חדרה 24.05.24

ריאיון

מיוחד

מטרה, והנשים הלוחמות הדהימו אותי, כמה נשים עוצמתיות התייצבו להילחם. אבל בפועל, זה דור שלא ראה מלחמה בחייו, אין להם מושג איך נראה השטח, וגם רבים לא באמת יודעים לה־ כין תוכנית עבודה מעמיקה. אז יצאנו לשם, לדרום ולצפון, עם האזעקות ובשטחי כינוס, בנ־ תיב העשרה ובקיבוצים, פגשנו חיילים ומפקדים שלא מפחדים, עם המון רצון לעשות את זה כמו שצריך. בשלב הראשון זה היה בעיקר הערכות, נפגשנו עם תותחנים בשטח, דיברנו אס־ טרטגיה, תורת לחימה, שיטות תמרון, וגם כמובן מוטיבציה. הם ראו אותנו, הדור שנאבק על המדינה והם היו צמאים לידע. "בצה"ל יודעים להעריך אנשים עם ניסיון, פעם יש־ בתי בכנס בהרצאה של לוחם שסיפר כיצד תמרן בעזה לאחר שהנגמ"ש שלו חטף טיל, הוא אמר להם 'עשיתי מה שבוסי לימד אותנו בהדרכה' וסיפר על תרגיל צבאי שאני מדבר עליו במורשת קרב. רק בסיום ההרצאה הכירו בינינו, הוא מיד חיבק אותי בהתרגשות. הצבא יודע ללמוד מניסיון וזה גם מה שקורה עכשיו, הם לומדים תוך כדי, אני יושב עם

אני רגיל לשאת תמיד טלפון, גם בשבתות וחגים, זה היה חלק מה־ תפקיד. בדיוק הנחתי את היד על הידית כדי לצאת לבית הכנסת ופתאום הנייד ציפצף, בהתחלה זו הייתה התראה ראשונה מהדרום, משהו שגרתי, אבל פתאום נוספו עוד ועוד התראות. מיד הדלקתי את הטלוויזיה והתקשרתי לבני לומר לו להכניס את משפחתו לממ"ד". אבל האזעקות במרכז התחילו מאוחר יותר "נכון אבל כשראיתי את הרצף מיד הבנתי. אמרתי לעצמי 'רק לא זה, רק לא מה שכל כך הרבה זמן ידענו שיגיע'. תביני שכבר שנים אנחנו מסיירים על הגדר הזאת, שנים אני אומר בכל דיון מקצועי שהיא אם כל הטומאות. היא גרמה לנו להוריד כוננות, לא להיות דרוכים, וכשזה קרה זה היה רק עניין של זמן עד שהם יצליחו להיכנס. "בסיורים הראו לנו טכנולוגיה, רחפנים, מצלמות, כל מיני אמצ־ עים מתקדמים, אף אחד מהם לא עבד בזמן אמת, זו בסך הכל חומה, היא לא יכלה להחזיק אותם לנצח. מי שהיה איפה שאני הייתי ומבין את מערכת הביטחון ידע שהיום הזה עומד להגיע, זה לצערי לא הפתיע אותנו. מיהרתי עם חווה

ממנו לקחת בה חלק. "אין לי טראומה ואין לי פוסט טראומה, הפסיכולוגית שלי היא אשתי. אבל אני חי את התחום הזה. זה כבר עניין של הרגל, בכל מסעדה אבחר את הכיסא שמש־ קיף לדלת, כל מקום שאני מגיע אליו אני קודם חושב על דרכי מילוט, בודק אם המקום בטיחותי במקרה של שריפה. כבר ראיתי אנשים נשרפים בחיי, אני יודע איך זה יכול לקרות. גם כשאנחנו נוסעים לנופש אף פעם לא אלון בצימר בקומת קרקע. "לפני כשנתיים אני וחווה היינו בשבת בת מצווה בקיבוץ עלומים (בעוטף עזה), הדבר הראשון ששאלתי הוא מה עושים במקרה של חדירת מחבלים? כולם צחקו, לא הבנתי איך אין להם תוכנית מוכנה מראש לשעת חירום. כמו באותו קרב, גם היום מאשימים אותי שאני פדנט, שאני תמיד מוכן לרע ביותר, אבל במדינת ישראל כל מה שעלול לקרות קורה, זו צריכה להיות הנחת היסוד שלנו". 7 לכן אין זה פלא שב באוקטובר, עוד לפני שנשמעו אזעקות ברחובות, הוא היה מצויד בטלפון נייד ואקדח, למרות שהיה בדרכו לבית הכנסת. "עוד מהימים שלי במשרד הביטחון

לממ"ד ואכן תוך רגע החלו האז־ עקות גם ברחובות. זה היה יום מאוד מתסכל, הסתובבתי בבית בחוסר אונים מוחלט, כקצין אג"ם יש לך סמכות להעלות מטוסים ברגע, אני ידעתי שאם מתחילה התקפה מירדן במילת קוד אחת 7 כל חיל האוויר מזנק, אבל ב באוקטובר לא הבנתי איפה הם? איך הם תפסו אותנו עם המכנ־ סיים למטה? וזה לא רק בהתקפה, זה גם המשיך, הרי ברשות הכנו תוכניות חירום לקליטת מפונים מכל קצוות הארץ, הכל היה מוכן, אבל ברגע האמת כלום לא יושם, היה כאוס". הנחישות: מקים ועדת חקירה יש גבול לכמה אדם כמו אל"ם בוסי מסוגל לשבת בחוסר אונים, לכן כבר בשבוע הראשון של המלחמה הוא יוצא לשטח, באופן וולונטרי והיישר אל לב ההפג־ זות. "דיברתי עם חברים מהצבא והבנו שחייבים לפעול. ילד בן שמעולם לא ראה את עזה לא 20 יודע מה מחכה לו, הם דור מדהים, מלאי מוטיבציה, רוח קרב, חדורי

רמי בוסי. "ייקח זמן, אבל נפיק לקחים"

"שנים אני אומר בכל דיון מקצועי שהגדר הזו היא אם כל הטומאות. היא גרמה לנו להוריד כוננות ולא להיות דרוכים. זה היה רק עניין של זמן עד שהם יצליחו להיכנס" "המלחמה לא תסתיים בזמן הקרוב, נישאר בעזה עוד זמן רב, אבל אנחנו חייבים להכין את השטח למי שייקח שם שליטה בעתיד"

ידיעות נתניה, חדרה ˆ 24.5.2024 25