חולון 21.10.22

מאיר חג'בי חי את החלום שלו ‰ הוא חובק זוגיות 38 בגיל מאושרת, מתמסר לייעודו כמנטור לאנשים שמתמודדים עם אתגרים והתמכרויות, וחולם להקים משפחה ‰ אבל החיים לא תמיד האירו לו פנים ‰ כבן לאב מכור לסמים ואם מוכה, שעבר התעללות מינית והתמכר בעצמו לסמים, הוא נאבק כל הדרך אל האושר וגם כתב על זה ספר ‰ "אדם עם סודות ובושה לא יכול להחלים, בחרתי לפתוח הכל" מציל אנשים מהתמכרויות מאיר את הדרך | חולון הילד שבא מבית הרוס

חופית כהן ־אולאי / / צילום: קובי קואנקס

נולד בכרם התימנים מאיר חג'בי לאב שריצה עונש מאסר על עבירות רכוש וסמים ולאם עקרת בית. כשהאב השתחרר מהכלא, המשפחה עברה לש ־ כונת ג'סי כהן בחולון, וחג'בי, אז רק בן ארבע, האמין כי הם פותחים דף חדש, אך מהר מאוד המציאות הקשה היכתה בו. "אחרי הכלא אבא נגמל מהרואין, אבל המשיך להשתמש בכל סם אחר ונהג לה ־

אותי לרווחה. לראשונה שיתפתי אנשים במה שעובר עליי ואחרי כמה ימים אבא חזר עם ידיים מלוכלכות. הוא נעצר ול ־ קחו לו טביעות אצבעות. הוא הראה לי את האצבעות שלו ואמר: 'זה בגללך'. אחר כך הוא היכה אותי עם נעליים וח ־ גורה. מאותו רגע הבנתי שאין לי על מי לסמוך. שגם מי שמתיימר לעזור בסוף יפגע בי". הפגיעה המינית במקביל לאלימות הקשה, חג'בי התמו ־ דד עם פגיעה נוספת. בן משפחה ניצל את ההזנחה של הילד המוכה ופגע בו מינית. . 20 "זה נמשך מגיל ארבע עד גיל כשהייתי בן עשר הבייביסיטר תפסה אותו פוגע בי. היא סיפרה להוריי ובמ ־ קום לשאול מה קרה האשימו אותי. גם על המקרה הזה חטפתי הרבה מכות. אף אחד לא הגן עליי ואני למדתי שאף אחד לא יעזור לי. כדי להתמודד עם המצב התחלתי לעשן קנאביס ובמקביל לג ־ לות את המיניות שלי ולהבין שאני גיי.

הולדת, עם החישוק והכתר וכל החגיגה. "לא רציתי לסיים את המעדן ושפכ ־ תי את מה שנשאר לכוס הקפה של אבא, אבל אז הוא לקח שלוק והבין מה עשיתי. מול כולם הוא קרא לי ודרש שאשתה את הכוס, פרילי מעורבב בקפה. אני זוכר שהבטתי על חברים שלו, חיכיתי שמי ־ שהו יעצור את זה, אבל כולם הסתכלו בזמן ששתיתי. אני זוכר כמה זה הגעיל אותי ואיך הקפה שרף לי בגרון. "אחר כך הוא שלח אותי לעמוד עם הפנים מול הקיר, עם שתי ידיים באוויר ורגל אחת למעלה, ומותר להחליף רג ־ ליים, אבל כל פעם לעמוד על רגל אחת בלבד. זה נשמע נורא, אבל את הקיר הזה פגשתי עוד הרבה במהלך חיי, זה היה העונש הקבוע שלו. האלימות "בגיל חמש הוא התחיל להכות גם אותי, מכות קשות וכואבות. למרות שהייתי ילד טוב, הוא כל הזמן הרביץ. היו לו עונשים לא הגיוניים ‑ לכתוב משפט אלף פעמים, ואם חבר עזר והוא

זיהה כתב שונה, אז הוא היה נועל אותי בחדר למשך חודש. הייתי יוצא רק לבית הספר". איך ילד מתמודד עם מציאות כזאת? "הייתי בורח עם המחשבות שלי. מה שהיום נחשב לדמיון מודרך, רק שכי ־ לד לא הבנתי את זה, רק ידעתי שאני צריך לחשוב על דברים אחרים. הייתי מדמיין בית עם ריח של מרק ירקות, הורים שמקבלים אותך בחיוך ונשיקה, אבא שמשחק איתך וזורק אותך באוויר, כמו שרואים בתמונה מושלמת. כיוונתי לשם והאמנתי בכל הלב שיום אחד יהיה לי בית כזה. מבחינתי מכות היו שוות לאהבה, זו הדרך היחידה שהוא התייחס אליי". מישהו ניסה לסייע לך? "אמא לא יכלה לו. היום אני מבין אותה. כשתוקפים אדם באלימות פעם אחרי פעם הוא מתנתק, קופא ולא מתפקד. זו תופעה נפוצה אצל נשים מוכות, החופש מפחיד אותן יותר מהאלימות. "בגיל תשע, אחרי עוד יום בו חטפתי מכות, אמרתי לאמא שלי: 'שאלוהים ייקח אותי, נמאס לי'. היא החליטה לקחת

כריכת ספרו של חג'בי

כות את אמא. הוא היה משתמש בבית מול כולם, יושב עם חברים שלו ולא חושב פעמיים לפני שהוא זורק קללה עסיסית מולי. הזיכרון הכי מוחשי שלי כילד זה שהם יושבים סביב שולחן מלא אל ־ כוהול וסמים ואני משחק סביבם עם מעדן פרי ־ לי ביד. זה היה לפני יום ההולדת שלי, אז זמזמתי שיר יום הולדת וחשבתי שעוד מעט יחגגו לי בגן, ואז הגננת תעשה לי את הפעילויות של ילד היום

8

21.10.2022 ˆ ידיעות חולון, בת ים