חדרה 21.07.23

ראשון לציון כוכבת הילדים בראיון אמיץ על האונס הקבוצתי שעברה והמסע לריפוי:

מבחורה שאהבה לצאת

את תושבת ראשון לציון, ) גרושה ואם לילדה אתם 36 לינוי חן ( אולי לא מכירים, אבל ילדיכם בוודאי יזהו אותה ממופעי הילדים, מההצגה של יובל המבולבל או סתם מחגיגת יום הולדת, שבה הופיעה בדמות האהובה "נויה". אבל אל תתנו לחיוך הענק, האנו רגיות הבלתי נגמרות והעיסוק הססגוני להטעות אתכם, חן מתמודדת עם פוסט טראומה בעקבות אונס קבוצתי שחוותה בצעירותה. בראיון שהופך את הבטן, היא על החוויה "ידיעות ראשון" מספרת ל הקשה שממנה היא צומחת ועל החלום לטפל בנפגעות תקיפה מינית. "גדלתי ביפו ד', בת בכורה לשני אחים צעירים ממני. כשהייתי בכיתה ג' ההורים 16 שלי החליטו לחזור בתשובה ובגיל ועשרה חודשים כבר התחתנתי. אחרי חודשיים התגרשתי כי היה ברור שזה לא מתאים. עברתי תהליך עם עצמי, הורדו תי את הגרביונים, התחלתי להכיר בנים ולהתרחק מהעולם החרדי, אומנם עדיין הייתי דתייה אבל לא כמו המשפחה שלי". חן הכירה בחור מבת ים, בין 19 בגיל השניים נוצר קשר רומנטי והיא הפכה להיות חלק בלתי נפרד מהחבורה שלו. "לאחד מהם היה בית בבת ים ובגלל שההורים שלו עבדו הרבה בחו"ל הבית הזה היה המוקד של כל החבר'ה, גם שלו וגם של אחותו החיילת. היינו מבלים יחד, אוכלים, צוחקים, כמו כל חבורה של צעירים. הכל היה טבעי ורגיל. ערב אחד ישבנו שם כולם יחד, בת הזוג של הבן של בעלי הדירה עלתה לישון כי היא עבדה למחרת וגם אני תכננתי ללכת, הם היו שלושה בנים ושכנעו ואותי להישאר לארוחה לילית. כל החיים אני אתחרט שנשארתי. הכנו טוסטים ונס קפה, ערב שגרתי, כזה שכבר העברנו יחד אינספור פעמים, אבל בשלוק הראשון מהקפה הבו נתי שמשהו לא טוב קורה". מרגע זה הכרתה מעורפלת, היא חזרה אליה בשברי זיכרונות וסצינות קטועות. "בשנייה הראשונה הרגשתי סחרחורת, הבנתי שאני עומדת להתעלף ואני לא מסוגלת לדבר או לסמן משהו, רק לנסות לנשום. העיניים שלי נעצמו ואיבדתי הכרה, הזיכרון הבא זה קול של אחד מהם אומר 'תביא את הקונדומים'. התאמצתי לפקוח עיניים וראיתי אותם מעליי ערוו מים. לא הצלחתי לעשות כלום רק להו תנשם בכבדות כדי לשדר מצוקה. הפעם הבאה שהתעוררתי הייתה במקלחת. שמעתי אותם מדברים שאולי הם שמו יותר מדי, שאולי צריך ללכת לבית חוו לים ואז הם הניחו אותי לישון ליד אותה חברה, שלימים תספר שישנתי לצידה כי הרגשתי רע. באופן אבסורד אני זוכרת שחשבתי לעצמי 'איזה באסה שהוא בוגד בה' כשלמעשה הוא בוגד בה כשהוא אונס האונס הקבוצתי: "הרגשתי סחרחורת"

אותי. בבוקר היא קמה לעבודה וזה שוב קרה, הפעם רק שניים תקפו אותי וברגע מסוים חטפתי חבטה בראש והתעוררתי". לינוי הבינה שעליה לפעול. "פחדתי להתקשר למשטרה, דמיינתי שהם באים עם סירנות וכולם שומעים מה קרה. פחו דתי לקום ולצאת לבד כי לא ידעתי מה מחכה לי מחוץ לחדר. התקשרתי למוקד , 1202 לנפגעות תקיפה מינית - כוכבית מספר שכולם הכירו מהפרסומים. אמרתי למוקדנית שאני חושבת שנאנסתי ואני מפחדת שאם אצא מהחדר ינסו לפגוע בי. היא הדריכה אותי להתקשר לאדם שאני מכירה שימתין לי בחוץ וכשאני יוצאת להתנהג כרגיל ולומר להם משהו בסגו נון, 'ניפגש מחר' כדי שלא יחשדו וכך עשיתי. בסלון ראיתי את אחותו וחבריה ובחוץ חיכתה לי סבתא שלי, מבט אחד בפניי והיא מיד הבינה מה קרה לי". החקירות והעימותים: "נשברתי כל פעםמחדש" הסבתא מתייעצת עם מכר והשתיים מחליטות לנסוע לבית חולים. "אני באה מבית דתי, היא ידעה כיצד זה יתקבל אם יגלו שעברתי אונס קבוצתי. נסענו ו � בבית החולים וולפסון ואני ז 4 לחדר כרת שכולם הסתכלו עליי אחרת, לפני כל פעולה או בדיקה שאלו את רשותי. זה היה הלם, המעבר הזה בין להיות כלי לסיפוק צרכים לבין נערה שמתייחסים אליה ברגישות. משם המשכנו לבית הוריי, אמא שלי חיבקה אותי, אבל אבא שלי קילל אותי ובאותו רגע יצאתי משם. "את תהליך בירור התלונה והחקירה עברתי עם סבתא ודודה שלי והבנות מהמרכז לסיוע נפגעות תקיפה מינית. הקימו צוות חקירה מיוחד, זה היה תהו ליך מורכב, לקח זמן עד שאיתרו אותם, בדירה בה זה התרחש נמצאו שאריות סם אונס. החקירות היו קשות, שאלות בלתי נתפסות כמו 'האם פנטזת פעם על אונס?' או על הלבוש שלי. העימותים עם התוקפים היו בלתי נתפסים, עברתי אותם שלוש פעמים, כל פעם עם תוקף אחר וכל פעם זה שבר אותי מחדש. הם האשימו אחד את השני, הכחישו, בת הזוג בכלל טענה שאני ממציאה מתוך קנאה. בן הזוג לשעבר שהכיר בינינו מעולם לא יצר איתי קשר. הרגע שהכי שמחתי היה בפוליגרף, שהוכיח שלא דמיינתי, שלא הגזמתי, שאני לא סתם דרמטית". היה שלב שחשבת לבטל את התלונה? "איך אפשר לוותר? הם עשו את זה, זו הייתי מספיק תמימה 19 עובדה. בגיל להאמין שאם אדם אונס אז הוא נכנס לכלא, בעיקר כי היו הוכחות ועשיתי כל מה שצריך לעשות. המשטרה המליצה להעמיד אותם לדין אבל הפרקליטות סגרה את התיק. זה היה הלם, בהתחלה איימתי בשביתת רעב, אבל אז סבתא שלי תפסה אותי ואמרה 'אם את רוצה

לינוי חן, כוכבת הילדים המוכרת בשם הבמה "נויה", חוזרת אל האונס הקבוצתי שחוותה בצעירותה ומדברת על הפוסט טראומה שמלווה אותה הצורך האובססיבי לגונן ‰ עד היום על בתה בת העשר, הפחד לפגוש את התוקפים, המופע החדש למבוגרים והחלום לטפל בנפגעות תקיפה מינית ולבלות הפכתי לאישה שמסתגרת בבית

על התוקפים: "אני לא מעזה לחפש אותם ברשתות, אני מפחדת לגלות שיש להם חיים טובים. אני לא רוצה לראות את סימני הגיל על הפנים שלהם"

חופית כהן אולאי // צילום: קובי קואנקס

30

21.7.2023 ˆ ידיעות נתניה, חדרה