חדרה 16.08.24

העובדים ובעלי העסקים באזור התעשייה בחדרה מתלוננים על : "שהעירייה תציב מיגוניות" ודורשים היעדר מרחבים מוגנים במקום "אנחנו חשופים, אין מיגוניות" בעלי עסקים ועובדים באזור התעשייה | חדרה

"היתה גלית אליהו: לאבא ולטל אהבה משותפת לכדורגל. הם היו יושבים עד

צריך השתלת לב ובגיל כזה לא עושים. זה טרף את הקלפים לצערנו". גלית סיפרה כי בחודשים האחרונים הוא דיבר על רצונו להנציח את טל ז"ל בעיר: "שוחחנו על זה בבית שהוא רוצה שינציחו אותו בכל מיני דרכים בעיר לאור פעילותו ארוכת השנים. כשההורים היו זקוקים לטיפול אני הייתי מטפלת בכל הכרוך בכך, כי לא רציתי להפריע לטל במשימות שלו שקשו־ רות בפוליטיקה ובעבודה והוא סמך עליי והיה אומר 'טוב שיש את גלית'", סיפרה גלית על אחיה האהוב, "הוא גם היה הרבה יותר רגיש ממני. אם הוא היה רואה את אבא במצב לא טוב הוא היה מאד לוקח ללב. למרות התדמית החזקה והבטחון והעזרה שהושיט תדיר לתוש־ בים בפתירת בעיותיהם, כשזה היה קשור להורים שלנו הוא היה מאד רגיש. למשל, פעם אבא נפל ולא הצלחתי להרים אותו פיזית. התקשרתי לטל שיבוא לעזור לי להרים אותו. בדרך כלל לא הייתי מתק־ שרת אבל כאן הייתי זקוקה לעזרה שב־ לעדיה לא יכולתי להרים אותו. כשטל הגיע לעזור, ראיתי על הפנים שלו שהוא לקח את זה קשה. נפלו פניו, זה מאד שיקף את הרגישות שלו". לדבריה הקשר בין טל ז"ל לאביו ז"ל היה חזק ועמוק: ”טל היה הבן הבכור והקשר ביניהם מטבע הדברים היה קרוב ביותר. היתה להם גם אהבה משותפת לכדורגל. טל שיחק כדורגל מגיל שש בקבוצת הנערים, נוער ובוגרים ואבא היה הולך לכל המשחקים שלו. הם היו יושבים עד הלילה לראות משחקים בט־ לוויזיה, מפצחים גרינים וצועקים כשיש גול וגם הורישו את האהבה הזו לשביט, בנו של טל, שגם הוא היה מצטרף לפע־ מים. את החוסר שלו אני לא יודעת איך להסביר במילים. הוא היה מאד דומיננטי, לא רק בעיר, גם במשפחה. הוא היה עמוד התווך שלה. חסר לי להתייעץ איתו בכל מיני דברים עם הידע הרב שהיה לו על הכול. הוא היה גורם מאזן במשפחה, תמיד מעודד ואומר דברים כמו 'אל תג־ לשו לשטיות. תתקדמו'". האמא אורה: "גם משה וגם טל עסקו בחסד ובנתינה, אלה הערכים שהושרשו בבית". כמה את חושבת שמותו הפתאומי י � הביא לאחר מכן לפט 54 של טל בגיל רתו של אביך? גלית: "אני חושבת שגוף ונפש קשורים מאד ויש מצב שאבי חלה בגלל שברון לב. אי אפשר באמת לדעת אבל שניהם נפטרו בשבת ואין רמז גדול מזה לקשר שהיה ביניהם. אני לא חושבת שטל נפטר הלילה לראות משחקים בטלוויזיה. את החוסר שלו אני לא יודעת איך להסביר במילים"

משברון לב, כמו שאנשים חשבו ואמרו. כאדם רוחני אני חושבת שטל פשוט סיים את התיקון שלו בעולם הזה. הוא עשה המון חסדים להמון אנשים וברגע שאדם סיים את המכסה שלו,כבר אין לו מה לע־ שות בעולם הזה, ככה אני רואה את הד־ ברים. אני לא חושבת שאנשים צריכים להסתכל על פטירתו כנובעת משברון לב בגלל שבבחירות הוציא מנדט אחד 20 בלבד. טל אהב את העולם הפוליטי ש־ שנים הוא תפקד בו. העולם הזה מאד סיפק אותו והוא תמיד רצה לעזור לאנ־ שים. הוא ידע שהתפקיד כפוי טובה מאז שנה ורק עכשיו הוא ידע 20 ומתמיד. שזה כפוי טובה ונשבר לא הלב? ממש לא. זה לא היה חדש לו. גם בקמפיינים קודמים הוא ראה את הכפיות טובה לכן גם עם מנדט אחד הוא רצה להמשיך להמשיך לתרום. בשבוע האחרון לפני שנפטר הבנתי ממנו שהוא גם רצה יותר לפנות לעולם העסקים". זוכרים את טל מאז פטירתו המצערת התקייימו הנצ־ חות מרגשות לזכרו של טל. כך למשל להקת צבעי מחול שטל ליוווה משך שנים רבות בארץ ובעולם במסגרת תפ־ קידיו העירוניים, ואף רקד בה בתקופה מסוימת, הקדישה לו ריקוד בפרמיירת גם 2024 . בחודש מאי 1948 המופע שלה התקיים טקס לזכר טל שהיה שחקן הפו־ על, במשחק של הפועל חדרה נגד מכבי נתניה ביוזמת אלי דגני ויקיר שוורץ. כעת שוקדת המשפחה על הנצחה עי־ רונית לטל והכיוון הוא להנציחו בעו־ לם הכדורגל שכה אהב: "אני והילדים של טל, שביט וליבי, נפגשנו עם ראש העירייה, ניר בן חיים, לפני כחודש וחצי והרצון הוא להנציחו במתחם האימונים החדש. טל צמח מהספורט, שיחק כדורגל וזה אך טבעי. ראינו היענות 35 עד גיל מאד יפה מצידם אבל זה קצת נתקע ברגע שאבא אושפז. כעת אנחנו מקווים לראות את זה קורה בקרוב". על הקשר ההדוק בין גלית לאחיה ז"ל ניתן ללמוד מפוסט שפרסמה אחרי פטירתו: ”משהסתיימה השבעה ושמעתי אינסוף סיפורים, אני מבינה כמה אנשים היו זקוקים לך, לעזרה שלך כדי לעשות להם את החיים יותר קלים, יותר נוחים מול הבירורקרטיה האטומה. ויותר מזה אני מבינה כמה השראה היית לכולנו, כולנו צריכים ללמוד ממך בעזרה לזולת, בנתינה, בעצה טובה וכל זה בלי לקבל כלום בתמורה. מקווה שנצליח לעשות אלפית ממה שעשית, כי אני לא יודעת אם יש מישהו שיצליח לעמוד בקצב שלך. אח יקר, נוח על משכבך בשלום, בטוח שם למעלה שקט יותר ואין מאות טלפונים ביום, שתהיה מליץ יושר על כל עם ישראל, אנחנו זקוקים לזה". ¿

מירית גולן החשש ממתקפה רב זירתית על ישראל לא פוסח על חדרה: עובדים ובעלי עסקים באזורי התע־ שייה של העיר מתלוננים על היעדר מרחבים מוגנים בעיקר באזור התעשייה הצפוני והדרומי של העיר וטוענים כי לפחות בכל הנוגע אליהם, העיר איננה מוכנה לאיום המתקרב אלינו. "התרענו בפני המוקד העירוני שגם בדקו במ־ פות שלהם וראו כי אין שום מקלט לטובת אזורי התעשיה של העיר. המקלט הכי קרוב אליהם נמצא בשכונת נווה חיים שזה לא ממש קרוב. מה גם, שבשכונת נווה חיים עצמה יש רחובות עם בתים ישנים ללא ממ"דים שיאלצו להסתמך על המקלט ברחובותיהם, ככה שגם אם בתאוריה מישהו היה מצליח להגיע מאזור התעשיה לנווה חיים, הוא אינו יודע כלל היכן יש מקלט ובוודאי גם לא יהא שם מקום. "בכל אופן, זה לא פתרון ריאלי וזה אפילו הזוי להשאיר לנו לאלתר פתרונות", אמר בעל מוסך באזור התעשייה הצפוני. "מדוע לא מצי־ בים מיגוניות באזור התעשיה? למה לא נערכים כמו בערים אחרות? מה גם שידוע לכל שחדרה יכולה להיות יעד לתקיפה, בשל כל התשתיות הלאומיות שבתוכה. אז איך זה שמותירים מאות בעלי עסקים, ספקים, נהגים, ועובדים שגודשים מידי יום את אזורי התעשיה ללא מענה?”. בעל פנצ'ריה באזור התעשיה הצפוני סיפר: ”בדקתי בפיקוד העורף, אמרו לי שאין מרחב

צילום: פרטי | מרחב מוגן בחדרה

מוגן או מקלט באזור שלנו. יש לי עובד שאני אחראי גם עליו. מה עליי לומר לו? אין לנו פת־ רון למקרה חירום וזו תקופה מלחיצה ומפחידה. לסגור את העסק לא בא בחשבון, אז יוצא שאנחנו חשופים לחלוטין". "אנחנו דורשים שהעירייה תניח מיגוניות במ־ רחב הציבורי באזור התעשיה במקומות מרכזיים. זה לא תקין שאין שום היערכות לחירום ואין הת־ עסקות במוכנות. אנחנו קוראים לעירייה להניח הכול ולעסוק רק במציאת פתרונות בעבורנו וב־ עבור מי מתושבי העיר שמצוי בבעיה מבחינה זו". מעיריית חדרה נמסר בתגובה: על פי פיקוד העורף מיגוניות אינן מתאימות לסוג האיומים על חדרה. בהיעדר מקלט או מרחב מוגן יש לפעול על פי הוראות פיקוד העורף. "במקרה שאין מקלט או ממ"ד באזור יש לבחור חדר פנימי מוגן עם כמה שפחות קירות חיצוניים וחלונות ופתחים". ¿

מחפשים אתכם | חדרה

אלה ידייב, תומכת חינוך, מספרת במסגרת קמפיין של עיריית חדרה בעירייה מבטיחים תגמול גבוה ‰ לתומכי חינוך בעיר על התפקיד להתאהב בחינוך המיוחד

מירית גולן "אני מבטיחה למי שתגיע לעבוד בחינוך המיוחד שהיא תתאהב", כך אומרת השבוע אלה ידייב, תומכת חינוך, זאת במסגרת קמפיין לגיוס תומכות לחינוך המיוחד בחדרה. עיריית חדרה השיקה לאחרונה קמפיין גיוס תומכות חינוך למע־ רכת החינוך המיוחד. ידייב עובדת שנים בחינוך המיוחד ובחמש 27 השנים האחרונות היא מתפק־ דת כתומכת חינוך מיוחד בבית הספר פאר צור, שם יזמה את הקמת הגינה הטיפולית. לדבריה מי שתגיע לעבוד בחינוך המיוחד, תחוש שליחות מידי יום. גם לידיה

שמיר שעובדת שלוש שנים כתומכת חינוך מספרת כי "העבודה עם הילדים ממלאת אותי. החיוך שלהם על הפנים נותן לי כוח ומוטיבציה". בעיריית חדרה הבהירו כי לצד השליחות הגדולה בתפקיד, התומ־ כות מתוגמלות בשכר גבוה ובמענקי התמדה: ”אנו רואים את החינוך המיוחד כמערכת המאפשרת צמיחה לכל ילד", אמר ניר בן חיים ראש עיריית חדרה ואילו שלומי דהן, מנהל אגף החינוך בח־ דרה הוסיף: ”אנו משקיעים רבות בהון האנושי במתן הכשרות מקצועיות, תנאים טובים, ותמיכה מתמדת לצ־ וות החינוכי לצד תחושת שייכות". המעוניינם להצטרף למערך תו־ מכות ותומכי החינוך יכולים לעשות זאת דרך אתר עיריית חדרה. ¿

צילומים | ידייב באדיבות העירייה

שמיר

ידיעות תקשורת בע"מ מו"ל: ליאת שרון / מנכ"לית: גיא בן יהושע עורך ראשי: דפוס ידיעות אחרונות בע"מ הדפסה: michtavim@yedtik.co.il ראשון לציון 1 נח מוזס "ידיעות נתניה":

אין להעתיק, להפיץ, לשכפל, לצלם, לתרגם, לאחסן במאגרי מידע, לשדר בדרך כלשהי (בכתב, © בדפוס או במדיה אחרת)–ובכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר–חלק כלשהו של העיתון (לרבות טקסט, איורים, צילומים, תמונות, מפות, גרפיקה), הן בגירסה טקסטואלית והן בדפים מעוצבים, לרבות באמצעות הקלטה והקלדה, ללא אישור מפורש בכתב מהמוציאה לאור, ידיעות תקשורת בע"מ

09-8625550 טל' מודעות ומנהלה: 6343234־04 פקס מודעות ומנהלה: 03-6898430 טלפון מערכת:

ידיעות נתניה, חדרה ˆ 16.8.2024 11