חדרה 17.2.23

הריסת המבנים. סוף צילום: שלומי | עידן גבאי, חופי ברנס, דוברות עיריית חדרה

הגליש גלאש. "כיף צילום: | " טהור אלבום פרטי

אילנה מסיקה: "ראיתי את תמונות ההריסה של המבנה המיתולוגי

היה הרבה צחוק וקסם בתקופה ההיא. אני חולם כיום להביא לחוף אולגה את הכדור שיש בטיילת באילת, שיהיה גם לילדים שלנו ממה להתרגש בעיר שלהם". אילנה מסיקה, תושבת השכונה נזכרת: "הגליש גלאש פעל תקופה קצרה בלבד לצערי, אבל כל עוד זה נמשך היינו מ � והים היה ה 16 מאושרים. הייתי כבת קום להיות בו, זה היה הבילוי שלנו, היינו בודקים ממרפסות הבתים איזה דגל יש היום, והולכים יחפים לים. כשעשו מג מ לשה הייתה לנו אפילו עוד יותר סיבה טובה ללכת לים. מההתלהבות לא חזרנו הביתה עד שהחשיך. עד שלא סגרו לנו את הדלתות של הגליש גלאש לא הלכנו הביתה. לא היה אז כלום באולגה, זה היה מרגש ברמה שקשה לתאר" איך הרגשת עם הריסת המבנים? "ראיתי את תמונות ההריסה של המ מ בנה המיתולוגי ולמרות שהוא פעל זמן קצר ועומד נטוש שנים, עדיין מרגש לראות תום עידן. בתקופה ההיא הכול היה תוסס בים, חי, היינו באים עם מגבת ועשרה שקלים ומסתדרים כל היום, המוכרים הכירו את כולנו, וגם אם היה חסר שקל או שניים היו אומרים 'לא נורא, תביאי מחר', הם ידעו שנהיה שם מחר. היינו הכי שמחים בעולם, תחושה של ממלכת ילדים וכיף טהור כזה. היינו הולכים לבד ההורים שחררו מאיתנו, 10-11 היום אין דבר כזה שילדים בני יילכו מהבוקר עד הערב לבדם לים, זה ממש תום עידן".

את האחים אזולאי יוסי ואלי שהיו מנ מ גנים מוזיקה מהמגדל למעלה, הכניסה הייתה באמצעות גומיות שהיו שמים לנו על היד, ככרטיס כניסה. הייתה אווירה כללית של שמחה ואושר, של התרגשות שהיום לדור הזה אולי נראית תמוהה, אבל היינו בהיי. זה היה אחד המתקנים הראשונים בארץ לדעתי. הריסת המבנה קצת סימבולית, קצת כמו שלום לנעו מ רים ולתקופת הילדות ועידן התמימות של האייטיז". "זו הייתה הפעם הראשונה שילדי האזור ראו מגלשת מים ככה שהשמחה היתה בשמיים", אומרת תמר גרטנר. "זכור לי שהגליש גלאש היה בבעלות אמריקאים שרצו לעשות בארץ משהו חדשני ובחרו באולגה כי התרשמו מרצועת החוף היפה. אני זוכרת את זה בבירור מאחר והם התיידדו עם הוריי. בזמן ששהו כאן, בנם הפך להיות חלק מאיתנו, ילדי החוף. אני לא יודעת מה הסיבה אבל לצער כולנו, הגליש גלאש נסגר די מהר". גם צ'יקו וקנין זוכר את האכזבה מס מ גירת המגלשה: "זה היה הדבר הכי מרגש באולגה, כל כך התאכזבנו שהוא נסגר. עמדנו בתור ענקי כל היום ולא היה אכפת לנו, היינו מאושרים. הייתה הת מ להבות גדולה כי זה היה חדש גם ברמה הארצית. החוף היה אז אש, צלמים הסתו מ בבו על החוף עם מצלמות, היו תחרויות מלכת המים, הופעות ותחרויות שירה. אני אפילו זוכר שמשפחת מלכה זכתה במקום הראשון בביצוע השיר 'יקה יקה',

רכזי גם כאטרקציה חדשנית וייחודית: "הגליש גלאש". הייתה זו שעתו היפה של חוף אולגה, שבנוסף לרצועת החוף המרהיבה והתוססת שלו, נבחר על ידי יזמים מחו"ל, להקים דווקא בו מגלשת מים. "הגליש גלאש" שפעל זמן קצר בלבד, היה במשך תקופת פעילותו אבן שואבת לילדי האזור ולבני הנוער שעמדו שעות בתורים ארוכים, כדי להנות מהבילוי וכדי לראות ולהיראות. "אני זוכרת שאבא שלי ז"ל משה גבאי היה אחראי שם, נדמה לי שעל הכניסה למקום" אומרת חגית קוילי תושבת שכונת גבעת אולגה. "כילדים היינו שם ימים על גבי ימים, החוף היה שוקק, כולם היו שם, היו תחרויות, מנחים על במה, אני זוכרת תמר גרטנר: "זו היתה הפעם הראשונה שילדי האזור ראו מגלשת מים ככה שהשמחה הייתה בשמיים. זכור לי שהגליש גלאש היה בבעלות אמריקאים שרצו לעשות בארץ משהו חדשני ובחרו באולגה כי התרשמו מרצועת החוף היפה"

סככות צל חדשות 70 בנוסף, מעל הותקנו בחוף, ובאזור המבנה המרכזי של החוף, שעליו שכן גם ה"גליש גלאש" המיתולוגי, ימוקם חדר בקרה לטובת בטחון ומעקב אחרי מצלמות האבט מ חה בחוף. חלק מהמבנה ישמש כמרפאה וחדר שירות למתרחצים ולאזור הטיילת, חלקו ישמש כמלתחות של האזור המרכזי בחוף, וחלקו ישמש את הרכבים שנועדו לסייע במקרי חירום. זיכרונות מרגשים בן חיים, ששהה בחוף בעת הריסת המ מ בנה המרכזי היה אחד מהילדים שנהנו בשנות השמונים מהגליש גלאש. "באו הרבה תושבים למעמד הזה של ההרי מ סה ואמרו 'וואו איזה היסטוריה', ראיתי את ההתרגשות על הפנים שלהם", הוא אומר. "הזיכרונות האלו בהחלט מע מ בערך, 13 לים חיוך ומרגשים. הייתי בן בבילוי במגלשת המים שלנו היה משהו ייחודי ומרגש לתקופה ההיא, שקשה לתאר. מן תקופת הזוהר של החוף. אני מרגיש שעם פיתוח הטיילת, המסחר ואזורי הבילוי כאן, נחזיר את הקהל של החוף. כי בשנים האחרונות אחד הלך למכמורת, שני לשדות ים ושלישי לנתניה, אנחנו רוצים שחדרתים יוכלו להנות בחדרה". רבים מתושבי העיר ומשכונת אולגה בפרט, עדיין זוכרים שבשנות השמונים של המאה הקודמת, שימש המבנה המ מ

ולמרות שהוא פעל זמן קצר ועומד נטוש שנים, עדיין מרגש לראות תום עידן. בתקופה ההיא הכול היה תוסס בים, חי, היינו באים עם מגבת ועשרה שקלים ומסתדרים כל היום"

אין להעתיק, להפיץ, לשכפל, לצלם, לתרגם, לאחסן במאגרי מידע, לשדר בדרך כלשהי (בכתב, © בדפוס או במדיה אחרת)–ובכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר–חלק כלשהו של העיתון (לרבות טקסט, איורים, צילומים, תמונות, מפות, גרפיקה), הן בגירסה טקסטואלית והן בדפים מעוצבים, לרבות באמצעות הקלטה והקלדה, ללא אישור מפורש בכתב מהמוציאה לאור, ידיעות תקשורת בע"מ

ידיעות תקשורת בע"מ מו"ל: ליאת שרון / מנכ"לית: סיגל רגב עורכת ראשית: דפוס ידיעות אחרונות בע"מ הדפסה:

ראשון לציון 1 נח מוזס ˆ " "ידיעות נתניה michtavim@yedtik.co.il

/ פקס מודעות 09-8625550 : טל' מודעות ומנהלה 03-6898430 : / טלפון מערכת 04־6343234 : ומנהלה

7

ידיעות נתניה, חדרה ˆ 17.2.2023