חולון 18.02.22

ושאף אחד לא ינסה לעצור אותה אחרי שבן דודה נרצח כשניסה להפריד בין ניצים בקטטה, גלוריה חיגאזי, ערבייה נוצרית מה שהציל ‰ מיפו, עברה טלטלה אותה משקיעה באבל והסתגרות היה האיגרוף התאילנדי שאותו נאלצה לעזוב לשנתיים בשל לחצים כבדים שהופעלו על משפחתה וטענות על כך שהיא לוחמת שמתאמנת עם גברים לפני חודשיים חזרה לזירה ‰ כשמצאה בתל אביב את הסטודיו היחיד בארץ לאומנויות לחימה עכשיו היא ‰ שמיועד רק לנשים מסמנת את היעד הבא: "להיות המאמנת אישה הראשונה ביפו לאיגרוף"

היא צוחקת. "שאמרתי לעצמי שאולי כדאי לי למצוא חתן, להתחתן ואז הייתי

תאילנדי הוא אלימות מכל מיני סוגים שהופעלה עליהן והן רוצות להחזיר את עצמן לשליטה, לבטוח בעצמן וביכולת ובכוח שלהן. גם אותך הובילה טראומה? "כן. הייתי נשואה ובזוגיות אלימה. אחרי שהתגרשתי נזקקתי לתקופת החלמה ואחריה גיליתי והגעתי לאג ת רוף התאילנדי. מיד הבנתי שאני במקום שלי. שום ספורט אחר שניסיתי, משקו ת לות, גלישה, טניס, לא נתן לי את מה שקיבלתי באיגרוף. את התחושה שאני מחזירה את עצמי לעצמי, הרגשתי שאני בשליטה על הגוף שלי". את המכון שלה ברחוב תוצרת הארץ פתחה ווך, כאמור סגנית אלופת הארץ באגרוף תאילנדי ועדיין מתאמנת פעי ת לה ותחרותית, שלושה חודשים לפני פרוץ הקורונה. את היחידה בארץ שבמועדון שלה מתאמנות רק נשים. (צוחקת) "כן. ואני מקווה שלא האח ת רונה". ת � הרבה יותר ברצינות היא אומרת: "ה חלתי להתאמן במועדון של גברים. רוב מועדוני הלחימה בארץ הם קודם כל של גברים כי הנשים המתאגרפות הן מיעוט קטן מאוד. הבדיחות גבריות, לפעמים המתאמנים לא לובשים חולצות. זה לא נוח או קל להיות נשים במועדונים, לא רק לנשים דתיות, יהודיות וערביות, בגלל האווירה והווייב אז רבות, צעירות ומבוגרות, מוותרות וזה חבל. המצב הזה התחיל להפריע לי. אגב, יש בארץ מוע ת דוני לחימה שבאופן מוצהר לא מקבלים נשים. התחלתי לחשוב על לתת מענה לנשים שרוצות להתאגרף. הקמתי קבו ת צות נשים שהתאמנו בחוץ או בחללים קטנים להשכרה של שעות עד שזה גדל ואמרתי לעצמי שצריך מקום מסודר כי יש דרישה רבה". ואז באה הקורונה. המועדון של ווך, כמו מועדונים אחרים, נסגר והעתיד לא היה ברור. "נלחמתי בשביל להחזיק את המקום במהלך הסגרים הארוכים כי אני מאמינה ברעיון הזה כל כך". מה מיוחד במועדון של נשים? "איגרוף תאילנדי טוב תמיד, אבל אחרי הקורונה עוד יותר. הוא עוזר מאוד להגדיר גבולות, הוא מחזיר יכולות לנהל תקשורת נכונה שאלה דברים שהלכו לאיבוד בקורונה. הוא מלמד, את כולם אבל בעיקר נערות ונשים, מה זה מגע רע. המועדון הזה בונה ומעודד ופו ת על על פי אחווה נשית. מרגישים את זה. יש כאן שוויון מלא והוא מאפשר לנשים להתנהל בנוחות". אז ויתרת לגמרי על אימונים עם גב ־ רים? "בלגסי ג'ים אין מתאמנים גברים או מאמנים גברים. אני ומאמנות אחרות במועדון, שכולן מתחרות בתחרויות, צריכות להתאמן עם גברים כי אין מס ת פיק נשים מתאמנות ברמתנו. אני מק ת ווה שהמודעות של החשיבות לענף הזה תעלה ונגיע למצב שיש הרבה מתאמ ת נות ברמה גבוהה". כמה שוקלת לוחמת? כמעט שנתיים הייתה חיגאזי מושבתת מאונס מאימוני האיגרוף. "היה שלב",

יכולה לחזור להתאמן". אם בעלך היה מסכים.

(צוחקת) "אין לי עכשיו בן זוג, אבל כשיהיה לי, ואינשאללה יהיה לי, הוא יצטרך להכיל את גלוריה ואת הרצון שלה לחיות חיים שוויוניים. בן הזוג שלי יהיה עם מספיק ביטחון עצמי כדי שאישה, לוחמת, מתאגרפת, לא יהיה דבר שיאיים עליו". לפני חודשיים מצאה את ווך ואת לגסי ג'ים והייתה מאושרת. היא נרשמה לתוכניות האימונים הנרחבות ביותר. ארבעה אימוני לחימה בשבוע – אגרוף תאילנדי, ג'יו ג'יטסו ברזילאי וקרב מגע. לאלה יש להוסיף עוד ארבעה אימוני כוח וחדר כושר. זאת נקודה רגישה, אימוני הכוח. חי ת ק"ג, 44 גאזי, כאמור, קטנת ממדים. מ'. "אלה לא משקלים שגרתיים 1.57 של לוחמת", היא אומרת. "במועדון האגרוף של שאדי חמד הוא התייחס אליי כמו אל כולם. לא ויתר לי. אתגר אותי כל הזמן, אבל אני זקוקה לתוכנית מיוחדת". על התוכנית המיוחדת אחראית צעירה יפואית מיוחדת נוספת. חיגאזי מעריצה ומעריכה אותה. קוראים לה מיאסר אבו שחאדה. הן הכירו במועדון של שאדי חמד וכשעל חיגאזי נאסר להמשיך להתאמן היא הלכה יחד עם אבו שחא ת דה ואחיה ללמוד להיות מאמנת חדר כושר. הם למדו בקמפוס שיאים שליד אוניברסיטת תל אביב וקשרו קשרי חב ת רות קרובים מאוד. "היא מודל לחיקוי", אומרת חיגאזי על אבו שחאדה. "היא וכבר יש לה חדר כושר. ממש 18 רק בת בקרוב היא מרחיבה את חדר הכושר שלה שמיועד רק לנשים. היא נלחמת על מה שחשוב לה, לא נעצרת. במכון שלה מתאמנות רק נערות ונשים. איתי היא עובדת במיוחד על העלאת המשקל, על לפתח עוד את הכוח של הגוף. היא גם מתחשבת מאוד בתוכנית האימונים בלגסי ג'ים". כמה שעות ביום את מתאמנת? "אני עובדת בחנות של מותג ספו ת 18:00 ועד 9:00 רט בדרום העיר מ־ ואז במשך ארבע שעות מתאמנת. רצה , 23:00 מאימון לאימון. מגיעה הביתה ב- אבל מאושרת". אי אפשר להישאר אדישים מול האומץ, הצניעות והענווה של חיגאזי שמנסחת את חייה באופן כל כך ברור ומרשים. "אני באה ממשפחה מאוד לי ת ברלית וחמה. היום מאוד מאוד מפרגנים לי. גם אז, כשהחברה כולה הייתה נגד אימוני האיגרוף שלי, המשפחה הייתה בעדי, אבל זה קשה ללכת נגד כולם. לפני שבועיים אמא שלי כתבה על סרטון אימון ג'יו ג'יטסו שהעליתי לאינסטגרם - 'כל הכבוד'. אבא שלי גם כתב תגו ת בה מפרגנת. זה מרגש אותי. בעיקר זה מרגש אותי כי הם יודעים את מה שאני חיה לפיו הדת הראשונה שלי היא המ ת צפון והמוסר. אני לא פוגעת באף אחד כשאני מתאמנת באומנויות לחימה". אז מה החלום שלך? "להיות המאמנת אישה הראשונה ביפו לאגרוף תאילנדי. ואני אהיה, גם אם יהיו עוד הרבה רעשי רקע אני לא אתן להם להפריע לי בדרך לשם".

"להחזיר את תחושת השליטה על הגוף צילום: | שלי". ווך נורית סעדון

23

ידיעות חולון, בת ים ˆ 18.2.2022