חולון 07/01/22

הילדות בבת ים כבשה את "הבימה" השחקן והמחזאי גיל ארי־כהן והמוזיקאי אליאור פלח, חברי ילדות מבת ים ובוגרי מגמת התיאטרון של תיכון שז"ר, כתבו יחד מחזמר סוחף המבוסס על זכרונות מהילדות בעיר וזכו בתחרותשל התיאטרון הלאומי מחזאים 72 כשהם גוברים על אחרים ‰ "כל החברים ממגמת התיאטרון חגגו איתנו" חופית כהן ־אולאי / / צילום: קובי קואנקס

במה "מקום שמעניק פלח: לי סיפוק אדיר בכל קונסטלציה, גם מאחורי הקלעים וגם מקדימה. זה לא משנה אם אני שר או מנגן, הבמה מאפשרת לי ביטוי עצמי אדיר" "מקום אולטימטיבי כהן: – ארי להגיע למיצוי, מקום להיות אני וגם לא להיות אני"

כנערים במגמת התיאטרון בתיכון שז"ר שבילו בחוף הים בבת ים, גיל ארי־כהן ואליאור פלח חלמו ליצור יחד. בשבוע האחרון זה קרה כאשר הם העלו על בימת תיאטרון "הבימה" מחז ־ מר קומי בסגנון "ברנשים וחתיכות" שבו חבויים דיאלוגים, דמויות וסיטואציות מילדותם בבת ים. על הברזלים זר אולי לא יבין זאת, אך מי שמכיר את השניים יכול בקלות לזהות בהם את "עמרם", גיבור ההצגה, בן למשפחת פשע שעתיד לרשת אותה ומוצא את עצמו מתחבא בקאנטרי קלאב יוקרתי, אותו משחק במחזה ארי־כהן. "הכרתי הרבה 'עמרמים' בבת ים", מספר השבוע השחקן והמחזאי ארי־ ), בוגר בית הספר לאמנויות 31 כהן ( הבמה "בית צבי" שברזומה שלו משחק בתיאטראות הקאמרי, באר שבע והבי ־ מה וכיום משחק בהצגה "זורבה היווני" של התאטרון. "כשיוצרים דמויות ועו ־ לם תוכן זה תמיד יוצא טוב יותר אם אתה מכיר את האדם שאתה כותב עליו. 'עמרם' הוא לא אדם ספציפי, אלא כל מיני דמויות שפגשנו כילדים בבת ים. יש משהו מאוד בולט באופי שלו ‑ הוא ילד שנולד למציאות שהוא לא מרגיש בה בנוח, כי הוא לא באמת רוצה להיות חלק מעולם הפשע, אבל כשהוא מגיע למקום אחר ויש לו הזדמנות לחוות עולם שונה, הוא מבין שגם שם לא כזה טוב לו. אני חושב שהמסר הוא שאתה יכול להיות גם וגם, ואתה לא באמת חייב לבחור". בגלל זה עזבתם את בת ים לטובת תל אביב? "ברור שבכל פעם שאתה מגיע למקום חדש אתה משווה. אמנם בת ים היא הבית שלנו, אבל כחלק מהחיים רצינו להת ־ פתח בתחומנו והיה נכון יותר לעבור ללב התעשייה, אבל אני מניח ששנינו לא מצאנו את עצמנו שם. גם בתל אביב אתה עדיין בת ימי. אי־אפשר לקחת את זה ממך.

פלח: "כנער הייתי חשוף להרבה בריונות, אמנם לא משפחות פשע, אבל תמיד היו את אלה שמעשנים או מרביצים

ויש את מי שמשתתף ויש את מי שבורח. אני ברחתי"

המזח "כנערים ארי־כהן:

הינו יושבים בערבים במזח ליד חוף הריביירה עם גיטרה ושתייה ופשוט מנגנים ושרים. אליאור היה המוזיקאי, אני הייתי מצטרף". "היינו ממש סוג של אטרקציה פלח: על החוף, אנשים היו שומעים אותנו ונעצרים, חבורה של ילדים שנהנים ממוזיקה. אנשים היו מתחילים

ארי־כהן ופלח, השבוע

לבקש שירים ותמיד היו מבקשים את השיר 'סיגפו' של בית הבובות".

"היום שנינו עברנו לגבעתיים. אולי זה באמת המקום שלנו. כילד בבת ים נח ־ שפתי לא מעט למציאות שהיא חייו של עמרם. ההורים שלי עברו איתי דברים מורכבים כי הייתי יותר מהצד הנגרר של 'ילדי הברזלים'. זה מה שיש לעשות כל ערב וזה מה שכולם עושים, גם אם זה לא תמיד עם האנשים הנכונים, אבל אתה רוצה להרגיש חלק אז אתה עושה את זה. הייתי בחקירה במשטרה 12 "בגיל בחשד לפירוק חלקי רכבים. כמו אז גם היום אני לא מודה בכלום", הוא צוחק,

"ההצגה עלתה וכל החברים ממגמת התיאטרון חגגו איתנו. הבכורה הפכה לסוג של מסיבת מחזור. אפילו מנהלת המגמה המיתולוגית, זהבה מזור, אישרה הגעה"

משתתפי ההצגה עם הבמאי יותם קושניר

10

7.1.2022 ˆ ידיעות חולון, בת ים