חדרה 26.08.22

נתניה

חוףצאנז: כליםחדפעמיים, שאריותאוכל וערמותאשפה מבקריםמשאיריםאתהחוףמלוכלך ‰ "הייתי בהלםמכמויותהאשפה", מספרתתושבת ‰ העירייה: "לצערנו הציבור אינו שומר על הסדר והניקיון ואינו קשוב להוראותהמצילים"

כמות האנשים הגדולה שמגיעה אליו וטו ־ ענים כי מדובר בתופעה שחוזרת כל שנה. "אני הייתי עושה שם הליכות בערב אבל לא נעים לעבור שם בגלל הפסולת, ולכן אני עברתי לצד הדרומי יותר", מספר תושב המתגורר בסמוך. "מלוכלך ולא נעים להיכנס לשם. העירייה צריכה להוסיף כוח אדם ולנקות שם. זה לא משהו חדש. זה קורה כל שנה. המבלים בחוף צריכים לנקות אח ־ ריהם. אני יודע שבשנה שעברה חילקו שם פלאיירים ביידיש שמבקשים לשמור על הסדר והניקיון, אבל בפועל לאף אחד לא אכפת. בבוקר מנקים שם מוקדם, לפני שה ־ מתרחצים מגיעים, וזה פשוט כמויות של זבל!" מהעירייה נמסר: "בחוף צאנז מושקעים משאבים רבים לרבות בניקיון. אנחנו נמ ־ צאים בתקופת בין הזמנים הידועה כתקופה בה פוקדים את החוף אלפי מבקרים מכל הארץ. לצערנו, למרות ההשקעה הרבה, הציבור אינו שומר על הסדר והניקיון ואינו קשוב להוראות המצילים ועובדי החוף".

נטאלי סילבר

מדי בוקר מגיעים אלפי מבקרים לחוף צאנז בנתניה, חוף מופרד המיועד לאוכלוסייה הדתית. אלא

שחלקם משאירים אחריהם שובל ארוך של אשפה הכוללת עטיפות של ממתקים, כלים חד פעמיים, שאריות של אוכל וגם פרטי לבוש, שהופכים את עבודת הניקיון של עו ־ בדי העירייה לקשה במיוחד. "הגעתי לחוף הים ופשוט הייתי בהלם מהכמות המטורפת של האשפה שנשארה על החוף'', מספרת תושבת העיר שציל ־ מה סרטונים ותמונות שתיעדו את ערמות האשפה. "זה קורה כל שנה אחרי תשעה באב. החוף הזה שהוא בין החופים המועטים שמיועדים לאוכלוסייה הדתית פשוט עמוס במתרחצים, לא כולם דתיים דווקא, שמ ־ גיעים לפה אפילו באוטובוסים מכל הארץ, לבלות. בנוסף, מדאיג אותי שיש שם רק סוכת מציל אחת שאמורה לתת מענה לכמות כזו גדולה של אנשים. רק בשבוע

צילום: ריקה אידלמן | " לכלוך בחוף צאנז. "לא נעים להגיע

החוף ימשיך להיראות ככה ולא יהיה נעים להגיע אליו". תושבים נוספים סיפרו כי הם מדירים את רגליהם מהחוף הזה בחודש אוגוסט בגלל

, 18 שעבר הייתה שם טביעה של נער בן ואם לא תהיה הגברה של האכיפה על כמות המתרחצים, כולל עוד מצילים וניקוי של החוף גם במשך כל שעות הפעילות שלו,

נתניה

אלתאספו אתהצדפותהחומות הצדפותהאקזוטיותהגיעו בהמוניהן לחופי נתניה ‰ אלאשעובדי עירייהחשבו שמדובר בפסולת ואספו אותן ‰ פעילי סביבהמתריעים: זו פגיעה במאזן האקולוגי ‰ העירייה: "אין סכנה לפגיעה בערכי הטבע"

קובו מחזקת את פעילי הסביבה בפועלם הנמרץ למנוע את איסוף הצדפות בחוף ומסבירה כי, ''לצדפים גם אחרי שבעל החיים מת והשלד נשאר, יש תפקיד מאוד חשוב בטבע, מאחר והוא גם משמש בית לבעלי חיים קטנים בחוף ומספק להם מחסה, בנוסף הצדפים האלו עוברים תה ־ ליך של בליה, נשברים וחוזרים למערכת האקולוגית, ורואים את זה בהרבה חולות בארץ. לצערי יש הרבה עיריות שאוספות את זה, כי הן לא יודעות מה החשיבות של הצדפות האלו". מה בנוגע לאכילת הצדפות? "חשוב להבהיר כי לצדפות יש את היכולת לסנן מים בהן הן חיות כמו רעלים, מתכות וכדומה, ולאחר שהן היו הרבה זמן במים הן צברו רעלים, מומלץ לא לאכול אותה, גם כי הים שלנו לא נקי". מהעירייה נמסר: "בנתניה אין חופים סל ־ עיים ובנוסף, הצדפות שנשטפות אל החו ־ פים הן צדפות מתות, כך שאין סכנה ממשית לפגיעה בערכי הטבע החיים בים לאורך חופי נתניה. נזכיר כי כל מיני הצדפות הנשטפות אל החוף מוגדרות כערכי טבע מוגנים ועל כן אין לאסוף אותן ו/או לזרוק אותן, גם אם מדובר במינים פולשים".

נטאלי סילבר

מזג האוויר החם החזיר לחופי נת ־ ניה וחדרה את הצדפה החומה. אלא שבעירייה אוספים את הצדפות המופיעות בחוף, והדבר, לדברי פעילי הס ־ ביבה, פוגע במאזן האקולוגי. "הצדפות על החוף הן ערך מוגן בגלל הח ־ שיבות של הסידן ושאר המינרלים שיש בהן. אבל לצערי, יש הרבה עיריות שלא מבינות כמה הן חשובות למאזן האקולוגי ולכן מנ ־ קות את הצדפות האלה כי רואים בהן פסו ־ לת", מספרת הפעילה החברתית ריקה איד ־ למן שנתקלה בצדפות הרבות בחופי נתניה בשבוע שעבר, ונחרדה לגלות כי בעיריית נתניה פשוט אוספים אותן היישר לפח. "פניתי לעירייה וניסיתי להסביר שאסור לנקות את החוף מהצדפות האלו כי הן חלק מהמאזן האקולוגי". גם שלומית אפלבאום, תושבת העיר ומו ־ רה למדעים בעברה, נתקלה השבוע בצדפות ומיהרה לצלם ולהוציא אותן מהשקיות הר ־ בות שנאספו על ידי פועלי העירייה. "היה לי חשוב להבין במה מדובר, מה הצ ־ דפות האלה והאם הן טובות לסביבה, ולכן עשיתי מחקר קטן בנושא וגם פניתי לאקו

צילום: אלבום פרטי | צדפות חומות שנאספו. מגיעות מים סוף והאוקיינוס ההודי

אושן", סיפרה. "מיהרתי לבקש מהפועלים להחזיר את הצדפות חזרה לחול". הצדפות החומות שזוכות לכינוי הצ ־ דפות האדומות (צבען במגע המים והשמש), ומתהדרות בשם האקזוטי , מגיעות אלינו מים PERNA PERNA סוף והאוקיינוס ההודי. בגלל שהנוכחות שלהן מאיצה או גורמת להיעלמות של זנים אחרים, הן מהוות איום אקולוגי המ ־ שנה את פני בתי הגידול בו הוא קיים. הן

נחשבות למעדן בקרב חובבי מאכלי הים. אם כי פעילי הסביבה מבהירים: בישראל לא כדאי לאכול אותן. "זו לא הסביבה הטבעית של המין הפולש הזה ולכן הוא מתחרה עם המינים המקומיים על מזון ויכול לדחוף אותם החוצה וזה משהו שאנחנו כבר רואים במקרים אחרים של מינים פולשים". מסבירה קים קובו, מאקו אושן, את הסכנה בנוכחות של הצדפה החו ־ מה בחופי ישראל.

26

26.8.2022 ˆ ידיעות נתניה, חדרה