חדרה 19.07.24

בני המשפחה חונכים בשבוע שעבר את הסירה

כי בדרך לא דרך הצליח בנו לשוב ארצה ולהתחייל: ”היינו תקועים ללא טיסות, ואז נסענו בחזרה כולנו כמו פליטים ללונדון. משם איכשהו בלי כרטיס ובלי כלום יונתן נסע לשדה התעופה הית'רו. הוא אמר לי 'אבא אני חייב להגיע. מחכים לי, בלעדיי החיילים לא יסתדרו מי יגן עליהם?'. הוא שלח לי תמונה מהיתרו", מספר לני, "וכתב תראה איפה אני ומצידי שישימו אותי על טיסה גם בכסא הדיילת.. אני חוזר לארץ מה שלא יהיה. אחרי זמן מה שלח תמונה שהוא באמת בכסא של הדיילת... ולמחרת בבוקר כבר התחייל. כזה היה יונתן". מאז נפילת בנו שוקד לני על הנצחתו: ”אני משקם את עצמי בזה שאני מספר לאנשים על יונתן ומי הוא היה וחשוב לי שיידעו שהוא היה אדם מיוחד. כולם ילדים מיוחדים וחיילים מיוחדים, אני יודע. אבל אני גם יודע שהוא היה משהו מיוחד. בנוסף, אני גם רוצה שיהיה תי־ עוד לארי הקטן, שיידע מי היה אבא שלו וכשיגדל יהיה מה להראות לו. בחרנו לקבור אותו בקרית שאול בתל אביב למרות שהתגורר בחריש כדי להחזיר אותו כמה שיותר קרוב לים, שכל כך אהב. לנו זה היה ברור שאנחנו רוצים קרית שאול, אבל נתנו את זכות הוטו למורן וזה היה חשוב לה. זו היתה בקשה שלה". ¿

היה רציני עד הסוף. בחודש הראשון לנ־ פילתו היה סימפוזיון של מומחים בתחום ניתוחי כף רגל, וזה היה על שמו. הגיעו רופאים מחו"ל והחלק הראשון הוקדש לו. שני רופאים דיברו עליו והספידו אותו, וכך גם מנכ”ל החברה מחו"ל" לצד העבודה, הים נשאר חלק בלתי נפרד ממנו והוא תמיד מצא את הזמן לג־ לוש. "הוא מצא זמן לעשות מה שאהב, זמן למשפחה, להיות עם החברים, הוא היה בעל מדהים ואבא עוד יותר טוב. המשפחה היתה הכי חשובה לו, ההורים האחיות שלו, בני הדודים, והכלב שלו פלינט שהיה שוחה איתו בים". למה אתה הכי מתגעגע? "לשיחות ההגה שלנו. הוא נסע המון בדרכים, זו היתה הזדמנות שלו לשמור על קשר עם כולם. לפני זמן מה יצא לי ללחוץ על הכפתור, להתקשר אליו. חס־ רות לי השיחות הסתמיות של יום יום. אני מתגעגע לחיבוק שלו. לפחות אחת לשבוע היינו ראים אותו, את ארי ופלי־ נט. הוא היה דואג לזה". הרעיון שלו

לני: "כשאשתו מורן חלתה בסרטן אלים ועברה טיפולים הוא היה אומר לה 'את תחיי עוד הרבה אחריי'. כיום המשפט מקבל משמעות אחרת. מורן אומרת: 'הוא הציל אותי'. היא חיה היום בזכותו"

ארי ולני (משמאל): "שיהיה תיעוד בשבילו"

בחלקה רעיון של יונתן עצמו. "בשב־ עה קארן סיפרה שכשיונתן יצא לקרב והגיע 2009 ב'עופרת יצוקה' בשנת לעזה בפעם הראשונה, הוא אמר לה: 'אמא, אם קורה לי משהו תעשו שיוט על שמי בצופי ים', וצחקנו. "בשבעה שלו חשבנו שנקרא סירה על שמו. פנינו לצופי ים, סיפרנו שאנו רו־ צים לתרום סירה על שמו ושאלנו האם אפשרי. הם נענו ליוזמה. הרכז עכשיו בצופי ים היה חניך שלו", מספר לני, "כל ילדינו היו בצופי ים גם סמנתה וקלי, אז פתחנו הד סטראט למימון הסירה, רשמנו יום, אלא שתוך חמישה ימים הגענו 90 לסכום, ובגלל שצברנו סכום גבוה, צופי ים קנו גם מערך מפרשים תחרותיים מאד יקרים".

מה ידוע לכם על נסיבות נפילת? "הם נלחמו במשך שלושה ימים רצו־ פים בחאן יונס, והוא נהרג ביום השלישי של הקרב מצלף. קראתי פוסט של חייל שכתב: 'רק מרחוק יכלו להרוג אותך כי ידעו שפנים מול פנים אין לאף אחד סיכוי מולך'. חבר שלו שהיה לידו נפצע ויצא מזה במזל. הוא אומר 'יונתן מת ובאותו יום נולדתי מחדש'". לא ויתר ("אני חוזר לארץ, מה שלא יהיה") בשבעה באוקטובר בני משפחת דיטש שהו במלטה בטיול משפחתי. לני מספר

("ב'עופרת יצוקה' הוא הציע שייט")

לדברי האב, ההנצחה שיזמה המשפחה במקום שיונתן אהב מכל, הים, היתה

ידיעות תקשורת בע"מ מו"ל: ליאת שרון / מנכ"לית: גיא בן יהושע עורך ראשי: דפוס ידיעות אחרונות בע"מ הדפסה: michtavim@yedtik.co.il ראשון לציון 1 נח מוזס "ידיעות נתניה":

אין להעתיק, להפיץ, לשכפל, לצלם, לתרגם, לאחסן במאגרי מידע, לשדר בדרך כלשהי (בכתב, © בדפוס או במדיה אחרת)–ובכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר–חלק כלשהו של העיתון (לרבות טקסט, איורים, צילומים, תמונות, מפות, גרפיקה), הן בגירסה טקסטואלית והן בדפים מעוצבים, לרבות באמצעות הקלטה והקלדה, ללא אישור מפורש בכתב מהמוציאה לאור, ידיעות תקשורת בע"מ

09-8625550 טל' מודעות ומנהלה: 6343234־04 פקס מודעות ומנהלה: 03-6898430 טלפון מערכת:

9

ידיעות נתניה, חדרה ˆ 19.7.2024