חדרה 24.2.23

לא עובר לידם. המשפחה והחברים בארץ מחזיקים אצבעות, תומכים ותרמו כס ־ פים. השכנים בארצות הברית כל הזמן שואלים איך אפשר לעזור, אבל אנחנו מסרבים בעדינות, לא רוצים להיות נטל על אף אחד". בטח קשה למשפחה בישראל להיות רחוקה ממך. "אימי חלתה בסרטן לפני כמה שנים ומאז היא חולת דמנציה ככה שהיא לא ממש מבינה מה קורה והיא הייתה החלק היותר דומיננטי בחיי. אישה חזקה עם המון כוח. תמיד כשאני מדבר איתה היא שואלת 'מתי אתה בא' או 'למה אתה לא בא', היא לא לגמרי חיה בהווה לצערי. אבא מחזק משם, דואג, תומך ומקווה לטוב". בזמן ההמתנה ללו"ז הטיפולים, לקחה הקהילה היהודית את משפחת טובול לבי ־ קור בקברו של הרבי מלובביץ' וטובול לראשונה הצליח לאסוף כוחות ולצאת מהמיטה: "היינו קצת עם הילדים בקניון לא רחוק. ליד הבית יש נהר ממש מדהים, ככה שיש רגעים משמחים. יש מצבים שאני מרגיש טיפה יותר טוב, אז אני מנסה להיות עם הילדים, להרחיק מהם את המח ־ לה. אמנם אנחנו במדינה זרה, אבל מנסים כמה שיותר לשים דגש על המשפחתיות, כל הארוחות משותפות, אנחנו עושים להם הום סקול בינתיים, ולפחות המשפחתיות נבנית פה בצורה ממש חזקה". אתה אופטימי? "אני מקווה שהכול יעבור בשלום ונח ־ זור הביתה כמה שיותר מהר, כי אין כמו בארץ. אנחנו כאן שבוע וכל הצוותים החינוכיים דיברו איתנו כמה פעמים, מורות ויועצות, המערכת מבינה את המצב הרגיש ותומכת מאוד. בעזרת השם, אנחנו מקווים שנחזור כיחידה אחת לישראל. יש לנו את כל התמיכה שאפ ־ שר לתאר מבחוץ, אבל הדברים שאשתי שירן עושה פה בלתי ניתנים להבנה. עד שחליתי אני הייתי הדבר בבית ומאז היא תפסה פיקוד, אני חי היום בזכותה. היא דוחפת אותי לקום מהמיטה, מרימה אותי ואת כל המשפחה על הגב מתפק ־ דת כאבא ואמא, כל הריצות עם הילדים, החוגים, בתי ספר, עזבה את עבודתה כמנהלת חשבונות והתרכזה רק בטיפול בי. מגיע לה הכול". "לא ראיתי את עצמי עובר טיפולים בלי המשפחה, זה היה קשוח מדי. הילדים מבינים שאביהם חולה, בזכות הקטן אני בכלל על הרגליים, אחרת אני לא יוצא מהמיטה. הוא פשוט קופץ לי על הגוף במיטה, רק שאזוז איתו, אי אפשר להבין את ההשפעה של זה עליי"

אהרון טובול, בניו יורק. "אני מקווה שהכול יעבור בשלום ונחזור הביתה כמה שיותר מהר"

כרטיסים, לינה, רכב, כל מה שצריך בש ־ ביל טיפולים. אנחנו עטופים וההרגשה מאוד טובה, בקרוב יש חופשת חורף של ימים, מיד אחר כך הילדים יצטרפו 10 ללימודים ויסיימו כאן את שנת הלימו ־ דים. בעזרת ה' אם הכול יעבור בשלום, חודשים". 24 נחזור ארצה תוך שישה עד תמיכה מהארץ לצורך מימון הטיפולים והשהות מגייסים בני המשפחה כספים שיסייעו לאהרון להתרכז בהחלמתו. "השהות כאן מאוד יקרה", הוא אומר. "למרות שהקהילה מסייעת לנו גם בחלק משכר הדירה, יש המון מסביב לשרוד את היום במצב הזה, כמו ביטוחים, תרופות שמ ־ חוץ לביטוח שאצטרך, אוכל. פנינו לכל

מי שאנחנו מכירים בכדי שיפתחו את הלב ויתרמו, ככה שנוכל לעשות את הטיפולים בשלום. למרות שאני כבר תשע שנים לא ספורטאי פעיל, חברים מהכדורסל וכאלה ששיחקו איתי תרמו והרבה. יש לנו חברה בשם טלי שמחו ־ ני שעשתה ערב זומבה כהתרמה וגייסה שקלים. ראינו את זה בשידור לייב 5,000 והתרגשנו שיש כאלה אנשים טובים שזה

עזר. לפני חודשיים ישבנו עם הרופא בבילינסון, והוא הציע שניקח הפסקה כדי שהגוף ינוח קצת ונראה מה עושים. פשוט לא מצליחים להבין איך כלום לא עוצר את התקדמות המחלה. שם הבנו שצריך לחפש אלטרנטיבה." איך הגעתם לבית החולים הזה באר ־ צות הברית? "כתבנו פוסט ברשתות החברתיות וד ־ רכו פנתה אלינו בחורה מקסימה, שקי ־ שרה אותנו לקהילה בארצות הברית ול ־ פרופסור הירשפלד. שלחנו לה את התיק הרפואי שלי מתורגם לאנגלית, וקיבלנו הזמנה להגיע לארצות הברית. זה מאוד יקר ולא הצלחנו לגייס כסף כמו שצ ־ ריך, לכן זה טיפה התעכב, אבל אז פנה אלינו בחור מדהים בשם מנחם לנדאו, ותוך שבוע הכול סודר עבורנו, ויזות,

כך אפשר לעזור לאהרון טובול 053-3037888 לתרומות בביט או בפייבוקס , 001 להעברה בנקאית: אהרון טובול בנק הדואר, סניף 27328592 , חשבון מספר: 09 בנק הדואר

35

ידיעות נתניה, חדרה ˆ 24.2.2023