חדרה 26.04.24

המשפחות סיפרו, הבלוגריות התגייסו בגלל הקרבה לפורים, עוזיאל קראה לאנשים לשלב את הסיפורים והעוי גיות מהאתר במשלוחי המנות שלהם, ביחד עם תפילה לשובם של החטוי פים. "עשינו הכל בכמה שבועות מרי תוניים. משפחות סיפרו את הסיפור שלהן במילותיהן, כתבו בגוף ראשון על האבא והבעל, ואני העליתי את הסיפור כפי שהוא. אני רק נותנת את הבמה ואין לי זכות להתערב ולשנות. חלק מהמשפחות מסרו את המתי כון הספציפי ולחלקן לא היה מתכון למסור, הן אמרו שהאיש אהב עוגיות צ'וקלט צ'יפס או עוגיות אוריאו, ואני גייסתי לעזרה בלוגריות ובלוגרים שנתנו מתכונים. המיזם נתן סיבה לציין בכל זאת את החג השמח, כשמשלוחי המנות הפכו למשהו לטובת החטופים, במי קום למשהו שמכחיש את הסיטואציה. אנשים התחברו לסיפורים ברמה האישית דרך האוכל. לא חלמתי שזה יגדל ככה, הסיפורים הגיעו אל ירידי החג שמחלקות משאבי אנוש ארגי נו במקומות העבודה, ואל בתי ספר ששילבו אותם בפרויקט החג שלהם. דאגתי שהעיצוב יהיה נוח - גלויה עם תמונת החטוף ועם הסיפור והמתכון שלו, באופן שאפשר להוריד בקלות ולהדפיס". היו משפחות שבחרו לא להש־ תתף? "הייתה משפחה אחת כזו, ויש משפי חות שעדיין לא מצאתי דרך של ממש להגיע אליהן. חלק מהשמות בנתון הרשמי של דובר צה"ל הם חסויים, 134 ואני לא בדיוק יודעת מי נכלל ב החטופים. אני הייתי רוצה לכלול באתר את כולם". מאה אלף כניסות בשבועיים "הכי נוגעים לליבי בכל הטרגדיה הזו הם דווקא הגברים, כי עליהם לא מדברים והם פחות בסדר העדיפויות להשיבם הביתה", אומרת עוזיאל. "למשל, רום ברסלבסקי. היו לי שיי חות ארוכות עם אמו ויש עדויות להמון נשים שהציל בשבת הנוראה ההיא, ובסוף הוא נחטף בעצמו. או אור לוי, שאשתו נרצחה ויש לו ילד בן שנתיים וחצי שמחכה לו בבית. לכאורה אלו בתחתית הרשימה, אבל הם הבן של מישהו והאבא של מישהו, אנשים פרטיים שלא בחרו להיות באור הזרקורים, וקשה לחשוב על כך שהסבל שלהם יהיה הכי ארוך. ברמה האישית התחברתי גם להרש גולדבי רג פולין, שיש סרטון שבו הוא נראה כשהוא עם יד מרוסקת, עולה לטנדר בקור רוח ובלי להזיל דמעה". אחרי חג פורים קיבל האתר חיים משל עצמו. "בשבועיים הראשונים היו כמאה אלף כניסות, ואנשים לוי קחים הלאה את הרעיון בדרכים יציי רתיות", אומרת עוזיאל. "ממשיכים

האלפחורס הארגנטינאי של איתן ויאיר הורן. הפנקייק האמי ריקאי של קית' סיגל. עוגיות פיצוץ השוקולד של גדי מוזס. שבלולי הקיי נמון של שלומי זיו. וגם מגולגלות התמרים שעמירם קופר אהב, ואשתו נורית דאגה שתמיד תהיה על השיש צנצנת כזו, כדי שכל הילדים והנכי דים ייהנו ממנה. האתר "טעם של בית" מרכז את סיי י � מהחטופים, כפי שס 50 פוריהם של פרו אותם בני משפחותיהם. תצלום, מתכון למאפה שאהבו, וסיפור קצר. כל סיפור מקפל בתוכו בית, משפחה וחלומות. משתמשי האתר מוזמנים להפיץ אותם ובכך לעזור למשפחות במאבק להחזרתם. מי שיזמה ובנתה את האתר היא שיר ) מיוקנעם, בעלת סטודיו 26 עוזיאל ( זינג מדיה לבניית אתרים ועיצוב גרפי. "הפרויקט הגיע ממקום אישי ולאו דווקא מקצועי", היא אומרת. "אמא שלי קונדיטורית ובבית שלנו עדיין מכינים משלוחי מנות לפורים. כשהתחלנו לחשוב על העוגיות שנאי פה השנה, נזכרתי בבלוגריות שמעי לות סרטונים עם המתכונים שחטופים אוהבים. חשבתי לשלב את המאפים שהחטופים אוהבים במיזם אחד, ולי צרף למשלוחי המנות שלנו פתק שיספר את סיפורי החטופים. קשה לי עם העובדה שמדובר במספר. רציתי שאנשים יעצרו רגע ויקראו, שיכירו את החיים והמשפחות שמאחורי השי מות. ואז הבנתי שלא אוכל לתת במה לכולם במשלוחי המנות המשפחתיים, והחלטתי להפוך את המיזם לגדול יותר. פניתי באינסטגרם למשפחות חטופים שהצלחתי למצוא, וכשהצלי ח � מהן, משפחות א 20 חתי להגיע ל - רות כבר שמעו על כך והגיעו אלינו". במשך מספר שבועות עבדה עוזיאל בלילות בעסק הפרטי שלה, ובימים שקעה בהתכתבויות ושיחות טלפון עם משפחות החטופים, ובנתה את האתר. "המשפחה ובן הזוג עודדו אותי ואמרו שאני עושה משהו טוב, אפילו אם איש לא יראה את האתר הזה. "אבל הסתבר שאנשים היו צריכים את זה. היו הרבה שחשו כמוני, שאחרי שהתגברנו על ההלם של תחילת המי לחמה, הגיעה שגרה שהיא קשה יותר מההלם. אפשר לומר שהמיזם בא מתי חושת חוסר אונים, כי כאדם פרטי אני לא ממש יכולה לתרום להחזרת החי טופים ולסיים את הסיוט הזה, מלבד להצטרף פה ושם להפגנה. העובדה שהצלחתי לגרום לכל כך הרבה אני שים לעצור לרגע, לבחור מתכון, להי תייחד רגע עם חטוף ולהפיץ את זה הלאה, נותנת תחושה שבכל זאת תרי מנו משהו. כמשפחות מודות ואומרות שזה מרגש אותן, ושהצלחנו להעלות חיוך על פניהן, זו זכות שאני לא יכוי לה לתאר". השגרה קשה יותר מההלם

מחווה מתוקה

הקוקילידה של לירי,

הסופלה של עפר

חטופות וחטופים, 50 את סיפוריהם של עם מתכוני המאפים האהובים עליהם, הפכה שיר עוזיאל ל"טעם של בית", מאות ‰ אתר צבעוני ומעורר תיאבון אלפים כבר נכנסו, קראו, אפו, הגיבו, הפיצו והעלו חיוך על פני המשפחות "הצלחתי לגרום לאנשים להכיר את ‰ החטופים דרך האוכל שהם אהבו"

מירית קושניר סטרומצה

26.4.2024 ˆ ידיעות נתניה, חדרה 16