חולון 14.10.22

סיגל ולואיס. מופעים בשילוב מוזיקה אינדיאנית | עתיקה צילומים: יהודה לשם

משפחת טרגה. בהשראת האופי צילום: | הרגוע יהודה לשם

חליל אינדיאני וסחוג חריף

כשראתה על הבמה את לואיס טרגה, נגן חליל 25 סיגל סרי מחולון הייתה בת למרות המכשולים ● ממוצא אינדיאני, שהגיע מבוליביה להופיע בפסטיבל מוזיקה "אנחנו לא מתרגשים מהמבטים" ● הם נישאו והקימו משפחה

עתי כלום על התרבות שלו וכשהגע ־ תי הכרתי משפחה מדהימה, מנומסת וחמה. למרות שיש בהם משהו פרימי ־ טיבי, הם אנשים מאוד פתוחים". תימני ואינדיאני בבית הכנסת "כשחזרתי לארץ הבנו שאי אפשר לנתק את הקשר בינינו", מספרת סיגל. "ידעתי שזה יגרום לבעיות, אבל לואיס אדם אופטימי. הוא לא מוכן לדבר על דברים שליליים כי הוא מאמין שלמילים יש כוח ואם רו ־ צים אנרגיה חיובית, צריך לדבר בה ־ תאם. כשלואיס רצה מיוזמתו ללמוד על היהדות ממש שמחתי. הוא לא ראה בזה גיור אלא חיבור אמיתי לדת שלי. בהמשך, כשהוא התגייר, זה מאוד הקל עליי כי לא יכולתי להיות עם נוצרי". איך המשפחה הגיבה לחיבור? "ההורים של לואיס נפטרו, אבל אר ־ בעת אחיו ומשפחותיהם קיבלו אותי מאוד יפה. אצלי זה היה יותר מורכב, מאוד חששתי לשתף. אבא שלי אמר, 'מה שעושה לך טוב משמח אותי', אבל ברור לי שלא היה לו קל. לאמא שלי היה יותר קשה. גם לסביבה זה היה מורכב. בהתחלה כשלואיס היה הולך לבית הכנסת התימני עם אבא שלי הסתכלו עליו בהלם, היום הוא חלק בלתי נפרד מהמקום. כשהוא לא מגיע

מיד שואלים עליו". כיצד נראית המשפחה שלכם היום? "לואיס לימד אותי לנגן בכלים שלו ואנחנו מופיעים בארץ ובעולם עם מופעי תרבות פולקלורי בשילוב מו ־ זיקה אינדיאנית עתיקה. אני מספרת על התרבותשלו ומשלבתאתהסיפור שלנו. אני אומנם אוהבת את השור ־ שים התימניים שלי ורוצה לחיות רק בישראל, אבל גם מאוד מחוברת לצד האינדיאני ורוצה להידמות ללואיס. הוא מייבא לארץ צמר אלפקה וביגוד מסורתי ובבית אנחנו בעיקר אוכלים אוכל אינדיאני. יש המון כבוד האחד כלפי השני, הרבה שיחות אישיות של אב ובנותיו ובילויים משפחתיים בלי טלפונים והסחות דעת. הרבה מזה הודות לאופי הרגוע של לואיס שאני חולמת לאמץ. לכל מצב יש לו משפט חוכמה שלמד מאימו המנוחה, שהייתה אישה מאוד מיוחדת". הישראלים יכולים להיות מאוד בו ־ טים וחוצפנים. "לפעמים אנשים טועים בו, צועקים עליו או מדברים בבוטות, אבל הוא לעולם לא מרים את הקול. במילה וב ־ מבט הוא מיד מנטרל את הסיטואציה. זו יכולת נדירה שהוא התברך בה לכן לא פלא שהיום הוא מאוד אהוב על ידי המשפחה שלי. הוא ואמא שלי הפכו לחברים טובים. הם עושים תחרות מי אוכל סחוג יותר חריף". חופית כהן אולאי

לי, משהו גרם לי להתקשר. אני לא טי ־ פוס שמתנהג בצורה שונה כל כך, אבל עמוק בתוכי הייתי סקרנית. "בעקבות שיחת הטלפון נפגשנו והכרנו. מעבר לעובדה שהוקסמתי מהתרבות, גיליתי שלואיס אדם מע ־ ניין, חכם ומיוחד. נסחפתי איתו לקשר שמעולם לא הייתי פתוחה אליו. אף פעם לא חשבתי שיהיה לי קשר עם אדם מחוץ לישראל". כשלואיס נדרש לחזור לאוניברסיטה לסיים את לימודיו, סיגל החליטה לטוס אליו לבוליביה. "ידענו שאנחנו אוהבים, אבל לא הבטחנו הבטחות כי היה ברור שזה לא יהיה פשוט. טסתי אליו כי הוא הקרין לי ביטחון. לא יד ־

לואיס וסיגל טרגה כבר רגילים להרמת הגבות של מי שרואה את חזותו הייחודית. "כבר התרגלנו למבטים המופתעים", מחייכת סיגל. "פעם הרגשתי שכולם מסתכלים עלינו, היום אני כבר לא מתייחסת לזה". ), יליד בוליביה, במקור 55 לואיס ( נוצרי ממוצא אינדיאני, וסיגל סרי בפסטיבל 1995 ) נפגשו בשנת 55( מוזיקה בינלאומי בעיר מגוריה, חולון. אף אחד מהם לא תיאר לעצמו שהמ ־ פגש המקרי בין הצעירה שבקהל לבין הנגן המוכשר יוביל לאהבה גדולה, להקמת משפחה וללידתן של שיראל ) לוחמת ביחידת ברדלס בצה"ל 20( ), תלמידת תיכון. 15 וקארין ( סיגל זוכרת היטב את פסטיבל המו ־ זיקה ששינה את חייה. "הייתי אז בת ", היא אומרת. "עמדתי בשורה 25 הראשונה וראיתי את לואיס, שהגיע לנגן על חליל פאן. המבטים שלנו הת ־ חברו מיד. בסוף ההופעה הוא נתן לי כרטיס ביקור. בהתחלה אמרתי, אין מצב, אבל למרות שזה מאוד לא התאים

13

ידיעות ראשון, רחובות ˆ 14.10.2022