חולון בת ים 21.06.24

צבאיים אפשר לשחרר חטופים, המשיך לעסקאות ולמבצעים נוספים. כששחררו לפני שבועיים את ארבעת החטופים הייתי בעננים, הודיעו לנו לפני כולם, כי מקובל לעדכן מראש את משפחות החטופים, התקשרתי לאמא של אלמוג ג'אן שנוצר בינינו קשר חזק, כולנו הפ־ כנו למשפחה אחת גדולה, בירכתי אותה ואמרתי לה שאני מאושרת בשבילה, הר־ גשתי כאילו אוהד שלי שוחרר". יש מחלוקת גדולה לגבי הדרך בה כדאי לשחרר חטופים, עסקאות או לחץ צבאי. מה דעתך? "נכון שנהרגו חטופים במבצעים צבאיים אבל גם חולצו שבויים. האמת היא שאל תשאלו אותי מה דעתי, אין לי דעה, אני פשוט רוצה את הבן שלי כאן, וממש לא מעניין אותי איך זה יקרה. אני לא הולכת להפגנות, לא חוסמת משאיות או כבישים, לא שאני שופטת את מי שעושה את זה, אני מבינה אותם, כולנו רק רוצים את הילדים שלנו. הבנות שלי טסות בעולם, מדברות בהאג, בכנסת, בכל מקום חשוב, אין לנו שום עניין בפו־ ליטיקה, לא מעניין אותי ימין ושמאל, מעניין אותי רק לראות את אוהד שלי ואת שאר החטופים. "הדבר היחיד שכן מדאיג אותי זה כשאני שומעת מחלוקות בתוך הכנסת או בין הצבא לממשלה, בזה אתם מתעסקים? חשוב לי שכולם יהיו עסוקים בעיקר ולא בריבים. יש עוד חשש שמפריע לי, המח־ שבות שאחרי החילוץ יורידו את כל הש־ בויים למנהרות ויחמירו את מצבם, לכן חשוב לפעול מהר". בימים אלו אסתר לא שוכחת גם לשמור על עצמה ועל משפחתה, לדבריה, חשוב לה להיות מוכנה ליום בו בנה ישוב. "אני חיה בין תקווה לחרדה, אין מקום לייאוש. אני אומנם חיה ברכבת הרים דוהרת כבר שמונה חודשים, אבל מחכה כבר לרדת ממנה. "מהיום שראש העירייה, רז קינסטליך, שמע על כך שבני נחטף הוא מלווה אותי, לא שוכח לשלוח הודעות ולהתקשר בכל אירוע מיוחד, מסייע לי בכל בעיה, מזמין אותי לדבר על אוהד באירועים, יש לו צוות מדהים שתמיד אפשר לפנות אליו והעירייה נותנת לי תחושה שתמיד יש לי על מי לסמוך, אשריי שחזרתי לגור בעיר שמנוהלת ככה, זה ממש לא ברור מאליו. "כפנסיונרית של משרד החינוך עבד־ תי כמשגיחה במבחנים במכללה למנהל, בחודשים הראשונים בכלל לא עדכנתי אותם שלא אגיע, הייתי בשוק, מאוחר יותר הם עודדו אותי לחזור לעבודה, זה עוזר לי. אני בטח לא מבלה במסעדות או חוגגת, אני בעיקר עם המשפחה וב־ עבודה, אבל מקפידה לשמור על חשיבה חיובית. "המחשבות על מצבו של אוהד ומה הוא אוכל או שותה לא מרפות ממני. בשמונת החודשים שאוהד בשבי הכרתי אותו יותר טוב ממה שהכרתי אותו כל חייו, תמיד ידעתי שהוא אב, בן ובעל מדהים, אבל כל חבר שמגיע לבקר מוסיף עוד סיפור. הוא עבד בחברה להגנת הטבע, איש של טבע ואנשים, אדם מתוק ומדהים. אני מחכה שאוהד שלי ישוב הביתה. הבנות שלי צוחקות שכשאוהד הצנוע יחזור וישמע כמה רעש עשינו הוא בטח יגיד 'איזה בושות' וישלח אותנו לעזה". ¿

"בסרטון זה לא אוהד שלי, עם החיוך המקסים והעיניים המאירות. בסרטון הוא נפוח, אולי מסמים אולי ממכות, זעזע אותי לראות אותו כך"

אסתר יהלומי השבוע בביתה. "המחשבות על מה אוהד אוכל או שותה לא מרפות ממני"

"בת שבע היא גיבורה. היא חיה חודשים עם רגשות אשם קשים. המחשבות לא הניחו לה. בלתי נתפס לאמא לראות כיצד חוטפים את בנה ללא יכולת להצילו"

הגיבורה האמיתית והיא חיה חודשים עם רגשות אשם קשים. המחשבות לא הני־ חו לה, האם היה עדיף להישאר איתו? זה מצב בלתי נתפס לאמא לראות כיצד חו־ טפים את בנה ולא להיות מסוגלת להציל אותו, היא עשתה הכל כדי להציל את ילדיה. רק בדיעבד הבנו שאיתן היה לבד רוב הזמן, הוא סיפר שבכלל לא ידע מי מחכה לו בארץ כי הוא חשב שאביו לא חי ואמא שלו עם אחיות שלו שבויות בעזה, הוא לא ראה שהן הצליחו לברוח. "כשראיתי אותו בסרטון יורד מהרכב לידיים של בת שבע הלב שלי התפוצץ בלילה התקשרו 2:30 משמחה. בשעה וביקשו ממני ומאיילה לבוא לבית החו־ לים כי איתן רוצה לפגוש אותנו, הוא

לא הצליח להירדם מרוב אנדרנלין. הוא קפץ על המיטה, חיבק אותנו, זו תחושה שאי אפשר לתאר".

ימים המתנו ושלושה ימים התאכזבנו, כל פעם קיווינו שלמחרת הוא יהיה בר־ שימה, אלו היו לילות בלי שינה. לפני היום הרביעי, כשידענו שזה עלול להיות הסיכוי האחרון לא הצלחתי לתפקד, לא העזתי לפתוח מסכים כי לא רציתי לש־ מוע שמועות, רק לקראת הערב קיבלנו את הרשימה. "הקצינה שמלווה אותי התקשרה אליי בצרחות של אושר, אחרי שלושה ימים שהיא מעדכנת אותי שהוא לא ברשימה, סוף כל סוף היא יכלה לתת לי בשורות טובות. ממש איבדתי את העשתונות מרוב שמחה, הטיסו את בת שבע לכרם שלום והיה חשוב לה לקבל ממנו את החיבוק הראשון ולתת לו זמן לעכל. היא

פוליטיקה וצבא "עסוקים בריבים במקום בעיקר"

גם לאחר סיום הפסקת האש, כשישראל שבה ללחימה אסתר לא איבדה תקווה, ובכל פעם שמשתחרר עוד שבוי היא מתמלאת בשמחה. "החזרה ללחימה לא הרפתה את ידי, זה התחיל מהשחרור של אורי מגדיש, שהבהיר לי שגם במבצעים

15

ידיעות חולון, בת ים ˆ 21.6.2024