חולון 22.10.21

"בכל עיר יש ערסים, אלימות ופשיעה. בבת ים פשוט הבליטו את זה"

כמה פעמים בניין קורס בלב חולון?

כאדם שמקפיד לכתוב ולהטיף לראות את החיובי בחיים, ההתמודדות עם האובדן היתה מאתגרת. "אני תמיד אומר שכמעט הכל בי ־ דינו", הוא אומר. "אין לנו השפעה על כוח עליון או על מחלות קשות, אבל הם חלק קטן בחיינו. כמה פעמים בניין קורס בלב חולון? אלו מקרים נדירים ואסור לנו לתת להם לה ־ שתלט לנו על החיים. ההחלטה לצאת ממשבר, ממערכת יחסים אלימה או ממקום שלא טוב לנו בו זה נטו החלטה שלנו. אמא שלי נפטרה צעירה אבל לפחות הספיקה לסמן 'וי' על החלום שלה ומצאתי בזה נחמה". בימים אלה השיק אברמוביץ את "קרן החלו ־ מות על שם תמר אברמוביץ", מיזם שמטרתו להגשים את חלומם. 60 לסייע לאנשים מעל גיל "אנחנו מחפשים אנשים שיש להם חלום משנה חיים, לא סתם צניחה חופשית, אלא משהו מהותי שאנחנו יכולים לסייע בו בליווי ומימון. אני אוהב להגשים חלומות ובענק ומזמין את כל מי שמעוניין לפנות אליי".

הגננת המיתולוגית ורחוב סומסום הגן של תמר אברמוביץ כבר לא קיים, אבל אלפים עדיין זוכרים את הגננת, שהיתה אחת הראשונות שה ־ כניסו מחשב לגן. "זה היה אז מאוד חדשני", אומר אב ־ רמוביץ. "היא גם היתה חלק מהצוות הפדגוגי שליווה את התוכנית 'רחוב סומסום'. חיפשו אנשי חינוך שייעצו להם כיצד להתאים את התכנים לציבור הישראלי ואמא סייעה. היא היתה גננת אבל חלמה להגשים חלומות אח ־ רים. החלום שלה להיות דוגמנית נדחק הצידה. בשנתיים האחרונות לחייה היא הצליחה להגשים אותו והופיעה בתצוגות אופנה ובקמפיינים בארץ ובעולם. עשרה חוד ־ שים אחרי שחלתה בסרטן נפטרה. עד הרגע האחרון היא לא רצתה לדעת מה מצבה. אמא שלי היתה אדם מאוד רגיש ואופטימי. היא העדיפה להתמקד בצד החיובי". “הילדות שלי עברה באווירה משפחתית. גרנו בקומה עם ארבע דירות, באחת היינו משחקים, בשנייה אוכלים צהריים, בשלישית את הקינוחים וברביעית, שלנו, היה מכשיר וידיאו, אז כולם ראו אצלנו סרטים. כל ילדי הבניין בילו יחד וזה היה הכי טבעי שיש” צילום פרטי | תמר אברמוביץ ז"ל בגן עמל בבת ים

השעמום שעזר לי לפתח את הדמיון. אתגרתי את עצמי ואולי ככה גם יצרתי לעצמי קריירה. זה היה מקום מדהים לגדול בו". הסטיגמה הבת ימית אברמוביץ מודע למוניטין הלא סימפטי שיצא לעיר. "קראו לנו 'הבתימים' והיתה סטיגמה של פשע, בדיוק כמו בנתניה, אבל זה לא נגע בנו - להיפך, חיינו בתחושת ביטחון. הכל התחיל בגלל הרצח של הלנה ראפ, שנרצחה . האירוע הזה 15 כשהיתה בת 1992 בטיילת בת ים בשנת ערער את כל העיר. באותה תקופה היו דקירות נוספות ברחבי הארץ, אבל בת ים היתה בפוקוס. זה קצת מזכיר את מה שקרה במבצע שומר החומות: היו מהומות בערים רבות, אבל האירוע בטיילת שבו התפרעו תושבים והפ ־ כו רכבים הפך לסמל. אמא שלי עברה שם בעיצומה של ההתרחשות וחזרה הביתה מעורערת. זה הציג את בת ים בצורה מאוד שלילית אבל לתחושתי עשה עוול לעיר, כי מדובר במיעוט לא מאפיין. בכל עיר יש ערסים ונובו ־ רישים, אלימות ופשיעה. בבת ים פשוט הבליטו את זה". המקומון שגילה אותי התראיין אברמוביץ' למקומון 'חולון ובת 17 כשהיה בן ים' והחליט שהוא רוצה להיות כתב. "רציתי להיות סופר, עיתונאי, שחקן, רציתי הכל, רק לא ידעתי איך לקרוא לזה. כשראיינו אותי בגלל פעילות בבית הספר שאל ־ תי איך אפשר לעבוד בעיתון. העורך הציע לי לכתוב טור על חיי כנער בבת ים. כך החלה דרכי המקצועית". בתום שירותו הצבאי למד משחק ב"בית צבי" וכמאמר הקלישאה, אתה יכול להוציא את הילד מבת ים אבל לא את בת ים מהילד. "תמיד פזלתי לתל אביב וידעתי שאעזוב לשם כי היא בירת התרבות של ישראל ואתה צריך להיות איפה שהכל קורה, אבל מעולם לא באמת עזבתי. תמיד המשכתי לבקר בבת ים - את אמא, וגם להתאמן בה. הייתי רוכב על אופניים לאורך הטיילת ומשהו בלב היה מתרחב".

"יש אזורים שלמים שקפאו בזמן"

נדל"ן מקומי והכנה לפנסיה לאחרונה אברמוביץ רכש דירה להשקעה בעיר. "אני לא פוסל את האפשרות לשוב לכאן לעת זיקנה, אני ממש רואה את עצמי מעביר כאן את הפנסיה", הוא אומר. "כבר לא בוער לי לחיות בעיר הגדולה, כל המועדונים והבילויים שמאוד קסמו לי בגילאי פחות מעניינים אותי עכשיו. כשאני שומע 20-30 שבת ים צפופה זה משעשע אותי, המרחקים בין בניין לבניין רחבים יותר מבתל אביב. בעיניי בבת ים הכל פתוח ונוח בניגוד לצפיפות שממנה אני מגיע. למרות זאת יש בי תחושת החמצה, אני רואה מקומות בעיר , אזורים שלמים שקפאו בזמן. 80 שלא השתנו משנות ה־ אני בטוח שאפשר לקדם יותר תוכניות להתחדשות של מבנים ציבוריים ופרטיים. יש בבת ים כל כך הרבה פו ־ טנציאל, חבל שאנשים לא רואים את זה. זו עיר קסומה וכדאי לכל אחד להכיר אותה".

בבית הספר. "הייתי תלמיד לא קל"

23

ידיעות חולון, בת ים ˆ 22.10.2021