חולון 11.03.22

הלידה והדיכאון, ההחלמה והסיוע לאחרות

מבת ים, נשואה ואם לילד, 32 , ירדן לקתה בדיכאון לאחר הלידה וכיום מלווה נשים במצב דומה כל חייה הייתה ירדן בחורה ידידותית, מלאת חיים ופעלתנית, ולכן כשדווקא היא חוותה דיכאון לאחר הלידה, אף אחד בסביבתה לא האמין. "מאישה מלאת חיים שכולם מכירים כאדם שמח, פתאום מצאתי את עצמי לבד עם תינוק, המון שעות טיפול, בלי שינה ובעיקר בודדה. טיפלתי בתינוק, הנקתי, נפגשתי עם חברות והתנהגתי כרגיל, אבל בפנים משהו קרה, ואז זה גם הקרין על הגוף. סבלתי מכאבים, תחושת נימול, צפצופים באוזניים, קושי בשינה, ואף פוניתי לבית החולים פעמיים. בסופו של דבר איבחנו שזה נפשי ואושפזתי מבחירה". במקביל לאשפוז היא קיבלה טיפול תרופתי, אך הדבר לא עזר. "בן זוגי מצא פסיכיאטר אחר. הוא החליט על גישה שונה ‑ יותר כושר, קואוצ'ינג ועבודה עצמית, בשילוב תרופות אחרות, ומשהו התחיל להסתדר. "במקביל לא הצלחתי לחזור למעגל העבודה. הרגשתי שאני לא מרוכזת וקשה לי להביע את העצמי. החלטתי להצטרף ל'מרכז איתן' בחולון שמטרתו ללוות מתמודדי נפש בהשתלבותם בשוק העבודה. פגשתי שם חונכת שמל ־ ווה אותי עד היום ועשתה לי שינוי מדהים בחיים. היום אני עובדת במשאבי אנוש בחברה גדולה ואפילו בהריון שני. ברור שיש חששות שזה יחזור, אבל אני נמצאת במקום אחר, הרבה יותר מודעת לעצמי, לא חוששת לבקש עזרה ומבינה שיש תקופות שאני פורחת ויש תקופות שפחות, החוכמה היא להיות קשובה לעצמך". השינוי הדרמטי שהכניסה החונכת לחייה עודד אותה לעשות זאת עבור אח ־ רות. "כשזה קרה לי כולם אמרו: 'תחייכי, תתאפרי, תצאי וזה יעבור. לא הבינו למה אני לא מסוגלת להתעלם מזה. הרי תמיד תפשו ממני מישהי שאפשר ללמוד ממנה, שמצליחה לקדם את הדברים ולג'נגל בין הכל, אבל דווקא כשזה הגיע ללידה שלי משהו לא עבד. תקופה ארוכה חשבתי 'למה זה קרה דווקא לי?', ודווקא רגע ההשלמה עם העובדה שזה קרה לי ‑ סבלתי מדיכאון חמור אחרי לידה ‑ היה הרגע שהתחלתי להחלים. לכן אני באמת מבינה נשים שעוברות את זה וחשוב לי לסייע להן. נשים צריכות לדעת שאסור להן להתבייש ואסור להן לתת לזה להכתים אותן או להגדיר את עתידן".

"אל תפחדו לממש את עצמכן" , נשואה 42 , ד"ר ענת שמואלי ואם לארבעה, מנהלת חדר לידה בבית חולים וולפסון

צילום פרטי

ד"ר שמואלי, ששימשה כרופאה בכירה במערך חדר הלידות בבית חולים "בילינסון", נבחרה לפני כחודשיים לתפקיד מנהלת חדר הלידה בבית החולים "וולפסון", במכרז שאליו ניגשה. בלבד היא מנהלת את אחד האגפים הגדולים בבית החולים 42 בגיל בימים שבהם הוא עובר שינויים משמעותיים לקראת הפיכתו לאגף המ ־ ספק חדר נפרד לכל יולדת. "במשך שנים תחום הגינקולוגיה נחשב למאוד גברי ולאחרונה יש עלייה משמעותית בתפקידי הנשים שמתמחות בתחום, וכתוצאה מכך גם במ ־ ספר המנהלות שמתמנות בתחום", אומרת ד"ר שמואלי. "הגיל אף פעם לא היה פקטור עבורי כי הוא לא משקף את היכולות שלי. אני עושה את עבודתי מתוך יראת קודש והמון מחשבה, ידע וניסיון. חשוב שסטודנ ־ טיות לרפואה שבוחרות התמחות לא יחששו לממש את עצמן בגלל שי ־ קולים כמו זוגיות, משפחה, ילדים וכדומה. אסור לפחד לשאוף גבוה רק מעצם היותך אם או אישה שמתכננת משפחה. אל תוותרי על החלומות והשאיפות שלך, כי אפשר לשלב את הכל. אנחנו רואים את זה אצלנו לא פעם, גם עם מתמחות עם ילדים וגם עם זוגות ששניהם מתמחים. נכון שההתמחות היא תקופה מאוד אינטנסיבית ולחוצה. זה דורש קצת יותר גמישות ותמרון, אבל זה בהחלט אפשרי". למרות הזמן הקצר שלה בתפקיד, ד"ר שמואלי כבר הצליחה להכניס רוח חדשה לאגף: "חשוב לי לקדם מיילדות מתקדמת ומכילה שמתחשבת בצורכי האישה, אך כמובן בראש ובראשונה שומרת על בטיחות היולדת והתינוק. יש המון תהליכים חדשים בעולם שאנחנו חייבים להבין ול ־ קבל, כמו לידות טבעיות, אפס הפרדה במקום של המלווה בזמן הלידה וכדומה. זה חלק מהמעבר לחדרי לידה נפרדים לכל יולדת, האפשרות לתת לכל יולדת את מה שהיא צריכה".

11

ידיעות חולון, בת ים ˆ 11.3.2022