חולון 12.11.21

הצב המת בחוף ופינויו על ידי עובדי עירייה בשבוע שעבר

הסכנה: רשתות דיג מרבית הלכלוך השחור כתוצאה מאירוע זיהום הזפת נמצא בחוף הסלע ויש לזה הסבר הגיוני, "את מרבית הנזק ספגו חופים עם סלעים", מסביר מנהל היחידה הימית ברשות הטבע והגנים, יגאל בן ארי, "כי שם הלכלוך יכול להידבק לסלעים ולעבור דרך בעלי החיים שנמצאים על הסלעים כמו סר ־ טנים וחסרי חוליות שונים. באופן כללי הזפת בעיקר פגעה באיזור של הסלעים כי בחול זה יחסית קל לניקוי, זה פשוט דורש המון עבודה ידנית, לכן מרבית הניקוי שהרשות עשתה בשמורות הטבע והגנים הלאומיים היה באופן ידני ורק במקרים מסוימים השתמשו בכלים". מצב דומה התרחש גם בחוף פלמחים שנמצא מדרום, שם ממשיכים מתנדבים ופקחי הרשות לנקות את הסלעים מנזקי הזפת. למרות שעדי ראייה מתעקשים כי על

את האיזון. כמובן שאנחנו מפעילים מרכז להצלה ושיקום של דגי ים שנפ ־ צעו, אבל הצבים שהגיעו לחופי בת ים כבר היו מתים". ומה לגבי הלכלוך בחופים? "חוץ מהזפת שהתייבשה יש לאחרונה תופעה שאין לנו דרך להסביר והיא הופ ־ עה של אפר רב במים, זה לא גורם לנזק ולא פוגע בבעלי החיים אבל רואים את זה בעין כלכלוך שחור וזה בעיקר מלכלך את מי שנוגע בזה". פיצוי לנפגעי הזפת לדברי סגן מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה, פרד ארזואן, על אף כל ההת ־ גייסות הדרך היחידה להשלים את ניקוי החופים היא ידנית. "לאחרונה יצאנו לסקר אקולוגי שבחן את כל האזורים הסלעיים ובוחן מה ניזוק וכיצד וזאת על מנת להוציא הנחיות מסודרות וספצי ־

הדגים המתים נמצאו כתמים שחורים וכי הזיהום הוא ככל הנראה הסיבה למות הצבים, בן ארי מציע הסבר אחר, "יש באיזור המון דיג ולעתים הצבים נתקעים ברשתות של הדייגים, נפצעים או מתים, הדייגים פשוט משליכים אותם חזרה למים וכך הם מגיעים לחוף". יש בכלל דרך למנוע את זה ולהגן על הצבים ? "האמת שלא ממש. אני לא רוצה לה ־ פנות אצבע מאשימה לדייגים כי זה לא הוגן, אין להם דרך אחרת לדוג, זאת הסיטואציה ואין מה לעשות. כמו שה ־ בית של כל אדם נבנה על אדמה שבעבר היתה ביתם של בעלי חיים, כך הדייג באופן טבעי בא על חשבון בעלי חיים ימיים. קמת בבוקר ונסעת לעבודה ברכב מזהם? כבר לא שמרת על הטבע. אבל אלו החיים שלנו, אנחנו כל הזמן פוגעים ומתערבים בטבע כי זה חלק מהמהפכה התעשייתית שהשפיעה המון על הטבע. התפקיד של בני האדם הוא לחפש תמיד

פיות לכל רשות, כשאנחנו יודעים שרוב הנזק נגרם באזורים סלעיים. כמובן שיש גם פתרונות כימיקליים לניקוי החופים, אך בהתייעצות עם מומחים מחו"ל הוח ־ לט בשלב הזה להסתפק באמצעי ניקוי לא כימיים בלבד". ויש גם בשורות טובות. לדברי ארזואן, במסגרת חקירת הזיהום המשרד להגנת הסביבה זיהה את מאפייני הדלק, ומא ־ חר שמדובר בנזק בשווי עשרות מיליוני שקלים המשרד תובע בשם הרשויות את הקרן בינלאומית לפיצויים שחופי הארץ מבוטחים בה, אבל לא רק הגורמים הר ־ שמיים זכאים לפיצוי, "כל תושב ואדם פרטי שחש שנגרם לו נזק עקב הזיהום, כמו אנשים שפרנסתם תלויה בחוף בת ים: דייגים, בעלי עסקים ומי שמרגיש שנגרם לו נזק עקב הזיהום יכול לתבוע. זאת פרוצדורה פשוטה וקלה שאפילו לא דורשת עורך דין, ובקרוב הקרן תכריז על הנציג שלה בישראל וכל אזרח יוכל לה ־ עביר דרכו תביעה לפיצויים".

"היו המון עבודות לניקוי החוף, גם מאות מתנדבים הגיעו לעזור, זאת היתה נקודת האור היחידה, אבל בסופו של יום בני אדם באו לתקן את מה שבני אדם אחרים קלקלו"

10 שעות זמן שהייה מקסימלי במים

80־50 ביצים 2־ ב קינים

150 נקבות צב ים חום שמטילות

9

ידיעות חולון, בת ים ˆ 12.11.2021