חדרה 6.1.23

תרבות

/ מירית ג ולן /

י � שחקנית, מחזאית וב שירלי עו ד, , מאית שכיהנה בעבר כחברת מועצת עיריית חדרה משיקה את ההצגה "צל של אישה" שכ י תבה וביימה. ההצגה מביאה את סיפורן של חמש נשים שנמצאות בדירת מסתור, לאחר שהיו במערכת יחסים אלימה. הדירה אינה סתם מקלט לנשים מוכות, אלא התחנה האח י רונה שלהן בדרך לשינוי זהות ובחירה בחיים. עדיין רלוונטית

ולמד בבית ספר למשחק שלי. מבחינתי מדובר גם בסגירת מעגל איתו. דואני הוא הומוסקסואל ובכוונה ניסינו לשבור סט י ריאוטיפ עם הליהוק. לומר שרוצחים יכו י לים להיות האנשים שאתה הכי לא מאמין עליהם. כמו במקרה של דיאנה דדבייב ז"ל שנרצחה על ידי בעלה השוטר וכלפי חוץ הם היו הזוג הכי לאבי דאבי שיש". מהיכן מגיע החיבור האישי שלך לנושא? "תמיד הייתי פעילה למען נשים מאז שאני ילדה. בכל מקום אליו הגעתי תמיד קידמתי את מעמד האישה, גם כחברת מוע י צה. וכמו כולם גם אני נחשפתי לנשים שחוו אלימות כלכלית, פיזית ונאנסו. בתעשייה יש הרבה נשים שנאנסו. מה שעצוב זה שמה שנה רלוונטי גם 15 שהיה רלוונטי לפני כיום". את מאמינה ביכולת של ההצגה גם להשפיע? לשנות? "ברור. הכוח לשנות הוא דרך האומנות והיצירה. מספיק נערה אחת בקהל שמזהה על עצמה שהיא עם גבר מוכה וכבר עשינו את שלנו, כבר הצלנו אחת. כל אישה בקהל שמ י זהה את הסימנים או חברה שמזהה שחברתה במערכת יחסים כזו, זו כבר השפעה חיובית כי יש סימנים מקדימים. אנחנו פשוט בהכחשה כי אנחנו בתוך תהליך. חלק מהסימנים הם דו קוטביות, דו פרצופיות, גבר שנחמד לכולם ואהוב בחוץ ובבית יש ממנו פחד, זה אומר שמשהו לא טוב קורה שם". לדברי עודד, קניינים שצפויים להגיע להצגת הבכורה כבר הביעו התעניינות בהצגה, אף טרם שראו אותה. על התח י קיר להצגה עבדה לא פחות מארבע שנים והדמויות מבוססות על סיפורים אמיתיים: "אני כבר כמה לילות לא ישנה, חוץ מהלחץ לדעת שהבימוי פוגע בול, מעביר את תחו י שת הפחד והאשמה ושהסיפורים מדויקים, אנחנו גם מתעסקים עם חומרים קשים, שכן הכול מבוסס על סיפורים אמיתיים. כל דמות מכילה כמה סיפורים בתוכה, כמובן עם הקצנה. יחד עם זאת אני מאמינה בה י צגה ובצוות השחקניות המדהים, ומאמינה שתהיה לה השפעה בלייצר שינוי".

את המחזה עודד כתבה לפני שנים והוא רלוונטי מאוד גם 15 היום, בעידן שבו רצח נשים על ידי בן זוגן הפך לכה שכיח. הוא עוסק בקונפליקטים שבין אהבה לרדיפה, רומנטיקה ואכזריות ובמאבק לתקווה. צוות השחק י נים כולל את אסתי זקהיים, טלי שרון, שירי גדני אדוה עדני, שני חיים וגם את השחקן רן דואני. הצגת הבכורה תתקיים בתא י בבית יד לבנים 16/1/23 ריך

ההצגה "צל של אמת". מבוססת על | סיפורים אמיתיים צילום: אלבום פרטי

"צל של אישה", ההצגה החדשה של המחזאית שירלי עודד מחדרה מביאה את סיפורן של חמש נשים שהיו במערכת יחסים אלימה ומנסות לשנות את חייהן ‰ "מספיק נערה אחת בקהל שמזהה על עצמה שהיא עם גבר מוכה וכבר עשינו את שלנו", אומרת עודד שירלי עודד מעלה את דירת המסתור לבמה

שירלי עודד. "הכוח לשנות הוא דרך | " האומנות והיצירה צילום: תילי שרון

באשדוד ועודד בהתרגשות שיא. "לפר י מיירה צפויות להגיע שירה איסקוב, אחות של מיכל סלה ז"ל, ונציגות ממשפחתה של דיאנה דדבייב שנרצחה על ידי בעלה השו י טר וזה מרגש מאוד מבחינתי", היא אומרת. שנים, 15 "למרות שכתבתי את ההצגה לפני לצערי, הדברים מאוד אקטואליים גם כיום. למשל אחת הנשים בהצגה מדברת על זה שגם מהכלא בן זוגה שולח מסרים שיפגע בה והמשטרה אומרת לה בתגובה כי עליה לע י בור לחו"ל או לשנות זהות. זה משהו ששירה איסקוב אמרה בראיון לפני שנה וחצי בערך וזו עוד אישה מוכרת שאם יקרה לה משהו כולם ידעו מזה. מה עולה בגורל נשים לא ידועות כמוה? אני נפגשתי עם שתי נשים מבאר שבע שעברו שינוי זהות כדי להגן על עצמן. זו בהחלט החלטה משנה חיים". ללא שינה "צל של אישה", השתתפה בפסטיבל "פותחים במה" בתיאטרון בית לסין. אלא אסתי זקהיים מספרת השחקנית על החיבור האישי שלה להצגה: "ביימתי בעבר את הצגת היחיד 'שני זוגות נע י ליים' שכתבה חברה שלי על הסיפור האישי שלה. אישה סופר אסרטיבית שמ י סתבר שחיה בתוך זוגיות אלימה. כשהיא שלחה לי את המחזה לא האמנתי למה שאני קוראת. זה גורם לך לחשוב, מה, אני לא הייתי במערכות יחסים רעילות או נצלניות? לא התבטלתי בפני בן הזוג שלי וספגתי השפלות? ואני כאילו בנא י דם חזק. נראה שאין מי שלא חוותה משהו מזה. החודש השתתפתי בסרטון למאבק באלימות נגד נשים, מהפורום ע"ש מיכל סלה, ובסרטון המשפחה קולטת תוך כדי טיול, שהבת שלהם עוברת גהינום בבית. מה שחשוב להדגיש זה דווקא את המק י רים שהם לא ברורים מאליהם, כמו שהיה

מקום בקיבוץ, יש את אדוה עדני, שחקנית תיאטרון באר שבע, ואת שני חיים בוג י רת בית הספר למשחק 'הדרך', שמשחקת את ליאן, צעירה, מרדנית וטיקטוקרית, ששולחת הודעה למיכאל הבחור שלה, שהיא מתגעגעת אליו וככה יש כמה סצנות עם השחקן רן דואני. הוא בוגר ניסן נתיב, שנה, מאחר 18 נתנייתי במקור, ואיתי כבר

שבשל אירוע משפחתי מצער, עודד הניחה את יצירתה בצד, עד לאחרונה, כשעיריית אשדוד החליטה להפיק את ההצגה כפ י רויקט למיגור אלימות כנגד נשים: "בהצגה המתרחשת בדירת מסתור, אסתי זקהיים מגלמת את האחראית על הדירה, טלי שרון משחקת את מיכל הנשואה למנצח, שירי גדני משחקת את ריטה ההרה שמוצאים לה

"אגרוף ברזל עם כפפות משי" השחקניות אסתי זקהיים ושירי גדני מדברות על "צל של אישה"

להתחלה חדשה. אני מתחברת מאוד לסו י פיות הזו שהיא למשל לא תפגוש יותר את אמא שלה או את החברים שלה. ריטה היא תמימה ומנסה להיות חיובית, אבל מלאה בחרדות גופניות ונפשיות. דברים שאני מכירה מהיום יום הפשוט שלי". את חושבת שיש בכוחה של ההצגה לעשות שינוי אצל הצופים? "אני לא חושבת שנעשה עד כה מחזה שהוא ממש 'אין יור פייס', בנושא הזה כמו ההצגה שלנו. זה חומר לא קל ולא מתח י נף וזה מאוד חשוב להביא את זה כמו שזה, לדיון ולשים את זה על השולחן. הלוואי וזה יחולל שינוי וישים גם מראה מול הפנים לאנשים. הנשים בהצגה הן מכל מיני טי י פוסים, ממעמד גבוה, חרדית, ואחרות ככה שזה יכול לקרות לכולן". מירית גולן

אצל מיכל סלה, ז"ל שאנשים לא העלו על דעתם בכלל. הכרתי בחורה שהייתה נשואה לפרופסור שהיה מכה אותה". זקהיים מאמינה גדולה בכוחה של אמ י נות לחולל שינוי: "זו גם הצגה עם המון הומור. יש רגעים שהקהל יכול לנשום לרגע עם הדמויות, יחד עם זאת מדובר באגרוף ברזל. אגרוף ברזל עם כפפת משי וחשוב לשים את זה בתודעה". שירי גדני מספרת על הזיקה האישית שלה להצגה: "החיבור שלי הוא מעצם היותי אישה. אנחנו שומעים על הרבה מקרי אלימות נגד נשים בחברה. למזלי זה לא משהו שחוויתי מקרוב או ראיתי

אצל מישהו בסביבה שלי, אבל החיבור מגיע מהמקום של כאב, פחד ותסכול. כל המחזה מתרחש בדירת מסתור שהיא תחנה אחרונה של הנשים לשמור על חייהן על ידי שינוי זהות. זה אבסורד שהן צריכות לשנות את חייהן בשביל לחיות וגם הדיאלוג הזה צף שם. אני משחקת שם את ריטה, בחורה מקסימה בהריון מתקדם, שברחה מבעלה, ששרף לה את השיער והתעלל בה פיזית ונפשית, הקטין אותה וגרם לה להרגיש אפס ולהתחנן על חייה כמה פעמים. היא במצב של יציאה לחיים חדשים ובמצב של הבנה שהחיים שהיא מכירה נגמרים והיא הולכת לבד ובהריון

43

ידיעות נתניה, חדרה ˆ 6.1.2023