חולון בת ים 11.10.24

חופית כהן אולאי // צילום: חורחה נובומינסקי

סא"ל מיטל סלבין ממודיעין מבצעת את אחד התפקידים הרגי־ שים והמורכבים ביותר בצה"ל. לאחר ששימשה כראש זירת מרכז במלחמת לבנון השנייה, קצינת נפגעים בשריון וראש מדור מאושפזים במבצע צוק איתן, היום, במיוחד בשנה הקשה מאז השבעה באוקטובר' היא משרתת כראש מדור נפגעים של חטיבת גבעתי, שספגה לא מעט אבדות בשנה האחרונה. למרות הרקורד הצבאי המרשים, שום דבר לא הכין אותה לרגע שבו התבשרה שאחיה אייל נהרג לפני קצת יותר משלוש שנים. רק אז היא הבינה כמה לא הבינה כשליוותה אינ־ ספור משפחות שכולות. בראיון מיוחד היא מספרת השבוע על ההחלטות שקיבלה בעקבות המוות של אחיה, על הרגעים במלחמה בהם התבשרה שבין שמות החללים שזרמו אל המ־ ערך ישנם גם חברים טובים שלה, על הקשר המיוחד עם המשפחות שאיבדו את יקיריהן ועל המחיר שהיא משלמת בשנה זו בחייה האישיים. "העצב בשנה האחרונה מגיע במנות גדולות ואינט־ נסיביות. אין דרך שזה לא ישפיע, זה עוטף ומלווה כל דקה, כל שעה וכל יום, אין הפוגות". הבחירה בנפגעים "ויתרתי על מיונים ללהקה צבאית" לתפקיד המאתגר סא"ל סלבין הגיעה ממש במקרה. "רציתי להתגייס בכלל ללהקה צבאית, התכוננתי למיונים תקופה ארוכה, במהלכה פגשתי חבר מלהקת הנוער. הוא סיפר לי שהוא נפצע קשה בקורס טיס, שבוע הוא היה מורדם ומונשם וכשהוא התעורר ישבה לצידו מישהי שהכירה אותו ממש טוב והוא לא הכיר אותה כלל, זה גרם לו לרצות לסגור מעגל ולהיות קצין נפ־ געים בעצמו. כששמעתי אותו הבנתי שגם אני רוצה, ויתרתי על המיונים ללהקה צבאית והתגייסתי בתקופת חומת מגן. "לא נרתעתי לרגע מהתפקיד. מהיום הראשון הייתה בי תחושת שליחות והב־ נה של משמעות התפקיד. יש לך אחריות מאוד גדולה לאוכלוסייה שנמצאת בר־ גישות הגבוהה ביותר. את מייצגת משהו שהוא הרבה יותר גדול מסך חלקיו, זה לא רק מפגש עם הנפגע או המשפחה, אלא מכלול שלם של משפחה מורחבת וחברים וכפי שרואים אותך מתייחסת לאירוע, כך מבינים שכל הצבא מתייחס לאירוע. לכן בכל מפגש כזה יש המון אחריות אבל גם המון הכנה, הרבה מח־

כל יום אני בוכה לפחות פעם אחת קצינת הנפגעים של חטיבת גבעתי על השנה הקשה ביותר

שבה עמוקה. "אני הבן אדם הראשון שהם פונים אליו כשיש בעיה אבל גם הראשון שמבשרים לו על דברים טובים. רק לאחרונה קיב־ לתי שיחת טלפון מחדר לידה כשאחות שכולה ילדה. הם משתפים אותי בכל היבט בחייהם. "אנחנו כמובן מתאימים את עצמנו לכל משפחה בצורך שלה, באנרגיה שמ־ תאימה לה, בשפה שנכונה לה. יש משפ־ חות יותר אינטלקטואליות, יש משפחות יותר שורשיות, אני יכולה להגיע ביום אחד לחמישה בתים ובכל אחד הם להיות מיטל קצת אחרת". האח שנהרג , 5 סלבין נשואה ואם לשלושה ילדים ( ) ובצירוף מקרים טרגי השכול פגש 10 , 8 אותה לא רק בחייה המקצועיים, אלא גם בחייה האישיים. "לפני שלוש שנים וחצי סיימתי שיחה עם צוות פקודים שבישר למשפחה של חייל שהוא נהרג בתאונת דרכים, ואבא שלי צלצל אליי. הוא אמר שאחי הגדול אייל, שנולד בדיוק שנה לפניי נפצע בתאונת דרכים. כשהגעתי לבילינסון הרופא זיהה את השרוך שלי ושאל אם אני קצינת נפגעים, השבתי בחיוב והוא ביקש ממני לשבת. אמרתי לו 'אתה מבין שכקצינת נפגעים אם אתה אומר לי לשבת יש לזה רק משמ־ עות אחת'. התברר שאייל נהרג במקום, הוא הותיר אחריו אישה ושני ילדים קטנים". כיצד המוות שלו השפיע על עבוד־ תך? "זה גרם לי להבין שלא הבנתי שום דבר, שכל חיי הייתי צריכה לבוא לת־ פקיד הזה עם יותר צניעות וענווה. שחשבתי שאני יודעת הרבה פחות ממה שידעתי באמת ושזה הרבה יותר קשה ממה שחושבים, זר לא יבין זאת וחבל שאני מבינה. "זה גם זרק אותי למחשבה שאני צרי־ כה לעזוב את התפקיד. רק אחרי חודש של מחשבות הבנתי שלוותר על תפקיד כזה במקביל לאובדן של אחי זה למע־ שה לאבד את שני הדברים הכי חשובים בחיי. הבנתי שהכי נכון לי להמשיך להיות קצינת נפגעים כי לא תהיה קצי־ נה שתוכל להבין יותר טוב ממני באמת מה עובר על המשפחה. כשאלמנה מס־ פרת לי על הבדידות והלבד אני יוד־ עת בדיוק איך זה נראה כי יש לי את זה בבית. הרגשתי שהידע הזה ש'זכיתי' בו במרכאות צריך לבוא איתי ללווי משפ־ חות שכולות". "הרבה יותר קשה ממה שחושבים"

הטלפון שהעיר אותה בשבעה הבשורה שאחיה ‰ באוקטובר הלוויות שהיא פוקדת ‰ נהרג ‰ בלי סוף בשנה האחרונה המחיר האישי שהיא נאלצת והרגעים שהיא מרשה ‰ לשלם לעצמה גם לחייך: "כשאני רואה חייל עם פציעת ראש שמתחיל לדבר או פצוע עם פרוטזה שמדבר על העתיד, סא"ל ‰ אני מתמלאת שמחה" מיטל סלבין, ראש מדור נפגעים של חטיבת גבעתי, מדברת על השנה הכי מטלטלת בקריירה הצבאית שלה

"אני לא אוכלת

טוב, אני לא ישנה טוב, אני לא עושה ספורט כמו שהייתי רוצה. אני לא שומרת על עצמי. יש הרבה רגעי

עייפות וייאוש"

חולון בת ים

בשער: חורחה צילום: | סא"ל מיטל סלבין נובומינסקי • הרב אליהו בר שלום | יריב כץ • עושים סולחה צילום: | עוז מועלם, אינסטגרם צילומים:

אורית קוסטנטינו עורכת גרפית ראשית: זיוה ניסים / עורכת: אורלי קנטור מנהלת עיתון: מרכז גרפי, ידיעות תקשורת / גרפיקה: רינה נאור לוח: ציונה דואניאס / יועצת פרסום: / ניראל שופן רכזת מודעות: דפוס ידיעות אחרונות בע"מ הדפסה: / שלום חכמון מנהל הפקה ותפעול:

8

11.10.2024 ˆ ידיעות חולון, בת ים