חדרה 29.12.23

רס"ן רועי צ'אפל ז"ל נהרג בשבת השחורה של השבעה בת זוגו, יובל זאושניצר, מספרת ומשתפת ‰ באוקטובר על הזוגיות, השכול וההתמודדות הביורוקרטית עם הליך הכרתה כבת זוגו מטעם משרד הביטחון בציוצים מקוריים, "הזוגיות ‰ מרגשים, ציניים ומצחיקים ברשתות החברתיות שלנו הייתה כמו הכתיבה שלי. היינו צוחקים ויורדים אחד על השני, ציניים והחברים הכי טובים", היא מסבירה מותר לבכות. העיקר שבסוף מחייכים

איבדה בשבעה באוקטובר ), במקור מפרדס חנה, 26 יובל זאושניצר ( את בן זוגה בחמש השנים האחרונות, ) תושב זכרון יעקב. 25 רס"ן רועי צ'אפל ( רועי, בוגר פנימייה צבאית היה מ"פ סיירת עורב נח"ל ונפל בקרב גבורה מול מחבלי החמאס, בשבת השחורה. בחודשים שחלפו מאז מנסה יובל לעכל את האובדן של מי שתכננה איתו עתיד משותף, בין היתר באמצעות ציוצים בטוויטר, שמאירים את דמותו ואת הזו־ גיות שהייתה ונקטעה. ציוציה המרגשים מתובלים בהומור שחור, שנכנס עמוק לתוך הלב. במקביל היא מצויה כעת בתהליך של הכרה כבת זוגו מול משרד הביטחון, תהליך שגם אותו היא חושפת ברשת החברתית. תכננו לטוס "הייתי שש שנים בצבא. שירתי כקצינה בתפקידי שדה", היא מספרת. "אני ורועי מכירים מגיל צעיר, אבל קשר זוגי בפו־ על נהיה ביננו רק בצבא, כששנינו היינו בסיירת נח"ל. הוא יצא לקצונה ואני הייתי קצינת הדרכה שם. הקישור ביננו נעשה גם בזכות טל גרושקה, מ"פ בצבא שנהרג במלחמה שתוכנן להחליף את .25/10 רועי, שאמור היה להשתחרר ב זה מה שקשוח בסיפור הזה. זו הייתה הזו־ גיות הכי טובה שהייתה לי בחיים. היינו ביחד קצת יותר מחמש שנים, זו זוגיות שהתבססה על אוכל בעיקר. שנינו מאוד אוהבים לאכול ואוהבים את החיים וכל שלב בחיים עברנו ביחד. אם הוא התקדם בצבא, ככה גם אני, עד השחרור שלי". לפני שנה וחצי השתחררה מהצבא והח־ לה לעבוד בחברת אשראי חוץ בנקאית. כרטיס הטיסה הזוגי לניו זילנד לתאריך המתין לה ולרועי. "אחרי 2024 בינואר 7 שנתיים של זוגיות הבנו שאנחנו רוצים למסד את הקשר ועברנו לגור ביפו", היא מספרת. "היה לו ג'יפ טיולים ומאוד נהני־ נו לטייל בארץ. סיכמנו שאחרי השחרור אנחנו טסים לניו זילנד. זה משהו שחלמנו עליו ושנינו דיברנו עליו מהדייט הראשון. סיכמנו שאחכה עד השחרור שלו. ביקש־ תי ממנו שאת הצעת הנישואין יעשה שם, רציתי שזה יהיה אינטימי, רק של שנינו עם נוף מטורף. כעת, כשאני בתוך תהליך של הכרה כבת זוג מטעם משרד הביט־ חון, גיליתי שהוא תכנן להפתיע אותי ולהציע לי לפני. היה לנו קטע כזה של 'דווקא' אחד לשני כדי להיות בשליטה על הסיטואציה. מאוד אופייני לרועי לע־ שות את זה. הוא תכנן לקנות טבעת שבוע אחרי השבת השחורה. העתיד היה מאוד סגור, ידענו לאן אנחנו הולכים. ביררנו על שטחים חקלאים ברמת הגולן. דברים שהם קצת מעבר לזוג נורמטיבי".

"בהתחלה זה היה נורא, הקרקע נשמטה מתחת לרגליים, אין משהו יציב ואת חושבת רק על היום הבא, על השעה הבאה אפילו. זו עצה שנתנו לי בשבעה וככה לאט לאט אני צולחת את זה"

מירית גולן // צילום: יריב כץ

לשנות גישה יובל, שמכירה את היחידה מקרוב, החלה בניסיונות לברר מה עלה בגורל בן זוגה, אבל רק כעבור יומיים הגיעה ההודעה הרשמית: "התחלתי להילחם בטלפונים, לנסות לשאול איפה רועי, תגידו לי איפה הוא, ואומרים לי 'הכול יהיה בסדר', אני מתקשרת לאנשים מה־ בסיס ולא עונים, או מי שעונה אומר: 'יהיה בסדר' שהן צמד מילים שהכי לא כדאי להאמין להן בצבא. אני אף פעם לא "אני מרגישה ששומעים את הקול שלי שלוקח את האבל למקום אחר מהנורמטיבי. היה ברור לכולם שככה אתמודד עם זה ואם רועי היה קורא את זה הוא היה אומר 'זה הכי את בעולם'"

הייתי לחוצה. גם כשהוא היה בג'נין אמא של רועי, אורית, תמיד התקשרה לשאול עליו, הייתי צוחקת ומרגיעה אותה שלא יקרה לו כלום והיא הייתה מתחזקת ממה שאמרתי, כי אני מכירה אנשים, מכירה את המערכת, הרי הייתי חלק ממנה. זו פעם ראשונה שאמרתי לה 'אני לא יוד־ עת מה קורה'. התחיל סרט שלא אמרו לנו כלום, עד יום שני בצהריים שהודיעו באופן רשמי. בגדול זה היה ברור לכולם, רק רצינו לדעת אם הוא הרוג או חטוף." איך מתמודדים עם הכאב? "בהתחלה זה היה נורא, הקרקע נשמטה מתחת לרגליים, אין משהו יציב ואת חו־ שבת רק על היום הבא, על השעה הבאה אפילו. זו עצה שנתנו לי בשבעה וככה לאט לאט אני צולחת את זה. במהלך השבעה הייתי עם אנשים שאני כל כך אוהבת והבנתי שאני לא יכולה לאפשר לעצמי ליפול. אני אדם שמח ואי אפשר. זה הדבר הכי נורא שיכול היה לקרות לי ואף אחד לא יבין אותי. אבל יחד עם זה, אני חושבת שצריך להמשיך לחיות. כולם אמרו לי את זה והיום אני מאמינה בזה. שיניתי גישה ואמרתי לעצמי שאני מתחילה להיות פרקטית. ישר אחרי הש־

איפה תפסה אותך השבת השחורה? "היה לנו הסכם שלא מדברים בט־ לפון באמצע השבוע, רק אם משהו דחוף, כי אני אוהבת שהכול פנים מול פנים. פעם בשבוע בשבת, מתקשרים בווידאו וכך היה ביום שישי השישה באוקטובר. אמרתי לו 'אני אבוא לבקר אותך בשבת', כי הוא היה עושה לי רגשי שאני לא מבקרת והוא צחק ואמר שלא, כי תמיד שאני מגיעה קורה משהו. כל כך צחקתי מהשיחה הזו, שצילמתי אותה בפייסטיים לחברים. בלילה הוא שלח לי שיש התראות על הגדר אבל לא משהו מיוחד ואז קמנו בשבעה באוקטובר לא־ זעקות. אמא של רועי התקשרה ואמרה שיש מלא אזעקות ורועי לא עונה לה. הרגעתי אותה שהוא בטח בחמ"ל וחזר־ תי לישון. ואז היא שוב התקשרה ואמרה 'יובלי, יש מחבלים בשדרות' תפתחי טלוויזיה. פתחתי וחשכו עיניי. אני עושה מילואים איפה שרועי ואמרתי 'יאללה, אני מתארגנת למילואים'. ואז אמרו לי: 'את לא מוקפצת, מקפיצים את כולם, את לא'. ואז קצת התחלתי להבין כי אף פעם לא היה מצב כזה שלא מק־ פיצים אותי".

חדרה

נתניה

עורכת גרפית ספיר שוקרון / רכזת מערכת: יעל קדר / עריכה: בן קפלן / עורך: מנהלת עיתון: מרכז גרפי, ידיעות תקשורת / עיצוב: אורית קוסטנטינו / ראשית: גלוריה אלקלעי, יועצות פרסום: שלומית נח / רכזת מינהלה: קרן חי-אטיאס / שלום חכמון מנהל הפקה ותפעול: מאירה כהן, גילי זרד /

אלבום פרטי צילום: | יובל זאושניצר ורועי צ'אפל בשער: יוגב עמרני צילום: | ‰ ניסן בן ארויה

6

29.12.2023 ˆ ידיעות נתניה, חדרה