חולון בת-ים 06.10.23

עפים על החלום

להיות אמא החלום:

פקרמן ובנה מיכה. "אליפות | " של החיים צילום: ריאן

"זכיתי בהרבה אליפויות, אבל הלידה היא הגדולה מכולן"

נינה פקרמן מכפר סבא, אשת ברזל וטריאתלונית, כבשה אבל חלום האימהות, ‰ אינספור אליפויות בארץ ובעולם 23־ שעליו נלחמה במשך שנים בכאב, בדמעות וב לפני חודשיים, ‰ הפריות כושלות - נותר בלתי מושג , היא ילדה בבית החולים בילינסון את בנה 46 בגיל

נסיונות, שהותירו 21 אומרת פקרמן. "עברתי אותי מותשת מהחיים ומהטיפולים. אם לא הייתי מאמינה הייתי מפסיקה". חשבת לעצמך, איך יכול להיות שאני אשת ברזל אבל לא מצליחה להביא ילד? "ב'אשת הברזל' כל הדברים היו תלויים בי וידעתי מה אני צריכה לעשות ומה הנוסחה כדי להיות אלופה. בטיפולים זה לא היה תלוי בי, וזה הדבר הכי קשה שיש". חשבת בשלב כלשהו לוותר? "לא, בשום שלב לא חשבתי על זה". פתאום רואים דופק , זה קרה. 24 , בניסיון ההפריה ה־ 45 בגיל פקרמן קיבלה את הבשורה המיוחלת: את בה־ ריון. "באותו שלב לא רציתי לקפוץ משמחה כי כבר הייתי בסרט דומה", היא משחזרת. "אחרי שראינו דופק פרצתי בבכי, נשמנו לרווחה, וככה התחלנו לחיות מבדיקה לבדיקה. קיבל־ תי הודעות תמיכה מצוות המחלקה, והם ליוו אותי כל כך יפה לאורך כל הדרך. היחס שקי־ בלתי מהם לא היה מובן מאליו, ועד היום הם מתעניינים בשלומי. מי שעוד ליוו אותי היו אימהות של ילדים שהדרכתי בשחייה, וזה חימם לי את הלב". לצד השמחה והתקווה הגדולה, היו גם כמה הכל 35 רגעים מעוררי דאגה: "עד השבוע ה־ היה תקין, אבל אז עלה לי לחץ הדם, אושפזתי להשגחה והקדימו לי את תאריך הלידה. בסופו של דבר עברתי ניתוח קיסרי, וילדתי את בני פלוס יום". 37 ביולי, בשבוע ה־ 18 מיכה ב־ תארי את התחושה באותם רגעים. "בכיתי מאושר. לקחתי הרבה אליפויות, אבל מבחינתי הלידה שלו היא הגדולה מכולן, אלי־ פות של החיים. היום אני מבינה את משקל האח־ ריות, הדאגה והאהבה. הכי חשוב לי זה לספק למיכה את כל מה שמגיע לו ושהוא צריך". מה החלום הבא? "שמיכה יהיה בן אדם מוצלח".

ב'אשת הברזל' כל הדברים היו תלויים בי וידעתי מה אני צריכה לעשות ומה הנוסחה כדי להיות אלופה. בטיפולים זה לא היה תלוי בי, וזה הדבר הכי קשה שיש"

מתן דויטש

זוג, אבל השנתיים האלה עברו מהר ולא מצאתי את האחד שיהיה איתי", היא מספרת. "כשהבנ־ תי שזה המצב החלטתי לא לחכות יותר". בצעד אמיץ היא החלה בסדרת בדיקות גנטיות לקראת טיפולי פוריות: "חשבתי שגם שם אהיה אלופה, אבל הסתבר לי שהגיל עשה את שלו. זו היתה הפעם הראשונה שהרגשתי שהוא מהווה פקטור". (הפריה חוץ IVF פקרמן החלה בטיפולי גופית) ועברה שאיבות, הקפאות ולא פחות החזרות עוברים שכשלו. הפעם הכואבת 21 מ־ במיוחד היתה בניסיון התשיעי, אז נכנסה לה־ ריון אך לעובר לא היה דופק והיא נאלצה לע־ בור ניתוח שהסתיים בעילפון ובאיבוד כמויות גדולות של דם. "אחרי כל הנסיונות הסתכלתי לאמת בלבן של העיניים והחלטתי שאין מצב שאוותר על החלום להיות אמא", היא אומרת. "עד אז לא רציתי לשמוע על תרומת ביצית, אבל כשהבנתי שאין לי ברירה התחלתי הליך של תרומת ביצית בעזרתו של פרופ' יואל שופ־ רו, מנהל היחידה לפוריות ולהפריה חוץ גופית בבית החולים בילינסון". כאן החל שלב רכבות ההרים, שכלל תרומות, הפריות וכישלונות. "אתה כל כך מקווה, מצפה יום המתנה אחרי 14 ועושה הכל בשביל זה. יש החזרת העובר, כל יום הוא נצח, וכשזה לא מצ־ ליח, הכאב שובר אותך גם פיזית וגם נפשית",

כבר בגיל צעיר הציבה נינה פקרמן לעצמה . אלא 30 מטרה - להיות אמא עד שתגיע לגיל שהחיים לקחו אותה לכיוון אחר. היא הפכה לטריאתלטית מקצוענית וקטפה שלל תארים, פעמים), 5 ביניהם אלופת ישראל בטריאתלון ( אלופת העולם ואלופת אירופה ב'אשת הברזל', פעמים) 4 אלופת ישראל בתחרות 'ישראמן' ( ועוד. "למרות ההצלחות בספורט, לא זנחתי לאורך כל אותן שנים את החלום להיות אמא, אבל בענף כמו 'איש הברזל', כשצריך לחלק את הזמן בין המון אימונים לבין הצורך להתפרנס, לא נותר כוח וזמן לחשוב על הריון". פקרמן סימנה 'וי' על כמה חלומות לאורך השנים: "לעלות לישראל מטעמים ציוניים, הגשמתי. לשרת בצבא, הגשמתי. ללמוד חינוך גופני בווינגייט, הגשמתי. לייצג את ישראל בעולם, הגשמתי הכי טוב שאפשר. אבל לפני הכל רציתי משפחה וילדים - ואת זה לא הצל־ חתי להגשים".

רכבת הרים של ציפיות ואכזבות

פקרמן, בתחרות 'אשת הברזל' צילום | פרטי

החליטה לפרוש מסיבה כלכלית, ואז 38 בגיל גילתה שחלום האימהות רחוק כמו הדרך לטופ לא רציתי 40 העולמי, אם לא יותר. "עד גיל להביא ילד לבד אלא במסגרת משפחתית עם בן

17

ידיעות חולון, בת ים ˆ 6.10.2023