חולון בת ים 08.12.23

אמהות וילדים. לא הרגישו את הפערים

מדינה במלחמה הסולידריות

סיפור כזה יכול להיוולד רק מהמציאות המטורפת של המלחמה: רב פקד רויטל כהן מאשקלון ורב פקד מיטל גרף מגדרה, שעובדות שנים במשטרה, לא הכירו אחת את השנייה כשהמשפחה החרדית של כהן מצאה מחסה מהרקטות בביתה ● החילוני של גרף התחברו העולמות המקוטבים והן הפכו לחברות אז איך ● "גילינו שאנחנו דומות יותר ממה שחשבנו" ● לחיים נראה שישי בלי טלוויזיה ומה עושים אם הנייד מצלצל בשבת? אני ואת נשנה את העולם

כמו איך נתנחל בבית של משפחה שאח נחנו לא מכירים, מה נעשה עם הכשרות והאם נצליח להתחבר למשפחה חילונית שהיא לא כמונו". חמישה ימים אחרי פרוץ המלחמה ארזו כהן ובעלה יוסף מזוודות ויצאו עם הילח ) ושלמה בן השלוש 5 ), נוי ( 6 דים נועה ( להרפתקה של פעם בחיים. גרף, נשואה ר � ) שמש 21 לערן ואמא לתמיר ומעיין ) י � ), הכ 12 ) וליעם ( 16 תים בקרבי, אוהד ) נה עבורם את החדר של תמיר. "החדר שלו נמצא במרתף ויש לו שירותים ומקלחת נפרדים, כך שלרויטל ולבני המשפחה היתה פרטיות מסוימת", היא מספרת. עונג שבת בלי מסכים "תוך מספר שעות הרגשנו שאנחנו מגיעים לבית של ההורים שלנו או של קרובי משפחה", נזכרת כהן בפגישה העיוורת הראשונה. "כשדפקנו בדלת השיניים שלי נקשו מרוב פחד אבל הדבר הראשון שמיטל עשתה היה לעח

שמשרתת בתמיכה הלוגיסטית באגף המבצעים במטה הארצי של המשטרה ברמלה. "היינו בשעות ובימים הכי קשים שלנו. מאות רקטות נורו לעבר אשקלון ואחת מהן נפלה בחנייה של הבית שלנו. בימים הראשונים היו לא מעט הפסקות חשמל ונאלצנו לשבת בממ"ד בחושך. הילדים היו בפניקה ורק חשבתי איך אני מוציאה אותם מאשקלון". באגף למשאבי אנוש במשטרה נרתמו לעזרת השוטרים והשוטרות בדרום וניסו לחבר בינם ובין עמיתיהם שמתגוררים באזורים פחות מטווחים. גרף, שמשרתת כראש תחום חקירות אנשים עם מוגבלות נפשית ושכלית, ושימשה בעבר כדוברת מרחב לכיש, התבקשה לארח את משפח חת כהן. כבר בשיחה המקדימה ביניהן הן הרגישו כיצד המחסומים נופלים והתמח לאו באופטימיות לקראת סיכויי ההצח לחה של המפגש. "היה בקול של מיטל משהו שקט ומרגיע", אומרת כהן. "הרח גשתי את החמימות והרצון שלה לקבל אותנו ורציתי להתארח אצלה למרות החששות. עברו לי בראש הרבה שאלות

שך הרבה אחרי שהמלחמה תסתיים. "זו היתה הצלת נפשות מה שעשו עבורנו מיטל ובני משפחתה היקרים", אומרת כהן. "הם העניקו לנו ביטחון פיזי ונפשי ונתנו לנו את כל החום והאהבה". גרף שומעת את השבחים שמרעיפה עליה כהן, ומרגישה אסירת תודה: "אתם אלו שהצלתם לי את הנפש. פגשתי משח פחה נפלאה שגרמה לי להתחבר יותר לסממנים היהודים שלנו ולהבין שלכוח לנו יש מכנה משותף". הבריחה מאשקלון סיפורן של שתי המשפחות מסמל את הצד המואר של מחדל השבעה באוקטובר, שייזכר כאסון הגדול ביותר שידעה המח דינה אך גם כיום שבו הפילוג והשסע בעם התאחה ומתוכו נולדה אחדות שלא מבדילה בין ימנים לשמאלנים, מזרחים לאשכנזים וחרדים לחילונים. "מיד אחרי השבת השחורה פניתי לממונים עליי במשטרה ואמרתי להם שאני לא מסוגלת להישאר בבית באשקלון", משחזרת כהן

/ אלי לוי /

ח � לפני המל א היו אומרי ם מה לרב פקד רויטל כהן מאשקלון שהיא ובני משפחתה החרדים יתארחו בביתה של משפחה חילונית שאינה מקיימת מצוות ומחללת את השבת, סביר להניח שהיא היתה מסרבת בנימוס. כשפרצה מלחמת השבעה באוקטובר חיפשה כהן דרך למלט את שלושת ילדיה הקטנים מהשיגורים הבלתי פוסקים על העיר, וההצעה שהגיעה מהמשטרה להתארח זמנית בביתה של רב פקד עו"ד רויטל גרף מגדרה היתה עבורה חבל הצלה. גרף, שהחברה החרדית היתה מזוהה אצלה עם מונחים כמו כפייה דתית ואי נשיאה בנטל, הסכימה מיד לאמץ את המשפחה מאשקלון. במשך עשרה ימים הן ניהלו בית משותף, אכלו יחד סביב השולחן וניהלו שיחות עמוקות על החיים. במפגש טלפוני שיזמנו ביניהן השבוע סיפרו השוטרות הוותיקות על ההיסוסים הראשונים ועל החברות האמיצה שתימח

יוסף: "הגענו אליהם במצב רוח שפוף וירוד. פתחתי חפ"ק בתוך הבית של מיטל והיא איפשרה לנו להתנהג כאילו היינו

אצלנו בבית"

8.12.2023 ˆ ידיעות חולון, בת ים 18