חולון בת ים 17.11.23

מתנדבי זק"א מדברים על החודש הכי קשה בחייהם

שי שגב // צילום: טל שחר הלומים כבויים ומותשים

הכמויות הבלתי נגמרות, המראות הקשים, רגעי הבכי, המצב בבית הלל ‰ והפגיעה הכלכלית חמאוי, אברהם בן זקן, אלעד חכים, ליאור הראל ושי מזרחי, מתנדבי זק"א מחולון ובת ים שלוקחים חלק בזיהוי וטיפול בחללי המלחמה כבר למעלה מחודש, מספרים על ההתמודדות הנפשית "ככל שחולף ‰ והפיזית הזמן הסיוט מתחזק"

מתנדבי זק"א מחולון ומבת ים, הם חלק מהמערך הכולל של זק"א תל אביב. הוותיקים התרגלו לאורך השנים להתמודד עם זירות קשות, ויש כאלו שחשבו שכבר ראו הכל - עד שהגיעו לטפל בקורבנות מעוטף עזה. במהלך הכנת הכתבה הזו, חלק מן המרואיינים מיררו בבכי תוך שהם מתארים את מצבם של הקורבנות. ליאור הראל, הלל חמאוי, אברהם בן זקן, אלעד 'בובי' חכים ושי מזרחי – מספרים על תפקידם הקשה מנשוא אותו חוו במהלך החודש האחרון, מהרגע שבו פרצה מלחמת חרבות ברזל. הלל חמאוי, חולון "אי אפשר להבין את הכמויות האלה" ו � ) מתגורר בקרית שרת בח 45 חמאוי ) לון, נשוי ואב לשבעה. את שירותו הצו באי מילא ביחידת הצנחנים וכיום עוסק בלימוד תורה ומשמש כראש צוות זק"א שנה. 20 חולון, שם הוא מתנדב מזה "במוצאי שבת הגענו לשורה (בסיס האם של מפקדת הרבנות הצבאית, שנמצא דרומית לרמלה, ש.ש.). אני מנהל הצו מתנדבים ויודע 15 וות בחולון המונה כ־ שיש כאלה שיותר קשה להם לראות מוות של ילדים, יש כאלה שלא מסתו דרים עם תאונות דרכים ויש כאלה של

מסוגלים להתמודד עם רקבונות. אחרי יומיים, לצערי הרב, הגיעו המקרים עם הרקבונות". חמאוי מסביר, כי "אי אפשר להשוות מה שחווינו לדבר שאי פעם התמודדנו איתו. גם חיי היומיום לא נעצרים, ואנו צריכים לטפל בכל המקרים שאנו רגיו לים להם בעורף: תאונות דרכים, התאו בדות, מנות יתר ועוד, שם אנו רגילים לתת שעה עד שעתיים ביום. פה אנו נותנים כבר יותר מחודש כשמונה שעות ביום, ואחרי השעות האלה אנו צריכים עוד כמה שעות כדי להתמודד עם המו ראות". מה היה קשה לך במיוחד? "אי אפשר להבין את כמויות הגוו פות שמגיעות במשאית אחר משאית. אתה לא רגיל לטפל

פסיכולוגים, יועצים ואנשי חינוך. אבל צריך ללמוד את החלוקה הזו, אחרת לא תשרוד". אז עכשיו אתם מתחיל להירגע? "ממש לא, אנחנו עדיין שם. רק במוצאי שבת האחרון הגיעו שקיות עם חלקים ועדיין מוצאים בשטח עצמות". אתם הייתם מוכנים לקראת כל מה שאירע? "המדינה לא הייתה מוכנה. היו לנו תרגילים על מאות גופות ואלפים, אבל הגופות במקרה הזה לא הגיעו מהר, לא היה מי שייקח אותן, יוביל אותן בקירור, יאפסן אותן. היה קשה, אבל הסתדרנו. הכי חשוב לי שמכל אירועי הפילוג בעם, אנשים ידעו להעריך גם את ההתנדבות שלנו". ליאור הראל, חולון "היום אני יותר סגור, כבוי מהרגיל" ) מנהל כולל 46 ליאור הראל ( "ברכת יוסף תורה" בחולון, נשוי, אב לשמונה ילדים וסב לארבו עה נכדים, מתנדב במגן

מדינה במלחמה עבודת קודש

וביקשו שנעזור בזיהוי. קיבלנו משאיות אחר משאיות, פתחנו שקיות, גזרנו בגו דים וחיפשנו סימני זיהוי: קעקועים, תכו שיטים או כל סימן אחר". היית מוכן למה שאתה עומד לפגוש? "המצב הפתיע אותי עוד לפני שהגעתי לשם. משפחות שלמות, חיים שלמים, ילדים, בוגרים, שוטרים וחיילים". זה השפיע עלייך גם בבית? "המשפחה אומרת שזה השפיע עליי, אבל לא הרגשתי. אתה פשוט נועל את עצמך, אתה משתדל לסגור את הדלת ולא לתת לזה להיכנס. כן, אמרו לי שאני יותר סגור ויותר כבוי מהרגיל. הבת הקו טנה שלי אמרה לי 'אבא אל תלך', אבל אמרתי לה: 'מישהו צריך לעשות את זה'. העובדה שהתנדבת כל כך הרבה הש־ פיעה עלייך גם כלכלית? "בית הספר נסגר, לא עבדתי בחודש הזה, והמשכורת לא הגיעה. אני עובד לפי שעות, ואם אני לא עובד, יש לי זמן פנוי, שאותו השקעתי בהרבה שעות התו נדבות בזק"א, כי היה צורך אמיתי".

בתינוקות במצבים כאלה. והכי חשוב, צריך ללמוד לעשות את החלוקה בין מה שאנו עושים לצד המו שפחתי שמגיע אחרי זה. למזלי, מצמידים לנו מזק"א

ליאור הראל. "מישהו צריך לעשות את זה" ׀ צילום: דוברות זק"א

דוד אדום ובזק"א מזה תשע שנים. "הוקו פצנו בשני. התחו לנו במחנה שורה,

בשער: צילום: מתנדבי זק"א טל שחר צילום: שרי קריספי פרטי פרטי צילום: טל קרטה

חולון בת ים

אורית קוסטנטינו עורכת גרפית ראשית: ליאת מרום / עריכה: זיוה ניסים / עורכת: סוזי כהן רכזת מערכת: מרכז גרפי, ידיעות תקשורת / גרפיקה: רינה נאור לוח: ציונה דואניאס / יועצת פרסום: ניראל שופן / רכזת מודעות: אורלי קנטור / מנהלת עיתון: דפוס ידיעות אחרונות בע"מ הדפסה: שלום חכמון / מנהל הפקה ותפעול:

8

17.11.2023 ˆ ידיעות חולון, בת ים