חדרה 17.05.24

הצעיר מחדרה שמעלה את ישראל על מפת הספורט החדש בעולם / מירית גולן / על דיניבריי וצ'ייס טאג שמעתם

הוא עלה לארץ בגיל שש, עבר ילדות קשוחה ללא אב, נשאר לשרת כחייל בודד וחלם להגיע רחוק. אולג גו־ חמן מחדרה, חבר נבחרת ה'צ'ייס טאג' בישראל, הצליח למקם את הנבחרת הישראלית במקום השלישי והמכובד באליפות העולם. אז מה זה בכלל דיניבריי וצ'ייס טאג? 'דיניבריי' הוא משחק מאד לוקאלי. כל כך לוקאלי שהשורשים שלו בשכונת גבעת אולגה של שנות השישים. מדובר במעין תופסת קבוצתית שילדי השכונה היו מבלים שעות במסגרתה, והתפשטה לרחבי העיר. צ'ייס טאג היא כבר תופעה עולמית, שהיא מן תופסת אישית, אבל עם פארקור והרבה מכשולים ואתגרים בדרך, בסגנון נינג'ה. ) מנהל את 'דינבריי' ומרכז 27 גוחמן ( ה 'צ'ייס טאג' בעיר. בנוסף הוא הנציג של 'וורלד צ'ייטס טאג' בארץ ומשמש כספונסר של הנבחרת הארצית. כמו פארקור כילד אולג נחשף למשחק בשכונת גני אלון בחדרה בה התגורר עם אמו: , החלטתי לפתוח חוג 23 "כשהייתי בן 'דיניבריי' כדי להמשיך את המסורת וההסטוריה של המשחק הזה. זה חוג פא־ רקור, שמתבסס על תופסת קבוצתית שאנו משחקים בשטח מוגדר כמו 'תי־ כון בית אליעזר', 'תיכון חדרה' ו'חקלאי פרדס חנה' עם כללים והגבלות בטיחו־ תיות ולא כולל גגות למשל. "כשבוע לפני שהחלה מלחמת 'חר־ בות ברזל' פתחתי את מרכז הצ'ייס טאג היחיד בארץ, בקאנטרי ספורט לנד בעיר (בשכונת פרנק). צ'ייס טאג הוא תופ־ 20 סת פארקור אחד על אחד כשיש לך לתפוס את היריב 20 שניות לברוח או אם אתה התופס וזאת, על שטח מוגדר מטר, עם מכשולים 12 מ"ר על 12 של בנויים ספציפיים. מהצד זה נראה קצת כמו מתחם נינג'ה". לדברי אולג, שמבקש לקדם ילדים ונוער לתחרויות בתחום, הפעילות היא : "אנו מכוונים 6-18 לילדים בגילאים אותם לתחרויות ולאליפויות. בפסח למשל עשינו תחרות גדולה מאד אצלנו. משתתפים מרחבי 40 הגיעו למעלה מ־ הארץ ובכללם מרחובות, חיפה, ירוש־ לים, ובאר שבע והמון צופים הגיעו לעו־ דד אותם. אחרי שהיתה אליפות העולם למבוגרים לפני כשבועיים בצרפת, הת־ חיל דיבור על זה שאולי בשנה הבאה יהיו תחרויות לילדים ולשם אני מכוון אותם. כילד לא הפסקתי לשחק תוספת. היינו

מאוקראינה, לא הפסיק לשחק 6 אולג גוחמן שעלה לארץ בגיל 'דיניבריי', סוג של תופסת קבוצתית, משחק שהציל את ילדותו לאחר ששירת כחייל בודד, השתחרר ושמר על ראש ‰ המאתגרת הממשלה בנימין נתניהו כמאבטח, פתח בחדרה מרכז 'צ'ייס טאג' לילדים ולבני נוער, ספורט מוכר בעולם המשלב בין תופסת לבין באחרונה הוא כבר רשם לעצמו הצלחה ‰ פארקור, עם הרבה מכשולים כחבר הנבחרת הישראלית לאחר שהגיע איתה למקום שלישי באליפות עכשיו הוא מקווה שילדי העיר ימשיכו את דרכו ‰ העולם

"כילד היינו משחקים דיניבריי כל שבת כמו שאנשים משחקים כדורגל. במשך כל שנות ילדותי היינו מארגנים קבוצות, פעם היו 50 מגיעים ופעם שישה ילדים"

לי בע"ה בעתיד. אני עובד עם ילדים, מתוך מחשבה שאם הייתי הילד הזה, הייתי רוצה לקבל תמיכה". אחד האנשים שהשפיעו עליו מאוד ושינו את חייו הוא המאמן אבירם שפיץ: "הוא האמין בי בכיתה ו', תמך בי לקח אותי לנבחרת הכדורסל 'מכבי חדרה' כשכל מאמן אחר חשב שהייתי ילד אלים ומסוכן ולא רצה לצרף אותי. היום בדינ־ בריי ובצ'ייס טאג אנו משתדלים לעשות הכי טוב שאפשר למען הילדים, להשקיע בכל ילד ולהעצים אותו דרך הספורט כמו שאותו מאמן העצים אותי כשהייתי קטן. המטרה שלי היא לתמוך בהם, לתת להם השראה ולאתגר אותם לשאוף ליותר דברים והצלחות בחיים שלהם". אולג מבהיר כי אחת המטרות המרכ־ זיות שלו היא גם להרחיב את ענף הספו־ רט הזה כמה שיותר בארץ, ולהגיע למצב שיהיו פה נבחרות שייצגו את המדינה ויביאו גביע באופן קבוע. במצב הנוכ־ חי קיימת נבחרת אחת בלבד שכוללת שישה חברים, לרבות אולג עצמו. "אני אוהב את העיר ושמח להישאר בחדרה. מטרתי לעשות כמה שיותר ילדים שמ־

משחקים דיניבריי כל שבת כמו שאנ־ שים משחקים כדורגל. במשך כל שנות ילדותי היינו מארגנים קבוצות, פעם היו ב � ופעם שישה ילדים. כשהת 50 מגיעים גרתי, חשבתי יחד עם בת זוג שהיתה לי, שזה היה כל כך כיף שאני רוצה שעוד ילדים יחוו את הכיף הזה". צריך כישורים מיוחדים כדי להש־ תתף? "רק כושר מינמאלי וקואורדינציה כי זה הבסיס להכול לפארקור, ולצ'ייסטאג". על ילדות וחלומות אולג עלה ארצה כילד מאוקראינה עם אמו בלבד וסבל מחבלי קליטה קשים שכללו ביטויים של בריונות ואלימות כלפיו מהסביבה. הוא למד בבית הספר היסודי 'ניצנים' ובתיכון חדרה. "אמא העלתה אותי לארץ, אבא עזב אותי ונשאר באוקראינה. בבית 6 כשהייתי בן לא היתה לי סביבה יותר מידי תומכת, נאלצתי לעזוב את הבית. 18 ככה שבגיל התגייסתי לצבא, הוכרתי כחייל בודד וגרתי אצל משפחה חדרתית מאמצת.

כעולה חדש חוויתי לא מעט התעללות בבית ספר וגם ברחוב. היו רודפים אחרי ומרביצים לי. למזלי, לקחתי את הדברים באופן הכי חיובי שיכולתי. אני לא יודע איך חוויתי את הכל זה ויצאתי בשלום. אומרים שכשאתה חווה קושי כזה או סבל גדול, אתה הופך להיות יותר טוב או יותר רע. אני מאמין שזה הפך אותי ליותר טוב. גני אלון, השכונה בה גדלתי, היתה אז לא פשוטה. הייתי ילד מאד תמים. הסיפור שהכי ממחיש את זה הוא כשחזרתי פעם מהלימודים ושני מבוגרים ניגשו ושא־ לו אותי 'ילד תגיד איפה יש מוכר סמים באזור?', השבתי להם בתמימותי 'ביום שבת בגן שעשועים בין הפינה הזו וזו, תבדקו', אמרו לי תודה והמשכתי בדרכי כרגיל, כאילו שאלו אותי איפה המכו־ לא אמור 12 לת. היום אני מבין שילד בן לדעת דברים כאלה". למרות הקשיים, אפשר להגדיר אותך כסיפור הצלחה של התאקלמות טובה. " עשיתי המון עבודה עצמית כדי לה־ צליח להגיע לאיפה שהגעתי. חשוב לי לתת דוגמא אישית לכל מי שסביבי וב־ פרט לילדים שאני מחנך ולילדים שיהיו

נתניה חדרה

אורית קוסטנטינו עורכת גרפית ראשית: יפה נחמני / רכזת מערכת: יעל קדר / עורכת: קרן חי-אטיאס מנהלת עיתון: מרכז גרפי, ידיעות תקשורת / עיצוב: גלוריה אלקלעי, מאירה כהן, גילי זרד יועצות פרסום: שלומית נח / רכזת מינהלה: שלום חכמון מנהל הפקה ותפעול:

צילום: רונן פדידה, ענת מוסברג, אביגיל עוזי, סער | הסטנדאפיסטים בשער: פרטי, רמה שפי צילום: | פסח, פרטי ‰ הדיניבריי והצ'ייס טאג

6

17.5.2024 ˆ ידיעות נתניה, חדרה