חולון 01.07.22

אמו של הראל רופא חיים ז"ל | חולון על ריבוי ההתאבדויות בצה"ל:

הצבא פועל כדי להתנתק מחיילים עם מצוקה נפשית" איריס רופא חיים איבדה את בנה הראל, שנטל את חייו במהלך שירותו חיילים 11־ הצבאי, לאחר שהתמודד עם קשיים נפשיים ‰ העובדה ש התאבדו בחצי השנה האחרונה במהלך שירותם, לא הפתיעה אותה ‰ לטענתה, הצבא התנער מהראל ומהמשפחה בתקופה שקדמה להתאבדות וגם לאחריה ‰ "צה"ל צריך לעשות בדק בית נרחב"

צילום מהאלבום המשפחתי | הראל רופא חיים ז"ל

מ � כי חל זינוק ב לאחרונה פורסם ם 11 ספר חיילי צה"ל שהתאבדו, לאחר ש־ חיילים התאבדו בחצי השנה האחרו מ 2021 נה בלבד. לשם השוואה, בכל שנת התאבדו 2020 חיילים, ובשנת 11 התאבדו תשעה. הנתון המדאיג הופך לחמור יותר כשמתוודעים לסיפורו של הראל רופא חיים ז"ל מחולון, חייל שנטל את חייו בלבד, אך רק לאחר מותו 20 כשהיה בן גילו הוריו כי כבר לא נחשב לחייל, למ מ רות שלטענתם היה בחופשה בלבד. בראיון קובעת אמו השבוע כי "ידיעות חולון" ל בצה"ל מטייחים את הנתונים האמיתיים. "הגיע הזמן להפסיק להתבייש. לפעמים הורים עושים את כל מה שאפשר והילד מקבל החלטה. אסור לנו להאשים את עצ מ מנו, אבל צה"ל צריך לקחת אחריות". הגיוסלמודיעין התגייס הראל למודיעין 2013 באוגוסט ומאותו רגע השתנו חייו. "הוא היה ילד מקסים וטוב לב", מספרת אמו איריס, רכזת תרבות בעמותת "גלעד" במרכז הגריאטרי בתל השומר. "הראל היה תלמיד מצטיין עם משמעת גבוהה, ששאף להישגים. הוא היה טוב במחשבים ורובוטיקה, אלוף בלחימה משולבת שזכה בהמון מדליות. הוא גם היה חבר טוב שחב מ ריו מספרים עליו כמה תמך בהם. הוא גדל בסביבה נורמטיבית ותמיד הצליח להצטיין בכל דבר שעסק בו ‑ בספורט, בלימודים וגם בצבא. הוא מאוד התרגש לקראת הגיוס ועד הרגע הזה לא היו שום תופעות חריגות. "בטקס סיום הקורס במודיעין המפקד שלו אמר שכל מי שנמצא באולם הזה הם חיילים מובחרים שנבחרו בפינצטה, עברו מיונים ומבדקים רבים ועמדו בהם בהצל מ חה. זה רק מוכיח מה היו היכולות שלו. אבל המפקד גם אמר שמאותו רגע, לנו, המש מ פחה, אסור לשאול שאלות את הבן ששב הביתה מהבסיס. אפשר להתעניין בשלומו ואיך עבר היום, אבל אסור לומר אף מילה על השירות עצמו. כל השירות שלו היה מאוד מסתורי. אפילו לא ידענו מה היה התפקיד שלו, ולכן עד היום איננו יודעים לאילו חומרים הוא נחשף והאם משהו שם היה הטריגר למצב הזה". מה השתנה בהראל? "אחרי כעשרה חודשי שירות הוא שיתף

"הם אמרו שאחרי שהדברים יסתדרו, הוא יוכל לחזור לבסיס, ואני זוכרת ששאלנו בפירוש האם הוא ממשיך להיות חייל? והשיבו לנו בחיוב" "הראל היה תלמיד מצטיין עם משמעת גבוהה, ששאף להישגים. הוא היה טוב במחשבים ורובוטיקה, אלוף בלחימה משולבת שזכה בהמון מדליות"

צילום: קובי קואנקס

חופית כהן ־אולאי

ובפני מטפלים לסיים את חייו, הבנו שה מ מצב הרבה יותר מדאיג ומסוכן. אני בדיוק שנה והתחלתי 25 עזבתי תפקיד אחרי קריירה חדשה, אז בעלי החליט לקחת את שעות 24 זה על עצמו. הוא נצמד להראל ביממה, שבעה ימים בשבוע. הלך איתו לכל טיפול וגם בילה איתו זמן. הם הלכו לים, להצגות ולמסעדות, עשו כל מה שיכול היה לשמח אותו. בשלב מסוים בעלי אפילו הסביר לי שמוטב שאעבור לחדר של הראל והילד יישן לצידו, כי הוא מרגיש שהוא צריך להשגיח עליו גם בשעות הלילה". רגעאחד לבד תחושותיו של האב היו נכונות. ביום א � , הראל ביקש מ 2015 בהיר אחד באפריל ביו קצת זמן לבדו. לאחר שכנועים רבים האב התרצה ויצא לסיבוב קצר. כשהוא שב הביתה הוא מצא את גופתו של הראל מו מ טלת על הרצפה לאחר שבנו נטל את חייו. "זה היה יום לפני ליל הסדר. השכנה באה כי היא שמעה את הצרחות של בעלי, אבל זה היה מאוחר מדי", משחזרת רופא חיים. "הם התקשרו אליי בהיסטריה. באתי במו מ נית וקיוויתי שעוד יש סיכוי. למטה ראיתי צוות של מד"א. הם הורו לי לעלות ואני

את אחיו הגדול שיש בעיה שמטרידה אותו, שיש לו מחשבות לא טובות. אח שלו קרא לנו לסלון ודיברנו על זה, ניסינו להבין ולתמוך. אני מודה שזה היה כרעם ביום בהיר. רגע אחד יש לך ילד מוצלח שפורח ועם עתיד מזהיר ורגע אחרי נוחת עלייך משהו לא ברור. זימנו אותנו לשיחה אצל הקב"נית, שהמליצה לנו שהראל ייצא לחופשה קצרה כדי שנטפל בו בקהילה, כי כך יהיה טוב יותר. הם אמרו שאחרי שהד מ ברים יסתדרו, הוא יוכל לחזור לבסיס, ואני זוכרת ששאלנו בפירוש אם הוא ממשיך להיות חייל והשיבו לנו בחיוב. "בבית כולם התגייסו לסייע לו. חלק מהדברים שעברו עליו הוא הסביר לנו, חלק היה לו קשה לבטא, אבל היה ברור לנו שאנחנו מטפלים במה שצריך. פנינו לפ מ סיכולוגים, לטיפול תרופתי, טיפול אלט מ רנטיבי, רבנים וכל מה שיכול היה לעזור, אבל הראל הפך ליותר ויותר מסוגר בעצ מ מו. הוא נהיה מכונס, פחות שמח וכל הזמן סבל מכאבי ראש חזקים ששום כדור לא הצליח להקל עליו. בהתחלה חשבנו שאם אנחנו משפחה מספיק מגובשת, אוהבת ומגבה, אז נתמודד עם הכל והוא ייצא מזה, אבל כשהראל התחיל לדבר באופן אובדני וממש קרא לילד בשמו, והביע רצון בפנינו

כבר הבנתי מה מחכה למעלה. בדיעבד אני מבינה שפעלתי על אוטומט. לא צעקתי ולא משכתי שיערות, נשארתי בשליטה וכך נשארתי עד רגע זה. הבנתי שאין לי שום דרך לשנות את המציאות והחלטתי באותו רגע שאני שמה את החיים בעדיפות ראשונה. זה אולי נשמע מוזר, אבל התק מ שרתי לאחיין שלי, ביקשתי שיבוא לקחת את הכלב, כי היה לי ברור שהוא לא צריך להיות כאן עכשיו, וגם שירכוש לי מצות כי לא יהיה לי זמן לקניות. אחר כך יצר מ תי קשר עם בני האמצעי, שהיה בתאילנד, ובישרתי לו מה קרה. חברת קדישא המ מ ליצו שנמהר עם הקבורה כדי שלא נצטרך לשבת שבעה, כי אחרי חג לא יושבים, אבל כפי שאמרתי, מהרגע הראשון שמתי את החיים בעדיפות ראשונה. בני ביקש שנמ מ תין שישוב מתאילנד וכך היה. עבורי הבן החי היה יותר חשוב באותו הרגע". כיצד חייך השתנו מאותו הרגע? "אני חושבת שקודם כל הבנתי שהם לא נגמרו. הורים שאיבדו ילדים מרגישים שאיבדו הכל, אבל למרות שאני מאוד אוהבת את הראל, הוא לא היה הדבר היחיד בחיי. יש לי עוד שני בנים, יש לי בן זוג, הורים, קריירה, תחביבים וחברים, החיים שלי מורכבים מכל כך הרבה ועדיין יש לי

8

1.7.2022 ˆ ידיעות חולון, בת ים