חדרה 19.04.24

תרבות

מירית גולן // צילום: אלעד גרשגורן

עושה לעצמו סדר בראש

כעשר שנים היה עו"ד אוהד מרחב חבר מועצת העיר חדרה והתמודד גם על ראשות העירייה ‰ עכשיו הוא מוציא את "מקדים את זמני ומאחר", ספר פילוסופי או כפי שהוא מתאר: "אסופה מבולגנת של דברים שסידרתי בראש" ‰ 'לשטייא בכורמיזא' ו'ספירולינה במרצדס' הם רק חלק משמות הפרקים בו

לקראת בעוד שכולנו טרחנו ערב חג הפסח בניקיון, ארגון והשלטת סדר במרחב, מי שדווקא יצא מ'הסדר' של עצמו הוא חבר מועצת העיר לשעבר עו"ד אוהד מרחב, שהשיק את ספר הביכורים שלו 'מקי דים את זמני ומאחר'. מרחב שמעיד על ספרו כי הוא 'אסופה מבולגנת של דברים שסידרתי בראש', סיפר כי בעוד במשך שנים נתן לסדר ולארגון לנהל אותו, דווקא בכתיבת הספר אפשר לאי הסדר לשלוט ויצא מ'העבדות' שלו לתכנון, ארגון ושליטה בחייו, לטובת החירות שבהיעדר התכנון והסדר: "המילים נכתבו ללא תכנון מוקדם, ללא סדר או כוונה. במהלך השנים נתתי לסדר ולשליטה לנהל את חיי, הפעם נתתי לאי סדר לשלוט בכתיבה ולהוציא החוצה את כל מה ששנים היה סגור בפנים. הספר הוא תולדה של רצון עז לפרוץ החוצה ובדומה למילותיו של סולן להקת כנסיית השכל רן אלמליח: 'להמיס אותיות כמו מתכת בחום, נוזל של ), רואה 43 אז כן, ספרו המפתיע של מרחב ( אור בימים אלו, לכותב מפתיע לא פחות: חבר מועצת העיר חדרה לשעבר, מהבולי טים שבנבחרי הציבור המקומיים שהתמודד בשעתו גם על ראשות העיר. ספר הביכורים שלו שיצא בהוצאת 'ניב' נושא את השם המסקרן 'מקדים את זמני ומאחר' ונכלל בקטגוריית הגות ופילוסופיה. מרחב, אב לשלושה, הגדיר את העבודה על הספר כטיפולית עבורו: "אני כותב הרבה במקצוע שלי. באופן כללי כתבתי גם לא מעט פוסטים שהביאו את זווית הראייה שלי על המציאות שלנו. הספר הזה היה מחשבה שישבה אצלי באיזה תא אחורי בראש הרבה זמן. עד שבשלב מסוים זיהיתי את הכוח הטיפולי של הכתיבה והפכתי את זה לפרויקט. מי שיקרא אותו, יבין שהוא תורם לי בקריאה לא פחות מאשר אני תרי מתי לו בכתיבה". 'מקדים את זמני ומאחר' הוא אסופה של י � פרקים עם שמות כמו 'לשטייא בכורמ 277 ' 015 זא', 'ספירולינה במרצדס' ו'מהפכה ב־ שלוקחים את הקורא למסע של מחשבות, שאלות ותהיות קיומיות עטופות בשלל רפרנסים, מחקרים ותובנות מעולמות הפי סיכולוגיה, המוזיקה, ההלכה והגמרא. תוך כדי כך, חושף מרחב פיסות מחייו, ממור"קים (מורשת קרב) משירותו הצבאי כלוחם (חפשו את הסיפור על התבצרות מחבלים בכנסיית המולד אחרי הפיגוע במלון פארק בנתניה), אנדקדוטות משעי מילים ליצוק לשורות". פתאום, ספר

התחושה הזו גרמה לי להרגיש שהקדמתי את זמני אבל בפועל אני בעצם מאחר, כי כבר מישהו אחר פרסם את מה שהיה לי בתוך הראש". כמי שהיה חבר מועצה לוחמני שייצר כותרות ולא מעט פרובוקציות כאופוזציונר, זה בא לידי ביטוי בספר? "מי שמכיר אותי יודע שאני נע בקצוות. אפשר לראות אותי עם ציצית, אבל בגוף מקועקע. "כעו"ד, אני עובד בתחום שמרני עם גבולות גזרה ברורים, אבל במקביל לאדם המעונב בחליפה, יש אדם שמחפש כל הזמן ריגושים, אקסטרים ואדרנלין בכל מיני תחומים ונושאים. מחד אני עם רגליים על הקרקע ומנגד יש בי מימד רוחני נרחב. חוויית הכתיבה היתה טיפולית עבורי מבי חינה זו, שהספר כולל הרבה מאד מחשבות, רגשות תחושות, עיבוד חוויות וטראומות שמטבעי, אני לא חושף בחיי היום יום, אפיי לו לא לחברי ולמשפחתי הקרובה. למשל, אני מספר על אובדן הוריי בפרק זמן של שנה, על חלקי בפוליטיקה המקומית, לרי בות איך הסתיים החלק הזה". עזב ולא שב כזכור, מרחב החל לכהן כחבר מועצת ש � וסטודנט למ 7 העיר כבר בהיותו בן פטים. במשך עשר שנים כיהן כחבר מועי צה בקואליציה ובאופוזיציה, צבר כותרות אף התמודד 018 והטביע חותם ובבחירות על ראשות העיר. עם ההפסד במירוץ לראי שות, פרסם פוסט פרישה מהחיים הפוליטיים ולא שב אליהם מאז: "יש פרק בספר שבין היתר מתייחס לשאלה מה גרם לי לחשוב שהי שליחות הציבורית היא הייעוד שלי ונקרא 'אני טקסט פוליטי'. התייחסתי בו למסע שלי בפוליטיקה המקומית ותיארתי אותה כיום כ'חיידק רדום' שאני רוצה לקוות שיישאר בקומה". אז פוליטיקה לא על הפרק לפי שעה. ספרים נוספים כן? "אם היו שואלים אותי לפני ארבעה חודי שים לא חשבתי שאוציא את הספר הזה, אז לגבי שני הנושאים התשובה זהה. אין לדעת מה יהיה". ¿ "אני מתאר את המסע שלי בפוליטיקה המקומית כ'חיידק רדום' שאני רוצה לקוות שיישאר במצב של קומה"

מרחב. "נכנסתי לכתיבה עם הרבה תשוקה"

שעות (חפשו את הסיפור על האינדיאנים), עד הטראומה במסגרתה איבד את הוריו בתוך שנה אחת. ערך המוסף של הפרקים הכתובים בצורה קולחת וקלילה, הוא שהם מביאים את הקורא מחשיבה על המקרו, לחשוב על המציאות שלו במיקרו. בחדרה אתה מוכר מאד כפוליטיקאי וכעו"ד. איך נולד לו אצלך ספר הגות? "את הפרק הראשון של הספר כתבתי ס � ותלאות החיים אפ 0 אי שם בשנת נו אותו במגירה. לפני כחצי שנה, לקראת יום ההולדת שלי בחודש נובמבר, החלטתי לקחת את הפרויקט ולהביא לסיומו. בשלב מסוים ובכדי לייצר אצלי את המחויבות לסיים את הספר ולהוציאו לאור, פרסמתי פוסט ברשתות, עם צילום מסך של המי חשב וסיפרתי שבימים אלו אני בעיצומה של כתיבת ספר. ידעתי שברגע שזה בעין הציבורית בצורה כזו חשופה, זה כבר לא

יאפשר לי לסגת, ובאמת נכנסתי לזה עם הרבה תשוקה והכתיבה זרמה ממני, נגעה בזכרונות, טראומות, חוויות מהצבא, רגי עים משעשעים, שלא נותרים בגדר סיי פור אישי, אלא מובילים לאיזה תובנות או מציפים שאלות שנוגעות לכל אחד. כתבתי במשך חודשיים וחצי, יום יום ובמשך שעות. אני לא חושב שיש אדם עלי אדמות שלא ימצא את עצמו בתוך הספר הזה בצורה כזו או אחרת כי הוא עוסק בליבת החיים שלנו, בזמן, במוות, בייעוד, באחיזה של ה'פייק' בחיינו, בחברה ובפרט. וכמו שכתבתי בגב הספר: זה לא ספר שמתיימר לספק תשוי בות כמו שהוא מציג את השאלות שכל אחד מרחב סיפק הסבר לשמו האניגמטי ומי עורר המחשבה של הספר ואמר "אני קורא הרבה ומתחומי עניין שונים החל מספרי דת ועד פילוסופיה חילונית הארד קור, ושנים שאני רוצה לגבש את המחשבות שלי בתוך מסגרת מסוימת. אלא שהמחשבה 'את מי זה יעניין?' הכתה בי פעם אחרי פעם וכיי בתה את הרצון שלי לכתוב. לאורך הזמן, התחלתי לראות שדברים שחשבתי עליהם וגיבשתי בראש, צצים בכל מיני מקומות. מאיתנו צריך לשאול". "בין קצוות"

"אני לא חושב שיש אדם שלא ימצא את עצמו בספר כי הוא עוסק בליבת החיים שלנו, באחיזה של ה'פייק' בחיינו, בחברה ובפרט"

20

19.4.2024 ˆ ידיעות נתניה, חדרה