חדרה 27.01.23

חפציבה גוקמן ופלורה מנשירוב. "הוא היה הרבה יותר מרק קול אלוהי"

מה הכי חסר לכן? פלורה: "הנוכחות הפיזית שלו, האמי ־ רות הספונטניות שלו לכל אחת מאיתנו בנפרד, 'אחותי, אני כל כך אוהב אותך'. הוא היה גאה באחים ובמשפחה שלו. תמיד אמר שהאחיות שלו הכי יפות בעו ־ לם, החיבוק שלו היה עוטף, חזק מהלב. אני מרגישה שהייתה לנו הזכות להיות האחים שלו ואנחנו בסוג של הכחשה לגבי המוות שלו. יחד עם זה אנחנו מר ־ גישים שהוא עדיין פה איתנו ברוחו ואנ ־ חנו נדאג להנציח אותו בכל דרך, אם זה באתר, או משהו בתוך העיר, וגם בהיבט המוזיקלי נדאג שקולו לא יישכח. יש לנו עוד קולות יפים במשפחה, אבל לא כמו שלו. הוא היה יחיד ומיוחד. הוא היה אומר לי, 'פלורה, את מאחדת אותנו', הייתי אומרת לו, 'אתה זה שתמיד שם בשביל כולנו'. אמא מייחלת למותה ואנחנו טרם חזרנו לעבודה ונחזור רק כי אין ברירה. קשה לתפקד והראש לא במקום". חפציבה: "הזמן לא עובר לנו, המידע לא מתעכל, כבר שתי שבתות אנחנו בל ־ עדיו ורק מחפשות אותו, אנחנו משפחה מלוכדת מאוד בטוב וברע, ומשהו בפאזל לא מסתדר עכשיו, משהו כל כך חסר. תמיד מילים טובות ואהובות בפיו, נתג ־ עגע לחיבוק שלו". פלורה: "הוא היה עושה לנו שיחות 39 נפש. אני למשל התאלמנתי בגיל והוא ממש ייעץ לי ודאג לי, אמר 'פלורה, את כל כך טובה, מגיע לך להנות מהחיים, אל תסגרי את עצמך, רק בית, עבודה, ילדים כל היום. מגיע לך לחיות'. כל הזמן שיחות נפש למי שהרגיש שצריך אותו". האושר שלו לדברי האחיות, מעט לאחר ההש ־ תתפות בכוכב נולד, נרשמה אכזבה אצל ניסו שלא הצליח לפרוץ מבחינה מוזיקלית, אולם אופיו העניו, הביא לכך שעננת האכזבה חלפה מהר מאוד והוא הפך מרוצה ושמח בחלקו. "הוא מאוד אהב את הדרך שלו, את העיסוק במוזי ־ קה", מספרות האחיות. "בזמן כוכב נולד, הייתה התרגשות גדולה. הוא שר בסגנון מזרחי כזה וצדי צרפתי לא כל כך קיבל אז את הסגנון וביקש שישיר את 'לו יהי' של נעמי שמר. אחרי שניסו שר בקולו הייחודי, נעמי שמר התקשרה להפקה ואמרה שהרבה שרו את שיריה ובחיים היא לא התרגשה מזמר כמו מאחי וזה ריגש אותה ברמות שאי אפשר לתאר". פלורה וחפציבה מספרות כי חוץ מה ־ עיסוק במוזיקה, היו לאחיהן האהוב גם כישרונות נוספים: "הוא היה רב תחומי כמו אבא שלנו, אהב לנגן באורגן, צייר נופים בצורה מדהימה, אנשים נמשכו אליו כמו דבורים לפרח, היה איש של שמחה", אומרת פלורה. "כמה שהוא אהב את בנו, זה היה האושר של חייו, והוא היה אבא נפלא והקנה לו ערכים. לצערנו הוא לא הספיק לגדל אותו". חפציבה מוסיפה: "הצער הוא חלק מה ־ חיים שלנו עכשיו. זה חלל שלא מתמלא. אני נזכרת איך היה אומר לי 'את מבשלת הכי טעים מכל המשפחה' וכל כך אהב שהכנתי לו דושפרה. כזה הוא היה, הילד, הבן הקטן והמיוחד של כולנו".

פלורה: "הנוכחות הפיזית שלו, האמירות הספונטניות שלו לכל אחת מאיתנו בנפרד, 'אחותי, אני כל כך אוהב אותך'. הוא היה גאה באחים ובמשפחה שלו. תמיד אמר שהאחיות שלו הכי יפות בעולם, החיבוק שלו היה עוטף, חזק מהלב"

פלורה וגם שם הוא הספיק לשמח ולשיר לכולם, לחבק את כולם ולהקדיש שי ־ רים. הוא היה מהזן של האנשים שכבר לא רואים היום, שיש בהם רק טוב". קולו לא יישכח כבר שלושה דורות שהגורל נוקש על דלתה של משפחת סימן טוב באכזריות. ניסו ז"ל, הוא בן המשפחה השלישי שנ ־ פטר בטרם עת מדום לב, כששלושת הנ ־ פטרים, מתו ביום שבת "לפני כשלושים שנה איבדנו את אבא שלנו בגיל צעיר, , סבא שלנו נפטר בן 43 הוא היה רק בן , כולם 40.5 וניסו האהוב שלנו בן 51 מתו בשבת, וכולם מדום לב", מספרות האחיות. "לראות את אמא שהתמודדה עם הכול מאבדת ילד, זה לא נתפס, הכי קשה שיכול להיות. אנחנו שומעות שי ־ רים שלו, רואות סרטונים ובוכות, קשה לעכל שכבר לא יחבק אותנו".

הוא חסד. כולם סיפרו על כל הטוב שבו, על הקול המיוחד שלו, זה לא מובן מאליו. הוא היה כזה צנוע, כשאנשים היו שואלים אותו למה אתה לא כותב יותר שירים, הם לא ידעו שבכל זמן פנוי הוא למד תורה, בזמן האחרון גם למד קבלה, כל ארוחה הייתה מסתיימת אצלנו בדבר תורה, זו אבידה ענקית, חלק מהלב שלנו הלך". במשפחת סימן טוב מספרים כי כבר כילד אהב ניסו, לשיר ולשמח ובלט בקו ־ לו המרשים. "היינו עושים הרבה 'ישי ־ בות' כל האחים, וניסו היה שר, הזמיר שלנו, כל השכנים היו מתמוגגים", אומ ־ רת חפציבה. "בכל מקום שהלך היה הז ־ מיר ולא רק בגלל קולו, בגלל מי שהיה, תמיד היו סביבו חברים והוא במרכז, שר בערבי קהילה של העדה בקווקזית, שר בטורקית, הייתי אומרת לו, 'ניסו, תן סלסול' והוא היה מרטיט את הלב בשו ־ רה אחת. האירוע האחרון ששר בו היה שבוע לפני פטירתו בברית של הנכד של

אמא דיברה איתו ואמרה לו, 'שמור על עצמך', והוא השיב לה פעמיים 'תשמרי על עצמך', מילים שהיום מקבלות משמ ־ עות כואבת יותר. אחינו נכנס ומצא אותו כאילו הוא ישן במיטה שלו, כמו מלאך. ניסו מת מיתת נשיקה, מות צדיקים, הוא היה מלאך בחייו ונפטר כמו מלאך. לעו ־ לם לא תהיה לנו נחמה לאחר מותו, אבל קמצוץ של רוגע קיים מהידיעה שלא סבל. כשאדם חולה יש תהליך של פרי ־ דה, כאן לא ציפינו, זה עוד יותר כואב". יש משהו שהייתן אומרות לו, אם יכולתן להיפרד? "תמיד אמרנו לו כמה הוא אהוב וכו ־ לם באמת אהבו אותו, אחיינים, חברים, שכנים. מאות באו לשבעה מרחבי הארץ ולכל אחד סיפור על כמה ניסו נגע בו. יש הרבה נזקקים שהוא תרם להם, תרם לי ־ שיבות, איש חסד גדול מהמעט שהיה לו, בת זוגו תמיד אומרת כמה היא ברת מזל להיות איתו ושהוא לימד אותה טוב ומה

אין להעתיק, להפיץ, לשכפל, לצלם, לתרגם, לאחסן במאגרי מידע, לשדר בדרך כלשהי (בכתב, © בדפוס או במדיה אחרת)–ובכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר–חלק כלשהו של העיתון (לרבות טקסט, איורים, צילומים, תמונות, מפות, גרפיקה), הן בגירסה טקסטואלית והן בדפים מעוצבים, לרבות באמצעות הקלטה והקלדה, ללא אישור מפורש בכתב מהמוציאה לאור, ידיעות תקשורת בע"מ

ידיעות תקשורת בע"מ מו"ל: ליאת שרון / מנכ"לית: סיגל רגב עורכת ראשית: דפוס ידיעות אחרונות בע"מ הדפסה:

ראשון לציון 1 נח מוזס ˆ " "ידיעות נתניה michtavim@yedtik.co.il

/ פקס מודעות 09-8625550 : טל' מודעות ומנהלה 03-6898430 : / טלפון מערכת 04־6343234 : ומנהלה

ידיעות נתניה, חדרה ˆ 27.1.2023 11