חולון 24.2.23

רונית: "אני לא יודעת מי עדיף להיות, נויה ששרדה את הפיגוע אבל איבדה את אחיה, או שני ילדיי האחרים שליו

שמעון אילן בבית משפחת פלאי בשבוע שעבר. "שמתי את הכאב בצד ועודדתי אותם" צילום פרטי |

וטליה, שנולדו לאחר הפיגוע אך חיים בצילו"

הילדה היחידה שניצלה, נוי, היום קצינה בצבא. לאחר האסון נולדו לרו ־ נית ושמעון עוד שני ילדים: שליו, . 18 היום חייל, וטליה בת ה־ הסיוטים בלילות הפיגועים האחרונים שוב מחזירים את שמעון ורונית למראות הקשים. "מחבל מתאבד זה הדבר הכי גרוע שיש", אומרת רונית ומוסיפה: "אני לא יודעת מי עדיף להיות, נויה ששרדה את הפיגוע אבל איבדה אתאחיה, או שני ילדיי האחריםשליו וטליה, שנולדו לאחר הפיגוע אך חיים בצילו". שמעון מספר על כך שנאלצו לעזוב את ביתם. "הייתי קם בלילות מסויט, מחפש את הילדים בחדריהם, וישן במיטה של לידור ז"ל. הכאב והזיכרונות היכו בנו מהקירות, עד שכמעט איבדנו את הש ־ פיות. לא היה מנוס מלמכור את הבית ולעבור לשכונה אחרת. בתוך כל הטירוף קיימת גם מעט נחמה". שמעון מתרפק בערגה על זיכרון מרגש: "חלמתי על לידור. הוא הגיע אליי בדמות מלאך לבן יפה וזך, הוא חייך אליי, חייכתי אליו, והוא התעופף לעבר החלון, ובמשק כנפיים נסק אל על. זה סגר לי מעגל כאב מסוים, כי ידעתי שכעת הוא במקום טוב". הביקור במשפחת פלאי הפיגועים האחרונים שוב מציפים הכל. "הפיגועים מחזירים אותי אחו ־

ויש להם עבור מי לחיות. לילדים אמר ־ תי שהם חייבים לחזק את אמא, ולאמא אמרתי שהיא חייבת לחיות עבור היל ־ דים". הם אמרו משהו? "כשדיברתי השתרר שקט מוחלט. כל היושבים בחדר בכו והילדים ישבו בראשים מורכנים. דבורה האם בכתה והתרגשה מאוד ממה שאמרתי לה. אנ ־ שים שהיו שם אמרו שבכל ימי השבעה המונים פקדו את המשפחה, אבל רק אני גרמתי להם להתרגשות כזו". לשמעון חשוב להעביר מסר עבור כל מי שנמצא במעגל השכול, "זה נכון שאתם נמצאים בסרט אימה שהדלת החוצה ממנו נלקחה באכזריות, אך יש יום אחרי, יש עבור מי לחיות, והחיים יפים". ¿

רה. כל פיגוע הוא טריגר עבורי, ואני משלם עליו בלחץ, לילות בלי שינה, חרדות קשות ופאניקה על גורלם של ילדיי, שלא יאונה להם כל רע, מספר שמעון, "אני מהלך דרוך ברחוב ומסת ־ כל לכל הכיוונים. אני שרוי במצבי רוח משתנים וחרד". מה מחזיק אותך בכל הטירוף הזה? "האישה, הילדים, העשייה היומיומית שלי, אך יותר מהכל - לחזק אחרים. זה הכל בשבילי". כך גם עשה שמעון בשבוע שעבר כאמור כשביקר בבית משפחת פלאי ששניים מילדיה יעקב בן החמש ואשר בן השבע נרצחו בפיגוע בצומת רמות. אב המשפחה אברהם עדיין פצוע במצב קשה. שמעון הגיע בשבוע שעבר לנחם את דבורה האם שנמצאת בחודש הת ־ שיעי להריונה ואת בני המשפחה. "מהרגע שזה קרה ידעתי היטב מה עובר ומה עוד יעבור עליהם. ידעתי שהם נכנסים לחלום בלהות - ואין הרבה שיוכלו להבין אותם. זו הסיבה שהחלטתי ללכת אליהם הביתה ולחזק אותם, כי אני יכול להבין אותם כמו שאף אחד לא יכול". איך היה בביקור? "היה את הכאב המיידי שהחזיר אותי מ � שנה אחורה, ההקבלה בין שני ה 211 קרים בהם שני ילדים נרצחו מוטטה אותי. אבל שמתי את הכאב שלי בצד ועודדתי אותם. אמרתי להם שלא יתנו למחבל לנצח פעמיים. החיים ממשיכים,

עמיס את המזוודות במוצאי השבת. גיסי עזר לי לסחוב אותן, ואני נכנסתי עם פלג גופי העליון כדי למקמן בתא המ ־ טען. האדמה רעדה מפיצוץ חזק, ודרך השמשה ראיתי מטח של רסיסים משתו ־ ללים לכל עבר". שמעון נעצר באנחה כבדה וממשיך: "גיסי התפורר לצידי מעוצמת ההדף, ראיתי את רגלו עפה ונוחתת על שמשת הרכב. מעולם לא ראיתי זירה כה מד ־ ממת", הוא מוסיף. "אשתי ירדה למטה בצרחות, מרימה מהעריסה את אוריה בת השנה. במבט חטוף היא הייתה נראית בריאה ושלמה, אך רסיס גדול פגע בעורק הראשי של ראשה - והרג אותה במקום. אחרי הפיצוץ השתרר שקט מו ־ חלט". "אתה רוצה לשמוע קטע אירוני?" הוא שואל ומיד עונה: "המשטרה קיבלה דיווח שיש מחבל שמתכונן לבצע פיגוע במ ־ קום, אך חלפה על פניו מבלי לעכבו. ומ ־ דוע חשדו בו? כיוון שנצפה בלבוש חרדי למהדרין, אולם עישן בשבת. מכל מקום, אם המשטרה הייתה טורחת לומר לי שיש מחבל שמתכוון לבצע פיגוע - האירוע היה יכול להיגמר אחרת". בבית החולים הבינו שמעון ורונית שה ־ כול נגמר. "פינו אותי למיון כדי להוציא את הרסיסים מרגליי. אשתי רונית בי ־ שרה לי אחרי הניתוח ששני ילדיי נר ־ צחו, וכן גיסה וארבעה אחיינים. זה היה הפיגוע הכי קטלני שהתרחש במשפחה אחת".

משפחת אילן, רונית, שמעון, נויה ובעלה, טליה ושליו. "יש עבור מי לחיות" צילום: |

באדיבות המשפחה

25

ידיעות חולון, בת ים ˆ 24.2.2023