חדרה 16.09.22

רויטל פוקס, אימה של הבמאית אורית פוקס רותם, בריאיון

שנים השתתפה רויטל פוקס בסדנת צילום 13 לפני ייחודית לנשים יהודיות וערביות, שבעקבותיה הסרט "סינמה ‰ נרקמו קשרי חברות בין המשתתפות סבאיא" של בתה, הבמאית אורית פוקס-רותם, ‰ פרסי אופיר, עוסק בנושא זהה 12- שמועמד ל בריאיון מספרת יועצת ראש עיריית חדרה למעמד האישה על החוויות מהסדנה ההיא אותן העבירה לבתה, על התגובות בעירייה לסרט ועל ההתרגשות שלה מכל פרויקט חברתי שהיא משיקה השראה של אימא

ביום ראשון יתקיים טקס פרסי אופיר, המקבילה הישראלית לטקס האוסקר. אחד הסרטים הבולטים בתח ־ פרסים, 12 רות, שמועמד ללא פחות מ הוא "סינמה סבאיא", של התסריטאית והבימאית, אורית פוקס רותם, שגדלה בחדרה. הסרט זוכה לביקורות נלהבות ומועמד בין היתר לפרס הסרט העלילתי הטוב ביותר, פרס הבימוי הטוב ביותר, השחקנית הטובה ביותר, הצילום, הערי ־ כה, המוזיקה, פס הקול והליהוק. "סינמה סבאיא" מתאר סדנת צילום וידאו בהשתתפות נשים יהודיות וע ־ רביות מאזור חדרה והמשולש. במהלך העבודה המשותפת והדינמיקה שנוצרת הן נחשפות זו לזו ומתחדד השוני התר ־ בותי, חברתי, אידיאולוגי של העולמות מהן הגיעו. זהו הסרט העלילתי הראשון של פוקס רותם באורך מלא, והצלחתו גורמת להתרגשות גדולה במשפחתה. אימה של הבמאית היא רויטל פוקס, דמות מוכרת בעיר. פוקס היא יועצת ראש העירייה למעמד האישה, מנהלת המחלקה לאזרחים ותיקים וחברה במו ־ עצת הנשים. לא מעט מההשראה לסרט הגיעה מהעשייה החברתית שלה. להכיר מכאובים שנים השתתפתי בסדנת 13 "לפני צילום סטילס לנשים ערביות ויהודיות בגבעת חביבה. זו הייתה תרומה של אז ־ רחית שוויץ שהיה לה מאוד חשוב לה ־ פגיש נשים ערביות ויהודיות", מספרת רויטל פוקס. "אני גייסתי נשים מחדרה והם דאגו לנשים ערביות. המורים היו צלם ערבי וצלמת יהודייה והיו גם תכנים של עבודה סוציאלית שעסקו בהיכרות של החברות ובתכנים נשיים אוניברס ־ ליים שנגעו לכל אחת. לפני יום העצ ־ מאות למשל אנחנו דיברנו על עצמאות, הן דיברו על הנכבה ופתאום הכרנו את העולם שלהן, את המכאובים שלהן והן הכירו את עולמנו ואת המכאובים שלנו. במהלך הסדנה יצאנו לצילומים משות ־ פים בכפר קרע והן באו לצלם בחדרה. ביקרנו בבתים אחת של השניה, התחלקנו לקבוצות והתארחנו, קשרנו קשרי חברות שנמשכים עד היום". "הרבה פעמים מצאתי את עצמי מייעצת ומתייעצת איתן", ממשיכה פוקס. "התק ־ שרה פעם חברה מהסדנה עם סיפור מח ־ ריד שקרה במשפחתה והיא לא ידעה איך לספר עליו לבעלה. הזמנתי אותה לכאן, ישבנו בקניון, היא עם רעלה ובעלה לצי ־ דה, ורק בנוכחותי היה לה אומץ לספר לבעלה. זה היה אירוע מטלטל מאוד מה שקרה להם והנוכחות של צד שלישי מחוץ לעולם שלהם נתן לה כוח להתמו ־ דד ולספר לו. חשבתי לעצמי מי שמביט בנו מהצד בטח אומר לעצמו 'איזו תמונה

"זו הייתה אחת הסדנאות הכי

/ מירית גולן / צילום: אלעד גרשגורן

משמעותיות שהייתי בהן. הייתי חוזרת ממנה בהיי מטורף, כי זה היה ממש משהו אחר. אני עובדת סוציאלית, אז אני משתתפת בהמון סדנאות, אבל כאן היה משהו שונה, מלהיב. כל השבוע הייתי חושבת על הסדנה"

בחדרה, כי הגמלאים ביקשו. אני עובדת עם אזרחים ותיקים ואני מאוד אוהבת אותם והם אותי. המון חברות עובדות סוציאליות צפו בסרט והתרגשו. קיבלנו טלפונים כל השבת, גם מחברים שלא ידעו על הסרט. הסרט רץ שנה בסינמט ־ קים בכל מיני מקומות, כמו ירושלים, תל אביב, הרצליה, זכה בפרס סרט הביכורים בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בירושלים. היא הייתה איתו בניו יורק, לוס אנג'לס, ורשה וברלין כשנסעה לפסטיבל ברומניה אפילו פרגנתי לה ולבעלה ושמרתי על הילדים". קיום משותף , "אבל כל הזמן מרגישה 66 פוקס ( צעירה בגלל האזרחים הוותיקים") מת ־ חזקת לו"ז צפוף במיוחד. היא מתזזת בין תפקידה כיועצת ראש העירייה למעמד האישה, לתפקידה כמנהלת המחלקה לא ־ זרחים ותיקים בעיריית חדרה, הכוללת אלף 20 עובדים ואמונה על למעלה מ- 22 אזרחים ותיקים. בין לבין, היא חברה במו ־ עצת הנשים בעיר, בה חברות כל הנשים מארגוני הנשים בחדרה יחד עם חברת

כל כך מוכשרת שהיא הצליחה להפוך את זה לסרט שמרתק את כולם". פוקס מספרת כי בתה לא הסתפקה רק בהשראה מסיפורי אמה וכחלק מהתח ־ קיר הנחתה בעצמה סדנאות כאלו בגב ־ עת חביבה ובעכו: "השבוע התקיים כנס יועצות למעמד האישה בנתניה, שהתפרס על פני שלושה ימים והיו שם נשים מכל המגזרים, דתיות וערביות והיה מאוד נוגע ומרגש. אורית באה עם הסרט שלה ביום השלישי ואם בדרך כלל כל אחת עם העולם שלה והחיים שלה ויש לנו פחות זמן לכולן, כאן היו התרגשות, שיתוף וקבלה. כולן חיבקו אותי והיו תגובות מחממות לב. בכלל היה כנס מטלטל כי בתה של אחת מהיועצות נרצחה בשפרעם לפני ארבעה חודשים והיינו אצלה. היא סיפרה שראתה את הסרט אבל היה לה מאוד קשה לצפות בו". אילו תגובות קיבלת בעירייה? "התגובות הן יותר מנשים. קיבלתי למשל תגובות מפרגנות מזיוה היימברג, מנהלת אגף הרווחה, מגל סעדה הדוברת ומעוד נשים, עובדות וגמלאים, הגברים פחות הבינו את העניין. הסרט הוקרן באחד הימים שש פעמים בסינמה סיטי

הזויה'. אני גם מוצאת עצמי מתייעצת עם חברות וקולגות לא מעט, למשל היועצת של ערערה למעמד האישה". החוויה הטובה שלך הייתה השראה לסרט של אורית? "זו הייתה אחת הסדנאות הכי משמ ־ עותיות שהייתי בהן. הייתי חוזרת ממנה בהיי מטורף, כי זה היה ממש משהו אחר. אני עובדת סוציאלית, אז אני משתתפת בהמון סדנאות, אבל כאן היה משהו שונה, מלהיב. כל השבוע הייתי חושבת על הס ־ דנה, הכרתי המון נשים ועד היום אנחנו מברכות אחת את השנייה בחגים ומצויות בקשר נפלא. הצעתי להן לראות ביחד את הסרט, אבל זה טרם הסתייע. חלקן כבר צפו בו ושלחו לי תגובות נלהבות מאוד. ככה שאפשר להניח שמשהו מזה עבר לאורית. אני שיתפתי בבית את החוויות מהסדנה. נדמה לי שהיא הייתה אז סטוד ־ נטית בסם שפיגל או סיימה את הלימודים שם וזה מאוד עניין אותה. בנשמתה של אורית, יש חלקים טיפוליים היא היתה משקי"ת ת"ש בצבא, אבל מאז ומתמיד רצתה ללמוד קולנוע. כשהיא החליטה לעשות מזה סרט היא שיתפה אותי, וח ־ שבתי איך יכול להיות מזה סרט? אבל היא

חדרה נתניה

עורכת גרפית ספיר שוקרון / רכזת מערכת: יעל קדר / עריכה: בן קפלן / עורך: מנהלת עיתון: מרכז גרפי, ידיעות תקשורת / עיצוב: אורית קוסטנטינו / ראשית: גלוריה אלקלעי, יועצות פרסום: שלומית נח / רכזת מינהלה: קרן חי-אטיאס / אדי טורג'מן מנהל תפעול וייצור: שלום חכמון / מנהל הפקה: מאירה כהן, גילי זרד /

אלעד גרשגורן צילום: | רויטל פוקס בשער: אלבום פרטי צילום: | צ'רלס גרין

| ?? ;??? צילום: | ??? ;??? צילום: | ???? בשער: ??? צילום:

16.9.2022 ˆ ידיעות נתניה, חדרה 16