חולון בת-ים 21.03.25

/ סיגל בר-קובץ /

המדור שיפתור לכם את הסכסוך עם השכן

חברת הניקיון של הבניין מתעקשת להשתמש בחומרי ניקוי וריסוס שגורמים לשכן לתגובות האם יש לו עילה לתביעה? ‰ קשות, שהסתיימו לא פעם בחדר המיון הקטע המסריח של חברת הניקיון

מה יש לרסס יותר מפעם בשנה נגד ‰ ג'וקים? נ � אני מניחה שמרססים חומר בישום סי ‰ תטי שכלול גם בכל חומרי הניקוי - ומזיק ברמות קשות לכולם, ועוד יותר לרגישים. זה אכן סיוט של ממש. אפשר את הטלפון של חברת הניקיון? ‰ מכעיס מאוד. מקווה שיש איסור בחוק, ‰ כיוון שזו פגיעה קשה. אני אסתמטית עם רגישות גבוהה מאוד לכימיקלים ומזדהה איתך. מקווה שיימצא פתרון ושיעברו להשתמש בחומרים ידידותיים לסביבה. בהצלחה ובריאות איתנה. ומה עושים?

הנציגות ובעלי דירות נוספות ותפנו במשותף לחברת הניקיון על מנת לברר באילו חומרים היא משתמשת, תדרנ שו שתפסיק את השימוש בהם ותציעו חומרי ניקוי העונים על דרישותיכם. אם הפגיעה תימשך, תשקלו להחליף את חברת הניהול. במקרה בו לא תזכה לשיתוף פעולה מצד הנציגות או מבעלי הדירות, תוכל לשלוח מכתב התראה מעו"ד. מאמינה

חברת הניקיון בבניין שלנו משתנ משת בחומרי ניקוי וריסוס חזקים במיוחד. אני סובל מאלרגיה ברקע, ובכל פעם שהם מרססים בקומה שלי, אני חווה תגובות קשות. בחודשים האחרונים הגעתי פעמיים למיון, שם טופלתי באינהלציות ובסטרואידים. פניתי לאחראי על החבנ רה וביקשתי שיפסיקו להשתמש בחומרים הללו בקומה שלי. הוא הבטיח לטפל בזה, אך השימוש בהם נמשך כרגיל. כל התקף כזה משבית אותי לגמרי, אני סובל מכאבי ראש חזקים ומפסיד ימי עבונ דה. האם יש לי עילה לתביעה? מה אומרים הגולשים? על ריסוס אמורים להודיע מראש, גם ‰ בגלל כלבים. אם לא מודיעים, זה לא תקין. הוועד אמור לסייע לך בהתנהלות. הייתי מתחילה בתיעוד הפניות, ממשיכה בפנייה לעובד, שידלל את חומר הניקוי ותולה שלט בקומה 'נא לא לרסס כאן'. מאחלת לך הצלחה בדרכי שלום ורפואה שלמה.

"כל התקף כזה משבית אותי" צילום: | shutterstock

שמכתב כזה יסייע לרתום את כל הנוגעים בדבר לשתף פעולה, שכן אין הצדקה עניינית

להתעקש להשתנ מש דווקא בחומרי ניקיון ספציפיים שפוגעים ומפריעים

עו"ד קארין שמעון, מו מחית לסכסוכי שכנים, ממשרד עוה"ד שמעון שובל ומקימת קבוצת הפייסבוק "שכנים בהפ רעה": "מציעה שתרתום את

לסביבה ולדיירים". יש לכם שאלות בנושא סכסוכי

שכנים, ועד בית, רעש ורטיבות בבניין? מוזמנים לפנות karins - law . co . il ל-

zrzron@gmail.com

ולה נמאס מספירת הקלוריות שלו ‰ הוא קרא לה בצחוק "בטטה" כי רצה שתחבור אליו לאימונים כך הפך חדר כושר, ולא זה הנמצא ביבנה, לזרז גירושין ‰ ומההתמסרות המוגזמת לאימוני כושר הוא הרים משקולות, היא הרימה ידיים

שאסנת לא תומכת בו. המטרה שלי הייתה ליצור הסכם שמאפשר לכל אחד להיות נאמן לעצמו, אבל גם לשמור על הצרכים של כל אחד מהצדדים. הסכם הגירושין כלל סעיפים מיוחדים כמו תיאום מראש של זמני פעילות גופנית כדי לשמור על שגרה מסודרת עם הילדים. "לא היה קל בזכות למידה מחודשת. הגישור הצלחנו לראות את הצד השני", אומרת אסנת. "הבנתי שהוא לא מנסה לבנ רוח, אלא באמת רוצה לשמור על עצמו". ורונן מסכם: "הבנתי שאפשר לשמור על אורח חיים בריא מבלי להזניח את המשנ פחה. אנחנו כבר לא ביחד, אבל לפחות יש לנו שותפות הורית טובה". נישואים הם כמו פרידה ושיעור לחיים. ריצת מרתון, אבל יש כאלה שמתעייפים בדרך. המקרה של אסנת ורונן הוא תזכורת שאפילו נושאים שנראים אישיים כמו פעינ לות גופנית יכולים להרוס מערכת יחסים, בעיקר אם לא מתאמנים ומזיעים ביחד כדי שזה יצליח.

כשהם עמדו מתחת לחופה לפני כענ שור, אסנת ורונן (השמות בדויים) היו בטוחים שהם מתאימים אחד לשני. אבל מה שהתחיל כזוגיות הרמונית נגמר בקרע – בגלל ההבדלים בגישה שלהם לפעילות גופנית ואורח חיים בריא. "בהתחלה הייתי הכושר הפך לאובססיה. גאה ברונן", מספרת אסנת. "הוא התחיל ללכת לחדר כושר, להשתתף במרתונים ולשמור על תזונה בריאה. אבל לאט-לאט, זה הפך להיות כל עולמו. לא היו לנו יותר ארוחות משפחתיות כי הוא הקפיד על התנ זונה וספר קלוריות באופן אדוק. לא היה זמן לזוגיות כי הוא רצה רק להתאמן". לדבריה, האובססיה של רונן השאירה אותה לבד במערכת היחסים. "בכל פעם שניסיתי לדבר איתו, הוא היה אומר שאני לא תומכת בו, אבל אני פשוט רציתי את בעלי בחזרה". רונן, מנגד, הרגיש שלא פערים בתפיסה. מקבלים אותו כפי שהוא. “החלטתי לקחת אחריות על הבריאות שלי, והיא התלוננה שאני לא בבית. ניסיתי לשכנע אותה להצנ

shutterstock צילום: | " "לא היה זמן לזוגיות כי הוא רק רצה להתאמן

רו, בני הזוג החליטו להתגרש. במקום להתרכז בסיום איזון בין צרכים. הנישואים בלבד, הצעתי להם להשתתף בהליך גישור שהתמקד בהבנת הערכים של כל צד. אסנת הרגישה שהיא כבר לא מענ ניינת ולא מושכת את בן זוגה, ורונן הרגיש

טרף אליי, הזמנתי אותה להתאמן איתי בהנ רמת משקולות, אבל היא לא רצתה. זה גרם לי להרגיש שהיא לא מבינה את הצרכים שלי. קראתי לה בצחוק בטטה והיא נעלבה. אני הרמתי משקולות והיא הרימה ידיים". אחרי חודשים של מתחים שהלכו והחמינ

17 ידיעות חולון, בת ים ˆ 21.3.2025