חדרה 17.12.21

כדורגלניות כישרונות חדרה. "המחאה הייתה מתבקשת"

הקפטנית שני דוד: "כקפטנית אין לי איך למשוך שחקנית לחדרה. איך? עם שכר גבוה,

לנבחרות. הבנות הצעירות בקבוצה יוד ו עות שזה מאבק להכרה שלא יגמר ביום- יומיים. אני עוד שנה, ארבע, אפרוש. הן אלה שיישארו וצריכות לקבל את התנאים. הן איתנו בכול הכוח ומגיע להן שאפו". מגרש ביתי מאמן הקבוצה, גבי בורשטיין, נחרד מה ו תנאים של השחקניות. "הקבוצה הזו אף פעם לא ירדה ליגה. תמיד הייתה קבוצה צבעונית בצמרת ליגת העל, ותמיד בת ו קציב נמוך", הוא אומר. "אין מגרש קבוע לשחק את המשחקים, אין מגרש לאימונים. במוצאי שבת היה השיא. בשעה שלנו הכני ו סו משחק ליגה של מחלקת הנוער בהפועל חדרה, בלי להתייעץ איתנו. בסוף התאמ ו נו מאחורי השער של המגרש ועוד תקפו אותנו. להפועל חדרה לא היו עושים דבר כזה, ולא צריך להיות הבדל בליגות העל. כן, יש בכסף, אבל לא צריך להיות בתנאים שנים מאמן נשים 10 המינימליים. אני מעל ואלו תנאים מחפירים, אין לבנות שירותים אפילו. בתחילת השנה העברתי לו"ז אימו ו אמרו לי 'לא, 18:00 נים, עם בקשה לשעה ו � אחרי הילדים'. השעה הנכ 19:30 אתם ב - נה למקצועניות היא שש. הן עובדות ולו ו מדות, אבל אין לנו ברירה, אנחנו בתחתית סולם העדיפויות העירוני". ת � אחוז מהאימונים מ 90 לדבריו, כ - קיימים על חצי מגרש: "לבנות נמאס מזה ואני אמרתי שבשלב מסוים, המרוץ לצמרת יכול ליפול בגלל תחושת חוסר השייכות למקום". איך זה משפיע על הקבוצה?

בעמל, ברמדה, במגרש הפועל, באור עקי ו בא, בצליל, בווינגייט. זו הזיה. בהתראה קצרה דוחפים אותנו לחצי מגרש, בלי שי ו רותים, אנחנו מפסידות עבודה, לימודים ומה ביקשנו? רק מגרש להתאמן בו. בסיסי. להגיע לחדר הלבשה משלנו, להיות יחד, לא כל הזמן להיות בסטרס שילדים יכנ ו סו בטעות, בזמן שאנחנו מחליפות בגדים. הגיע הזמן לעשות סוף לסיפור הזה". "אני גאה במקום שהקבוצה נמצאת, אני רק יכולה לדמיין מה יקרה כשיתנו לה תנאים בסיסיים, היא תעוף לשמיים. נת ו ניה נלחמו וזכו, באר שבע זכו, אס"א מק ו בלות הכרה מהאוניברסיטה, לרמת השרון יש אצטדיון, במה אנחנו שונות? לאן נע ו למה העירייה? אנחנו במקום שלישי, שתי נקודות ממקום ראשון". את אופטימית? "המאמן שלנו בא מהמקומות הגבוהים ביותר, מנבחרת ישראל ומהאקדמיה ויודע מה מגיע לקבוצה כזו. אם לא נצליח, זו תעודת עניות לעיר. אלו שחקניות כדורגל שצריכות לקבל תנאים הכי טובים להצ ו ליח. אין לכם? לפחות אל תשימו רגליים". מהעירייה נמסר: "אגף אתוס של עיריית חדרה, פעל בהנחיית ראש העירייה למצוא פתרון לבעיית שעות האימונים לקבוצת הנשים ואכן נמצאו ארבעה ימים בשבוע. לצערנו המגרשים בחדרה אינם עומדים בתקן של ליגת העל בכדורגל נשים ולכן בקרוב תחל בניית קומפלקס אימונים מפואר בכניסה המזרחית לעיר, עם שני מג ו רשים חדשים שיעמדו בכל התקנים. יודגש כי מגרשי האימונים בעיר אינם מנוהלים או מתופעלים על ידי עיריית חדרה".

"קשה להביא שחקניות ישראליות לכאן, כי הן מעדיפות ללכת לקבוצות עם תנאים יותר טובים. יש שלוש שחקניות ותיקות בחדרה, הבאנו חמש זרות וכל השאר צעי ו רות ממחלקת נערות של חדרה. עקב הת ו נאים קשה לגדול במחלקת הנוער שלנו. את מגרש הפועל אנחנו מקבלים פעם-פע ו פעמים 4-5 מיים בשבוע. אנחנו מתאמנים בשבוע, אם היה לנו היכן זה היה קורה יותר. אנחנו רוצים תנאים של ליגת על כדי לקדם את הקבוצה ולזכות בתארים: חדר הלבשה קבוע, מחסן כדי לא לטייל עם הציוד, מגרש צמוד. שלחו אותנו להתאמן בצליל, לא רצו לפתוח שירותים. מה עושה שחקנית שצ ו ריכה פיפי או שהיא במחזור? הגענו לגמר גביע אתנה, למרות התנאים. הן רוצות עד הסוף, אבל אין לנו אוזן קשבת בעירייה" אילו תגובות אתם מקבלים בעקבות המחאה? "מהמשחק הראשון בגביע אתנה אמרתי לבנות שהן חייבות לעשות משהו. התחילו להיות שידורים ודיברנו על להעלות מוד ו עות. עלינו עם חולצות עם כיתוב בהתח ו לה, ולא אישרו לנו בהתאחדות הכדורגל, אז שמנו שלטים ביציע ועכשיו במשחקים האחרונים הבנות כורעות ואפילו שופטים התחילו לכרוע ברך. זה מאוד מרגש". רעות דוד היא עוזרת המאמן. עד לפני חצי שנה גם הייתה שחקנית הקבוצה. "ההקבלה ביננו לבין הפועל היא רק בזה ששתי הקבוצות בליגת העל", היא אומרת. "בפועל אנחנו רחוקות שנות אור מלקבל מה שהפועל מקבלת. המצוקה שלנו הרבה יותר גדולה ממה שאנשים מדמיינים. מאז החלה העונה בספטמבר כבר התאמנו

אפילו קבוצות הילדים עדיפות על פנינו מבחינת תנאים. היום הגענו לאימון בר ו מדה, לא היה חדר הלבשה, כי היה אימון לפנינו של נערי הפועל. שני חדרי ההל ו בשה היו תפוסים. התלבשנו בחוץ או נכנ ו סנו לרגע להתלבש ויצאנו. אנחנו צריכות לבקש רשות ללכת לשירותים. את תחילת האימון עשינו בכביש שמחוץ לרמדה". איך עלה הרעיון למחאת הכריעה? "זה התחיל, כמשהו עולמי בהפגנות של הקהילה השחורה בארצות הברית שחוותה גזענות והתפשט לאירופה, כמחאה נגד אפליה. החלטנו עם הצוות המקצועי שלנו שאנחנו רוצות להביע את מחאתנו בדרך הזו. בדקה הראשונה למשחק כרענו, חלק מהשחקניות שמולנו כרעו איתנו למשל אס"א תל אביב, ובנות נתניה שסבלו שנים וזכו במאבק מול העירייה. גם מי שלא כרעו איתנו גילו סולידריות וזה מרגש. לפעמים אנחנו אפילו מתאמנות ב'צליל', שזה מביש. לילד לא הייתי מאפשרת לה ו תאמן שם. המחאה הייתה ממש מתבקשת". איך מתמודדות השחקניות הצעירות? "כקפטנית אין לי איך למשוך שחקנית לחדרה. איך? עם שכר גבוה, תנאים, ציוד, מה אני אגיד להן? ילדה שרואה אות ו נו מתלבשות בחוץ, איך זה נראה? אנחנו רוצות לשמש דוגמא ולא מאפשרים לנו. לשמחתי המאמן החדש שלנו גבי, פול גז איתנו במאבק, יש לנו תמיכה מהצוות וזה יותר קל להילחם ככה. אנחנו רוצות מק ו צוענות נטו. אולי יש מי שחושב שאנחנו פראייריות, כי אנחנו לא נלחמות לקבל כסף מהעירייה, אבל כרגע אנחנו רואות לנגד עינינו רק איך להתקדם, להגיע עד

תנאים, ציוד, מה אני אגיד להן? ילדה שרואה אותנו מתלבשות בחוץ, איך זה נראה? אנחנו רוצות לשמש דוגמא ולא מאפשרים לנו"

9

ידיעות נתניה, חדרה ˆ 17.12.2021

Made with FlippingBook Ebook Creator