חולון 02.09.22

תרבות

גם לכם שברו את הלב?

אלעד אקרמן מחולון, צלם ועורך תוכן, לא הבין איך זה שיש מומחים לכל מקצוע, אבל אין סוכן שמטפל בלב שבור ‰ אז הוא כתב את הספר "סוכן לבבות שבורים" וחשף את כל סודות המקצוע

ל � וכל קשר שמסתיימים מ כל פר דה ווים בלב שבור, חבילת טישו, פלייליסט של שירי אהבה דביקים ושאלה מטרידה אחת שלא מפסיקה לחפור: למה זה נגמר? בסוף כולנו רוצים תיקון ללב השבור שלנו, ואם יש בעלי מקצוע שהיינו צריכים בעולם הזה, הם סוכני לבבות שבורים. ו � ) מחולון, צלם וכ 43 גם אלעד אקרמן ( תב תוכן לבתי מלון, חשב שצריך סוכנים כאלה בעולם רווי אפליקציות להיכרויות, סטוצים ורומנים מזדמנים, אז הוא החליט לכתוב על זה ספר: "סוכן לבבות שבורים" (הוצאת מרום תרבות ישראלית). הגיבור, משוחרר טרי ממלחמת שלום הגליל, חיפש מה לעשות עם החיים שלו, שכב משועמם על הספה בסלון בית הוריו בחולון וראה בעיתון מודעת פרסום קטנה ללימודים בבית הספר לסוכני לבבות שבו ל רים. מכאן, השתנו לו החיים.

ברזל שלימדו אותו בבית הספר לסוכנים. איך מתקנים לב שבור של סוכן לבבות שבורים? מה, לא מגיע לו גם להתאהב ולהיות נאהב? עלילת הספר נעה על ציר הזמן שבין צ � בחולון, דרך האייטיז ה 70 סוף שנות ה ל בעוניים בתל אביב ועד לימים אלה, בזמן ש"הצעירים הוואחשים האלה באפליקציות מזיזים את האצבע כמו מסוממים ימינה שמאלה, שוכבים עם ההיא וההוא ואחר כך באים אליי ובוכים, לוקחים ציפרלקס או קלונקס או איזה נקס אחר, מתחננים אליי, 'תעשה שהיא תחזור אליי' או 'אני חייבת אותו עכשיו'". בפעם הבאה שמרסקים לכם את הלב, לפחות תדעו שיש אל מי לפנות. סוכן לבבות שבורים, אלעד אקרמן, עמודים. הוצאת מרום תרבות 80 ישראלית אולאי – חופית כהן

צילום ועיצוב עטיפה: חגי מרום

צילום פרטי | אלעד אקרמן

אקרמן מתאר בשפה קלילה וזורמת עם קריצה לסרט אפל את המקצוע המיוחד, ומספר על גברים ונשים שמככבים בכמה מהתיקים הכי כבדים שפיצח כסוכן לבבות שבורים. אבל בזמן שהוא מתקן את הלב של כולם, הוא מתאהב בעצמו ושובר כלל

סוכן לבבות שבורים

שתי יוצרות מחולון, דור שני לניצולי שואה, כתבו יחד שיר בהשראת המלחמה באוקראינה ‰ "במשחק החיים נפגעים בני אדם שכל רצונם הוא לחיות בחופש, בשקט ובשלווה" "יצר ההישרדות גובר על הכל"

"freedom" מילים: יהודית מליק־שירן

ל � לאחר שהוציאה א כשלוש שנים ם בום משותף עם הזמרת והיוצרת נורית האן זיגלר (זיגי), המשוררת והסופרת מחולון, יהודית מליק־שירן, ממשיכה במרץ לאל ל בום משותף שני בשם "חופש". מליק־שירן היא דור שני לניצולי שואה, אשת חינוך, סופרת, משוררת, מלחינה, חוקרת ספרות ילדים ונוער, מבקרת ספרותית ומוזיקלית. ' הוא שיר הנושא של אלבומנו freedom '" החדש שבדרך", היא מספרת. "השיר מספר על עץ כמשל לאדם. כמו העץ שעובר טל ל טלות ברוח, בגשם ובכפור, כך גם האדם. כל אחד מאיתנו עבר, עובר או יעבור מסע חיים מטלטל. מסע רגשי כזה או אחר המלווה בסערות, קור, חושך ואי־ודאות. ללא מים, מזון, טיפול ויחס אוהב אין קיום לעץ ואין קיום לאדם. וכמו שעצים ממשיכים לשרוד, לרקוד ולחיות אחרי מזג אוויר קשה, כך גם האדם. יצר ההישרדות והרצון לחיות גוב ל רים תמיד על הכל, כי אי שם בפנים, אנחנו יודעים שנולדנו לחופש". את ההשראה שאבה מליק־שירן מאירועים אקטואליים. "כבר חצי שנה שרוסיה כות ל שת חיי אדם ולא עושה אבחנה בין נשים, ילדים וטף, קורעת אבות ממשפחה. ילדים חווים טראומה וסיוטי בלהה של מלחמה שאינה פוסקת. במשחק החיים נפגעים בני אדם שכל רצונם הוא לחיות בחופש, בשקט ובשלווה. כאשר נלקח החופש מהאדם ואין לו את זכות הבחירה, הוא הופך לשקוף". על העיבוד, הנגינה וההפקה המוזיקלית אחראי המוזיקאי ראובן חיון. זיגי, שהלחינה ומבצעת אל השיר, חשה

לחן: נורית האן זיגלר אני עץ מרקד בגשם מרגיש חופשי

סטודיו, ראובן חיון Oov Art צילום:

הלילה מחבק אותי מכף רגל ועד ראש הענפים שלי, נוצצים כיהלומים ואני כל כך שמח, רוקד לצלילי המוזיקה שבאה מתוכי לתוך ריקוד שמיימי, והלב שלי, כמו אור זורח והריקוד והשמחה שלי מדבקים ורגשותיי לקול צלילי השלום מתפרצים וכשכל העצים רוקדים איתי זה מרגיש לי כמו חופש... הסתיו כאן מנשב בשדרה וזה חופש... הסתיו כאן בשדרה הרוח הקרה נושבת ועדיין אני מרגיש שחם לי מבפנים כמו ירח חושני עטוף וחולמני גם כשהכל הפוך לא נגמר הכוח... אנחנו חופשיים נשמתנו רוקדת ריקוד רוחני בעולם של תקווה עטוף בחיבוק של רגש עם אהבה בוערת ועיניים מלאות אש והריקוד והשמחה שלי מדבקים ורגשותיי לקול צלילי השלום מתפרצים וכשכל העצים רוקדים איתי זה מרגיש לי כמו חופש... הסתיו כאן מנשב בשדרה וזה חופש... הסתיו כאן בשדרה אני עץ, רוקד בגשם ומרגיש חופשי.

צילום: חופית מסיקה

יהודית מליק־שירן

נורית האן זיגלר

ובמקרה אחר הבריח אקדח באקורדיון שלו וניצל בזכות כישרון נגינתו ושירתו, כשהלך ימים שלמים בשלג ובכפור ללא מים ואוכל. למרות כל זאת הוא שרד והגיע לארץ, פגש את אמא שלי והם יצרו לנו את דור ההמשך. אמי הייתה שמחה וצחקנית, למרות שבילדותה נאלצה להיפרד מהוריה שהבריחו אותה ארצה על אוניית מעפילים כדי שתישאר בחיים והיא כבר לא ראתה אותם יותר. היש דוגמאות חזקות יותר מזה לבטא אופטימיות, נחישות ורצון לחופש?". אולאי – חופית כהן

חיבור לטקסט מיד כשקיבלה אותו: "כש ל קיבלתי מיהודית את המילים להלחנה, חיפשתי אותי בתוך השיר כדי להתחבר אליו, כפי שאני עושה תמיד ומצאתי הרבה יותר ממה שחיפשתי. מצאתי שם את הוריי האהובים שכבר תשע שנים אינם איתי, אך נמצאים בכל דקה בליבי. אבא שלי היה גי ל בור ופרטיזן, איש שמח שאהב את החיים, אהב לצחוק, לרקוד ולשיר, מה שלא העיד כלל על הסבל שעבר בנערותו כשנמלט מציפורני הנאצים וכשהסתתר בכנסייה כנער מקהלה. במקרה אחד ברח מהחלון כמה דקות לפני שנכנסו הנאצים לבית,

22

2.9.2022 ˆ ידיעות חולון, בת ים