חדרה 17.06.22

תרבות

/ פאו ז י אבו טועמה /

טיינויות נשיאת האוניברסיטה. בסיום התואר החל לעבוד מהבית כאח ל ראי תשלומים בחברה שמספקת שיעורים פרטיים והנגשות לימודיות לילדים וסטו ל דנטים הנתמכים על ידי המדינה. "עבדתי בלפטופ עם העיניים, הן מזיזות את סמן העכבר, והג'ויסטיק של הכיסא הוא הלח ל צן. המקלדת על המסך. בהתחלה היה קשה מאוד, גם ללמוד לעבוד עם העיניים וגם לשבת הרבה שעות, אבל לא ויתרתי וכע ל בור זמן קצר הסתדרתי לגמרי". סיפור מסע יוני הבין שהוא יכול, שמותר לו לחלום, והנכות לא תעצור בעדו להגשים את חלו ל מותיו. כעת הוציא לאור את ספרו, והפך חלום למציאות. "לפני ארבע שנים התחל ל תי לכתוב סיפור", הוא מספר. "לא התכוונ ל תי לכתוב ספר, ואלמלא לחץ חברתי הייתי מפסיק לכתוב אחרי מספר עמודים. הייתי בטוח שאין לי את הכישרון, הידע והסבל ל נות לכתוב ממש ספר. בנעוריי לא קראתי קריאת 18 ספרים, בגלל הנכות. עד גיל ספרים הייתה דבר שהוא כמעט בלתי אפ ל שרי. אבל כתבתי את הספר, והוא שינה את חיי. פתאום הבנתי שאני יכול לעזור לאנ ל שים, ילדים ומבוגרים, לשתף אותם בדרך ההתמודדות שלי עם קשיים. הרגשתי שיש לי אפשרות להעביר מסר חשוב באמצעות סיפור מסע שעטוף בצבע ודמיון". את הספר "טימלי - המסע אל נהר הצ'אקרה" הוציא יוני בכוחות עצמו ב"הוצאת בינתיים", הוצאה עצמית שלו. "פניתי לאנשי מקצוע שיעזרו לי בהפקת הספר. רציתי בשבילו את הטובים ביותר, ולא חששתי לקבל 'לא'. היו ספקות, אנשים שאמרו לי לוותר, לחשוב בקטן, לא לחלום. אבל באמת האמנתי בסיפור. אז התעקש ל תי, וזה הצליח: עבדתי עם העורך שרציתי (יורם ורטה), ואיירה את הספר המאיירת שסגנון האיור שלה התאים בדיוק למה שחיפשתי (הילה חבקין)". "כשהמתנתי לתשובות מהוצאות הספרים הגדולות, החלטתי שאוציא אותו בעצמי. הדמויות שיצרתי הן כמו הילדים שלי, ואני רוצה את החופש לגדל אותן איך שאני רואה לנכון. שום הוצאה לא תטפל בהן במסירות כמוני. אז למדתי את התחום, נעזרתי במו ל מחים ששמחו לעזור, וייסדתי את הוצאת הספרים שלי – הוצאת בינתיים". הספר החדש כבר זכה לתגובות נלהבות ויוני אינו מתכוון להפסיק לחלום. הוא רוצה לכתוב עוד ספרים ושואף לחולל שי ל נוי חיובי בחברה. "היום אני יודע שלמרות הכול, אני יכול. אני מתמודד עם קשיים, כאבים ומכשולים רבים, אבל לעולם לא אוותר. אסור לוותר, כי אין דבר העומד בפני הרצון. חשבו שאני לא יכול בגלל הנכות, ועכשיו זה ברור שכן. אעשה ככל יכולתי כדי לעזור ולהשפיע לטובת מי שנתקל בחסמים בכל תחומי החיים".

מקיבוץ עין 25 , בן יוני רוטשטיין החורש, מגשים את חלומותיו כנגד כל הסי ל כויים ומראה שאין דבר העומד בפני הרצון. לאחרונה הוציא בעצמו את הספר "טימלי - המסע אל נהר הצ'אקרה" שמספר על מסע גדול ומעורר השראה, עם תובנות על החיים. אשפוזים וקשיים רוטשטיין הוא בן זקונים לוויוי ואדי, אחרי שתי אחיות ואח. כשהיה בן שנה אובחן עם . למחלה SMA מחלת ניוון שרירים בשם שלוש דרגות, כאשר דרגה אחת היא הקשה ביותר, ובה רוב הילדים אינם חיים מעבר לגיל שנתיים. יוני אובחן עם דרגה שתיים חמורה יחסית, ולכן ככל שחלפו השנים הוא איבד יכולות גופניות בסיסיות, כמו לאכול לבד, להקליד ועוד מגוון פעולות שמהוות את הבסיס לעצמאות של כל אדם. מגיל קטן השתלב יוני בכל מסגרות החינוך יחד עם שאר הילדים. בעזרת סייעת אישית הוא התחנך בגנים של הקיבוץ, השתתף בפ ל עילויות עם הילדים ושיחק עם חברים בני גילו. "כבר אז היו קשיים, לא יכולתי לע ל שות כל דבר שהילדים האחרים יכולים, וב ל גלל המחלה התאשפזתי לעיתים תכופות עם דלקות ריאה קשות", הוא מספר. "כל אשפוז גבה מחיר גבוה ממני וממשפחתי, ותקופות ההתאוששות היו לא פשוטות". אחרי גן חובה התחיל ללמוד בכיתה א', בבית ספר "יובלים" בגבעת חיים מאוחד. הוא למד בכיתה רגילה, עם ילדים בריאים לחלוטין, עשה שיעורי בית ומבחנים, ולא נזקק לשום הנחות מצד המורים וחבריו לכיתה. יוני סיים שש שנים בבית הספר היסודי, כשהוא מצליח להשתלב ולהיות תלמיד כמו כולם. רק בטיולים נמנע ממנו להשתתף, בגלל הקשיים הגופניים וחוסר הנגישות של אתרים בארץ. לאחר בית הספר היסודי החל יוני ללמוד בחטיבת הביניים של תיכון "מעיין-שחר" בקיבוץ עין החורש. "השתלבתי גם כאן", הוא מספר. "הצטיינתי ואף השתתפתי בתוכנית מצוינות של תפוח פיס לילדים מחוננים". ל � חוותה המשפחה אירוע מט 2012 בקיץ טל, כאשר אחת הבנות נפצעה בינוני-קשה בתאונת אוטובוס בעת טיולה בפרו. בעקבות השפעת התאונה על כל המשפחה, הוחלט, באישור מנהל התיכון, שיוני ילמד את כי ל תות י''א ו-י''ב מביתו. רוב הלמידה הייתה עצמית, ובכל זאת סיים יוני את התיכון עם בגרות מלאה בהצטיינות. "בהתחלה היה לא קל, גם המצב המשפח ל תי וגם פתאום ללמוד מהבית", הוא מספר. "ההיבט החברתי לא השפיע עליי מדי, כי התרגלתי להיות רוב הזמן לבד. תמיד היו לי חברים, אבל מעטים, חברים טובים שאני יכול לסמוך עליהם". עם סיום התיכון יוני מצא את עצמו ללא מסגרת. הצבא לא גייס אותו, ולמרות היכו ל לות הקוגניטיביות הגבוהות, לא היה ברור

יוני רוטשטיין. "הספר שינה צילום: | " את חיי אלבום פרטי

יוני מגשים החלומות

יוני רוטשטיין מעין החורש נולד עם ניוון שרירים ‰ למרות זאת סיים תיכון בהצלחה ותואר בכלכלה בהצטיינות ‰ עכשיו הוא מוציא, באמצעות הוצאת ספרים שהקים, את הספר שכתב "טימלי - המסע אל נהר הצ'אקרה" ‰ "אני רוצה לשתף אנשים בדרכי ההתמודדות שלי עם קשיים", הוא מסביר

הלימודים נתנו לי את הביטחון שאני יכול להצליח למרות הנכות, ובזכות חברים שד ל חפו אותי לברר על לימודים באוניברסיטה התחלתי תואר ראשון 20 הפתוחה, בגיל בכלכלה באוניברסיטה הפתוחה". "למדתי את התואר בעזרת הזום, לפני עידן הקורונה", הוא מספר. "האתגר הכי גדול היה ללמוד לבד איך לכתוב את המת ל מטיקה במחשב ואיך לצייר גרפים מסובכים. לא היה מי שיראה לי כיצד לעשות זאת, כי אנשים אחרים אינם מתמודדים עם הבעיות האלה. גם במהלך הלימודים יכולתי להפעיל מחשב רק מהמיטה, הייתי מזיז את העכבר בעזרת הנשימות שלי ומקליד עם מקלדת וירטואלית על המסך. זה היה איטי ומתיש. בכל סמסטר הייתי צריך למצוא את השיטות שלי, והמיומנות הזאת היא מרכיב חיוני בה ל תפתחות שלי". יוני סיים את התואר בשלוש שנים, בהצטיינות יתרה, כולל שלוש הצ ל

כיצד יצליח לממש את הפוטנציאל שלו. "זאת הייתה תקופה קשה ומתסכלת", הוא מספר. "ובאמת לא ידעתי אם אני יכול לעשות דברים, ללמוד באקדמיה, להשת ל לב בשוק העבודה, ובשלב הזה גם לא היו לי חלומות ושאיפות, כי איך אגשים אותם? אבל אז התחלתי ללמוד לבד השקעות ערך, מדי יום שעות על גבי שעות, הכול באנגלית. "למדתי את התואר בעזרת הזום, לפני עידן הקורונה. האתגר הכי גדול היה ללמוד לבד איך לכתוב את המתמטיקה במחשב ואיך לצייר גרפים מסובכים. לא היה מי שיראה לי כיצד לעשות זאת"

33

ידיעות נתניה, חדרה ˆ 17.6.2022