חולון 24.06.22

המכון האונקולוגי ב"וולפסון" | חולון

שמונההאחיותשיצאו לחופשתמחלהטוענות כי האשם במצב הואמנהל המכון ד"ר רונן ברנר וצוותו, שיצרו יחסי עבודה בעייתיים ‰ "אין סדר ואין הנחיות, הוא והצוותשלו צועקיםעלינו בחדר מלאמטופלים" ‰ באת כוחו של ד"ר ברנר: הוא והצוותהרפואי נתנו הסבר מדויק, מפורט וממוסמך, שמפריך אחת לאחתאתהטענותשנשמעו על ידי האחיות" האחיותשעזבו מאשימות: "צעקות, השפלות ויחסמזלזל"

חופית כהן־אולאי

המשבר במכון האונקולוגי בבית חולים וולפסון הולך ומסתבך: האחיות מסרבות לחזור לעבודתן

ומשרד הבריאות החל לפזר מטופלים בבתי חולים אחרים. "מתעללים בנו", אומרת אחת האחיות. "אף אחד לא רוצה שנפש פצועה תטפל בחולה, נכון?". משבר אמון כבר למעלה משבוע שבמכון מתנהלים מאבקי כוח קשים, במסגרתם שמונה אחיות העובדות במקום יצאו לחופשת מחלה במ ־ חאה נגד מנהל המכון, ד"ר רונן ברנר. בינתיים מפעילות את המקום אחיות ממחלקות אחרות, אך האחיות הקבועות מס ־ רבות לשוב לעבודתן ומשרד הבריאות כבר החל להעביר מטופלים לבתי חולים אחרים. , 2019 תחילתו של המשבר כבר בשנת כשד"ר ברנר אישר טיפול ייחודי לשני מטופלים, אך הנהלת בית החולים סירבה, זאת למרות שמדובר בשני מטופלים שכבר קיבלו אותו בעבר, וד"ר ברנר היה סבור כי יש ביכולתו להציל את חייהם. בהנהלה התעקשו כי התרופה איננה בטו ־ חה לשימוש וטרם קיבלה את כל האישורים הרלוונטים, והמטופלים פנו באופן אישי למשרד הבריאות בקריאה להתערב בנו ־ שא. מאז למעשה התחילו היחסים בין ד"ר ברנר ומנהלת בית החולים, ד"ר ענת אנגל, לע ־ לות על שרטון. בחודש מרץ נבחר ד"ר ברנר ליו"ר ועד הרופאים בוולפסון ומאז החריף המאבק ובשלב מסוים ד"ר ברנר השתכנע כי מתנהל מאבק נגדו כדי לגרום לו לעזוב את מקום עבודתו, וכך נוצר משבר אמון בינו לבין האחיות הכפופות אליו. חופשת מחלה לפני כחודש שלחו אחיות המכון מכתב להנהלת המוסד הרפואי, בו הן מבקשות לעזוב את עבודתן עקב היחס שהן סופגות לטענתן מד"ר ברנר. "יחסי העבודהשל ד"ר ברנר איתנו האחיות אינם תקינים ואינם מכבדים. אנו עוברות התעללות מילולית הכוללת צעקות, הש ־ פלות, השמצות, יחס מזלזל, ציניות, הסתה, האשמה ואפילו נקיטת סנקציות והתע ־ מרות. ההתנהגות המשפילה הזו כלפינו מתרחשת למרבה הצער גם בפני המטופלים ובני משפחותיהם, מה שמבייש ומבזה אותנו מאוד", לשון המכתב, בו מתארות האחיות כיצד ד"ר ברנר מונע מהן מידע לכאורה, ולטענתן מזמין מטופלים מבלי לעדכן את הצוות ולאפשר לו להיערך בהתאם, ומקשה על עבודתו. בשבוע שעבר הן חדלו להגיע לעבודה, ומתברר כי מאחורי המכתב הקשה עומדות

ד"ר רונן ברנר צילום מתוך | אתר וולפסון

"כאילו אנחנו אוויר". המחלקה האונקולוגית בוולפסון

שרכשה בכספה, ושעבורו יש צורך במיכ ־ שור שמגיע מבחוץ, וכמובן לא ידענו שצ ־ ריך להזמין אותו, אז היא ישבה כאן כל היום ובסוף הלכה הביתה. "ביום אחר הגיעה מטופלת ללא תור, שלא הרגישה טוב. הבנו שצריך לקרוא למומ ־ חה שיבדוק אותה, אבל אף אחד לא הוציא הוראה. היא ישבה כאן משמונה בבוקר ועד שתיים בצהריים. זה היה נורא. מה תגידי לה? כמה עוד אפשר להסביר ולתרץ? לפ ־ עמים אני נעזרת ברופאים אחרים, אבל לא ככה עובדים. זה גם פוגע בנו. הוא לא מעדכן על פרוטוקולים חדשים, לא משתף במידע חיוני להתקדמות שלנו". כיצד זה משפיע על המטופלים? "זה פוגע בהם. ברור שזה לא בריא למ ־ טופל אונקולוגי להמתין שעות לטיפול, ברור שהוא לא צריך לתווך בין הרופא לאחות. אבל אני חייבת לומר משהו. הט ־ ענה שיש מטופלים שהוזמנו ולא קיבלו טיפול היא שקר וכזב. מי שלא קיבלו טי ־ פול היו מטופלים שלא היו בלוח הזמנים, ושאף אחת מהאחיות לא ידעה שצריכים להגיע. הם זומנו על ידי ד"ר ברנר, שלא עדכן אותנו, ואותם חולים גם צולמו על ידיו והוא העביר את הצילומים לתקשו ־ רת. זה כאילו הוא יצר את כל הכאוס כדי להאשים אותנו". "חרדה מתמדת" גם ר', אחות שתמיד עבדה תחת ד"ר ברנר, מתארת מציאות בלתי נתפסת, וכמו חברו ־ תיה מסרבת לחזור למכון. "העבודה בלתי נסבלת", היא מעידה. "אין סדר ואין הנחיות. הוא והצוות שלו

שמונה נשים עייפות ומתוסכלות שרואות כיצד עבודת החלומות שלהן, בה ראו ייעוד ושליחות, הפכה לסיוט מתמשך. "אני אחות ותיקה, עבדתי תחת שני מנה ־ לים אחרים לפני ד"ר ברנר, ומעולם לא הייתי במצב כזה", מתארת אחת מהן. "בח ־ לומות הכי שחורים שלי לא דמיינתי שאח ־ פש דרך לעזוב את המכון. לקחנו ימי מחלה וקראו לזה שביתה, אבל אנחנו באמת חולות. כשאדם מתוסכל זה מצטבר עד שזה מתפו ־ צץ ‑ הראש כואב, הגוף קורס והנפש פצו ־ עה. אף אחד לא רוצה שנפש פצועה תטפל בחולה, נכון?". כיצד נראית העבודה במכון בחודשים האחרונים? "בלתי נסבלת. הוא פשוט מתעלם מאיתנו, כאילו אנחנו אוויר. איך אפשר לעבוד כשאין תקשורת בין האחיות לרופא? יש לד"ר ברנר עובדת שמתעמרת ומתעללת בנו. מסתירים מאיתנו מידע. על הטיפול אני שומעת ממטופלים ולא מהרופא. בא מטופל ואומר: 'ד"ר ברנר אמר שתבדקי ככה וככה'. אי־אפשר לעבוד ככה. אני לא יכולה לתת תרופה או לבצע בדיקה בלי הוראה מפורשת, והוא יודע את זה, אז כמובן שאני ניגשת אליו ואז הדלת שלו נעולה. הוא הח ־ ליף צילינדר, אז אנחנו לא יכולות להיכנס, ולפעמים הוא מתעלם מאיתנו במשך שעות, לא עונה מהדלת, לא להודעות ולא לטלפו ־ נים. אני הולכת וחוזרת עשרות פעמים והוא לא מגיב. גם כשאת נכנסת למשרד שלו אין לך מושג באיזה מצב רוח תתפסי אותו - אם הוא יצעק עלייך שאין לו זמן, או פשוט ית ־ עלם ממך לחלוטין. "בשבוע שעבר הגיעה מטופלת שלא צי ־ פינו לה. היא הייתה צריכה לקבל טיפול

צועקים עלינו בחדר מלא מטופלים, כש ־ למעשה עד עכשיו הם התעלמו מאיתנו והסתירו מידע. "היה מקרה בו העובדת שלו פשוט צרחה עליי. אני לא רוצה לומר מה היא אמרה, כי זה יחשוף אותי, אבל זה היה בחדר מלא מטופלים וזה היה ממש משפיל. אני לא מת ־ כוונת לחזור לשם, שיפזרו אותנו במחלקות אחרות, כי זה עולה לי בבריאות שלי". כיצד המצב משפיע עליך? "יש לי לחצים בחזה, אני לא ישנה בלי ־ לה, כל הזמן הראש טרוד. אני מרגישה כמו חרדה מתמדת, כי אני לא יודעת מתי שוב אעמוד מול מטופל ולא אדע לתת תשובות, מתי שוב יגיע חולה ולא אוכל לעזור לו". עו"ד ארנה לין, שמייצגת את ד"ר ברנר בתגובה: "בשש השנים האחרונות שבהן מנהל ד"ר ברנר את המכון האונקולוגי, האחיות לא העלו את הטענות שהן משמי ־ עות היום. למרבה הצער, בתקופה האחרונה מתקיים עימות לא קל בין הנהלת בית החו ־ לים וצוות האחיות לבין מנהל המכון והצוות הרפואי. "ועדות של משרד הבריאות שדנות בע ־ ניין, קיבלו מד"ר ברנר והצוות הרפואי הסבר מדויק מפורט וממוסמך, שמפריך אחת לאחת את הטענות שנשמעו על ידי האחיות. "חבל שבמקום להמתין לפסיקת הוועדות, האחיות נטשו את משמרתן במכון האונ ־ קולוגי, ועכשיו הן מנסות לנהל את הדיון בתקשורת. אין מצב שיכול להצדיק מניעת טיפול מציל חיים לחולי סרטן. פעם נוספת ד"ר ברנר קורא לצוות האחיות לברר בדרך של הידברות וגישור כל תלונה שיש להן ולהימנע מגרימת נזק לחולי סרטן שמגיעים למכון לקבל טיפול מציל חיים". ¿

"הוא פשוט מתעלם מאיתנו, כאילו אנחנו אוויר. איך אפשר לעבוד כשאין תקשורת בין האחיות לרופא?" "אני אחות ותיקה, עבדתי תחת שני מנהלים אחרים לפני ד"ר ברנר, ומעולם לא הייתי במצב כזה"

16

24.6.2022 ˆ ידיעות חולון, בת ים