חדרה 21.07.23

נתניה

אבל בשוק נתניה: העובד המיתולוגי "אסמאר" הלך לעולמו , שנה אחרי רחמים גניש, מעסיקו בדוכן הירקות ‰ 54 מוחמד אצוקי, שהיה ידוע בכינוי "אסמאר", נפטר בגיל בעל הדוכן, אלי גניש, בנו של רחמים: "זה כואב. הוא היה איש טוב שתמיד אהב אותנו וכולם אהבו אותו"

איך התחלתם לעבוד ביחד? "הוא היה מגיע לפה מטול כרם בתור ילד שחיפש עבודה. אנחנו עבדנו איתו הרבה, בעיקר בשנים האחרונות. זה התחיל מזה שכל מי שראה את הילד הזה מחפש אוכל או מחפש עבודה בלי נעליים ריחם עליו, רצה לתת לו עבודה. גם אני ריחמתי עליו. כי הוא היה נראה מאוד מוזנח. הוא היה מגיע מוקדם בבוקר, תמיד בחיוך. גם אמא שלי אהבה אותו מאוד. הייתה שולחת לו מאה שקלים לשבת". מי עדכן אותך שהוא מת? "הילדים שלו. הקשר שלנו היה איתו, אבל בחגים הייתי מתקשר למשפחה לאחל חג שמח. ביום שישי בערב, אחרי כניסת השבת, הטלפון צלצל. אני לא עונה בשבת כי אני שומר שבת. בגלל שהתקשרו כמה פעמים אשתי ענתה, היא הבינה שזה כנראה דחוף ואז הם סיפרו לנו שהוא נפטר, כמה שעות אחרי שהוא סיים את העבודה בשוק. זה כואב כי מדובר באיש טוב שתמיד אהב אותנו וכולם אהבו אותו. הוא תמיד עזר. זכור לי במיוחד סיפור של בחור מנתניה שדרס בט־ עות ילדה בטול כרם והתושבים כיתרו אותו והוא ממש הגן עליו ואמר להם שהוא איתו".

נטאלי סילבר

מוחמד אצוקי "אסמאר", אחת הדמויות המוכרות בשוק נתניה, שעבד בדוכן ''ירק גניש'', מת

רחמים גניש ז"ל צילום: אלבום | פרטי

מדום לב ביום שישי שעבר. שלוש 54 בגיל שעות אחרי שסיים לעבוד והגיע לביתו לנוח. זו הטרגדיה השנייה שתוקפת את הדוכן האהוב לאחר שלפני שנה נפטר הבע־ לים, רחמים גניש. מותו של אסמאר, דמות מוכרת בנתניה, הכה רבים בתדהמה. "מאז שהודעתי שהוא מת, אנשים לא מפסיקים להתקשר, לספר איזה נשמה טובה הוא היה'', מספר אלי גניש, בעל הדוכן. ''את אסמאר עניינו אנשים, לא מוצא ולא דת. הוא אהב את כולם, תמיד חייך, בא במצב רוח טוב לעבודה. הוא עבד שנה. היה ממש חלק מנוף 45 בשוק מעל הילדות של הרבה נתנייתים. לא להאמין עוד ראיתי אותו, דיברנו 16:00 שבשעה ושילמתי לו ובערב הוא ככה מת בביתו שב־ טול כרם''. הדוכן היה שייך לאביו של אלי, רחמים, דמות מוכרת בשוק שהלך לעולמו לפני שנה בדיוק. "היה לאסמאר ואבא שלי קשר

אלי גניש: "מאז שהודעתי שהוא מת, אנשים לא מפסיקים להתקשר, לספר איזה נשמה טובה הוא היה. את אסמאר עניינו אנשים, לא מוצא ולא דת"

צילום: אלבום פרטי | " אסמאר. "נשמה טובה

שהוא רוצה למות ולהיקבר ליד אבא שלי ואני צחקתי איתו. אמרתי לו שאין מקום שם כי זה שמור. כנראה שהוא ידע שהוא הולך למות. אחרת אין לי איך להסביר את זה.".

מיוחד", הוא אומר. "הוא הדליק נר לאבא שלי שנה שלמה אחרי שהוא נפטר, הכי עצוב לי זה שהוא כאילו רמז לי שהוא הולך למות כי ביום שישי צחקנו והוא אמר לי

עמק חפר

15- אביו של אור סקורצרו בן ה שטבע למוות: "אנחנו שבורים" אור, תושב בת חפר, טבע בבריכה במושב בורגתא ‰ הוריו תרמו את קרניות עיניו ‰ "האב יובל: "אור שלנו היה ילד מדהים. כולם אהבו אותו"

אור נולד וגדל בבת חפר. הוא סבל ממחלה גנטית קשה, למד בבית ספר שדות בעמק חפר ובשנתיים האחרונות למד בבית ספר שפרירים בגבעת חיים. ''הוא היה נער עם רגישות מאוד גבוה לסביבה", מספר אביו. "ילד טוב עם אור בעיניים כמו השם שלו. אחד שהיה מודע לכך שכולם אוהבים אותו כי הייתה לו אינטליגנציה רגשית מאוד גבוהה. כולם הכירו ואהבו אותו. הוא תמיד חייך. גם עכשיו פה בקהילה שלנו בבת חפר כולם דואגים לנו. מחבקים אותנו. יש לי רק להלל ולשבח את הקהילה על כך". חלי ונונו מתאמת השתלות בבית חו־ לים מאיר מסרה: "הוריו של הנער שניהם חתומים על כרטיס אדי הסכימו לתרום איברים ולהציל חיים. הבחירה לתרום רק־ מות ברגע שבר קשה מנשוא של משפחה שזה עתה איבדה את היקר לה מכל, זוהי אצילות נפש שאין דומה לה. ברגעים בהם האור כבה בעבורם, הם מעניקים אור חדש לאלה הזקוקים לו ולזכר יקירם".

נטאלי סילבר

טבע למוות 15 אור סקורצרו בן ה ביום שבת בבריכה במושב בורגתה בעמק חפר. הוא פונה לבית חולים

במצב אנוש וכעבור יממה הרופאים נאלצו לקבוע את מותו. אור השאיר אחריו הורים וארבעה אחים. משפחתו הסכימה לתרום את קרניות עיניו. "אנחנו מרגישים שככה הוא עדיין אית־ נו בצורה כזו או אחרת'', מספר אביו, יובל. "זה מצב לא נורמלי לאבד ככה ילד. אני לא מאחל את זה לאף אחד. אנחנו כולנו פה שבורים. אור שלנו היה ילד מדהים. האור בעיניו של אור יעבור עם הרבה אהבה ונ־ תינה למי שזקוק לו בחייו. כולם אהבו את אור". ''הייתי במקום כשזה קרה, אבל לא הייתי איתו בקשר עין'', מספר יובל בכאב. "מצאו אותו בתוך המים והוציאו אותו. הוא היה עם הפנים בתוך המים. עד עכשיו אנחנו לא יודעים מה קרה. זה עדיין בחקירה. מיד

צילום: אלבום פרטי | אור סקורצרו. ילד רגיש שתמיד רצה לעזור

את האיברים שלו הסכמנו מיד. הרגשנו שזה הכי נכון, כי אור שלנו תמיד היה רגיש ורצה לעזור וזה איכשהו משאיר אותו בחיים, כי זה מאפשר למישהו אחר לראות".

כשהוציאו אותו הזמינו אמבולנס ופינו אותו למאיר כשהוא עם מוות מוחי ובלי דופק. 24 זה בלתי נתפס. אור שלנו נפטר אחרי שעות ולכן כשפנו אלינו בבקשה לתרום

26

21.7.2023 ˆ ידיעות נתניה, חדרה