חולון בת ים 21.07.23

בתוךשלושהשבועות: אבל כפול בתיכון קוגל פרידה מהמורה האהובה לספרות | חולון רק לאחרונההספיקההמורה והמחנכת נגהפניני להספיד אתחברה לעבודה, המורה עמירםאחיתורם ז"ל ‰ השבועהיאהלכה לעולמה, ואבל כבדשוב נפל על תיכון קוגל ‰ חברתה ורכזתמגמתהתקשורת, רוניתצחר־מלכה: "בזכותההפכתי למורה לספרות"

צילום: עיריית בת ים

מסיבת הפול מון

בת ים: מסיבה עם כנפיים

כחלק מאירועי הקיץ המגוונים לנו ־ ער הבת ימי, ערכה מחלקת הנוער בעירייה, בשיתוף תנועת הנוער "כנפיים של קרמבו", מסיבת פול ־ מון צבעונית במיוחד. למסיבה הגיעו נערים ונערות העולים לכיתות ז', ועד בוגרי י"ב, שנהנו משירותיהן של מאפרות פו ־ למון מקצועיות, עמדות מזון שכ ־ ללו פופקורן, צמר גפן מתוק ועוד, די.ג'יי, מסיבת ריקודים ופינות ישיבה. כנפיים של קרמבו היא תנועת נוער ישראלית, המשלבת ילדים ונוער מהחינוך הכללי ומהחינוך המיוחד. התנועה נבחרה על ידי האו"ם כא ־ רגון "יועץ מיוחד" בתחום שילוב ילדים ונוער עם צרכים מיוחדים בפעילות חברתית מעצימה. בתנו ־ עה פעילים ילדים ונוער מכל קשת הלקויות ומכל דרגות החומרה, בהן לקויות תקשורתיות, חושיות, קוג ־ ניטיביות, פיזיות ואחרות, בגילאי . 22 ‑ 7 התנועה ממשיכה את הפעילות גם בחודשי הקיץ לכלל בני ובנות , 5 הנוער בעיר בסניף ברחוב הדקל בבית הספר הרצל. מנהל מחלקת הנוער בעירייה, אורן מיכאלי: "אני שמח ומודה על שי ־ תוף הפעולה עם תנועת כנפיים של קרמבו, אשר לקחו על עצמם להפיק אירוע לכלל בני הנוער בעיר. שי ־ תוף הפעולה חושף את הנוער הבת ימי לפעילויות החשובות שהתנועה מקיימת בעיר". אופיר טל, רכזת סניף כנפיים של קרמבו בבת ים: "התרגשתי לראות חניכים עם ובלי צרכים מיוחדים חוגגים ונהנים יחד עם בני נוער נוספים מבת ים. המסיבה הייתה מדהימה ואף עלתה על כל הציפיות שלנו. המון תודה לכל העוסקים במלאכה המבורכת". הבהרה בכתבה שפורסמה ב"ידיעות חולון‑בת ים" תחת הכותרת "בעיר שלנו לא רואים את העיוורים", הופיע שמו של ציון בן חמו. מובהר בזאת שבן חמו לא התראיין לכתבה. אם הובן אחרת, הרי שזו לא הייתה הכוונה והמערכת מצרה על כך.

צילום: באדיבות המשפחה ובית הספר | נגה פניני בתמונות מחזור מהעבר

נגה פניני ז"ל

בעבר סיפרה בראיון לעיתון בית הספר, "ידיעות קוגל", כי מקצוע הספרות הוא עבורה "עולם ומלואו", והסבירה: "הוא הביא אותי להזדהות עם המון דברים שאימצתי כאדם". רונית צחר־מלכה, מרכזת מגמת תקשו ־ רת בתיכון קוגל, מתארת את פניני כדמות מעוררת השראה עבור תלמידיה וחבריה: "אני הייתי תלמידה שלה, ובזכותה הפכתי למורה לספרות. פגשתי אותה לפני שלו ־ שה שבועות, כי למדנו קורס יחד במדיטק בחולון. ישבנו ושוחחנו שיחה ארוכה, ופ ־ תאום הבנתי שזו הייתה השיחה האחרונה שלנו". איזה מורה היא הייתה? "הייתי תלמידה לספרות מוגברת חמש יחידות בקוגל, ונגה פתחה בפניי עולמות שלא הכרתי, כמו יצירות אלמותיות. בז ־ כותה הפכתי להיות מורה לספרות בעצ ־ מי, ואני בדיוק מתחילה עכשיו את שנת שלי כמורה, תשע שנים בקוגל. נגה 30 ה־ הייתה אישה עם שמחת חיים, צעירה ברוחה ונלהבת, ובכל פעם שהיינו נפג ־ שות, סיפרה איך אהבה את בית הספר. בפעם האחרונה שוחחנו כמה זה עצוב שהתלמידים לא קוראים היום, והרוב לא בוחרים בכלל חמש יחידות ספרות. היא המורה שתמיד ליוותה אותי, וב ־ זכותה הגעתי למקום הטבעי שבו אני היום, בזכותה למדתי רוח צעירה והבנה של דור צעיר–היא הייתה סוג של עוגן".

ו � חזרה לח 1969 הכירה את בעלה, ומשנת לון עד יום מותה". איזה אישה היא הייתה? "נגה הייתה אישה באמת איכותית, מאוד חדורת מטרה, מאוד ערכית. הייתה לה חשובה ההקדשה הזו להוראה, כמו ־ רה שתלמידים תמיד העריכו אותה. את אותן עוצמות אדירות גם השקיעה במ ־ שפחה. בעלת אופי מאוד שוחר שלום, פשרני, מתחשב. עם כולם הייתה מאוד חברותית, קשובה, מעולם לא הרימה קול, טיפוס מאוד נוח, תמיד מוכנה לעזור ומ ־ ציעה את עצמה לעזור". השיחה האחרונה פניני התגוררה שנים רבות בשכונת נאות יהודית בחולון, הייתה אם לשלושה וסבתא מלאת חיים לנכדיה. בשבת הנוכ ־ חית הייתה אמורה לטוס לבקר את משפח ־ תה בחו"ל, אך מותה הפתאומי נפל כרעם ביום בהיר על משפחתה. "נגה נפטרה באופן פתאומי, ללא שום רקע מובהק", מספר אחיה. רבים מתושבי חולון זוכרים אותה מהכי ־ תה. היא הייתה מורה לספרות, מחנכת ומ ־ נהלת מרב"ד הספרות בקוגל, לצד היותה מדריכה מובילה למקצוע במשרד החינוך. היא אף סייעה לכתוב חלק מהבגרויות במ ־ קצוע.

שי שגב

אבל כבד שוב נפל השבוע על תיכון קוגל בחולון. שלושה שבו ־ עות אחרי שהלך לעולמו המורה

האהוב עמירם אחיתורם, התבשרו בתיכון על מותה של המורה הוותיקה לספרות והמחנכת, נגה פניני ז"ל. פניני, שהכירה היטב את אחירותם, שהיה חברה הטוב, ספדה לו רק לפני זמן קצר :2023 ביוני 21 וכתבה בפוסט שהעלתה ב־ "אין מילים לתאר את גודל האובדן. איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא, אשר היה כערבות הבוכיות. בנופלו כמו מבצר עתיק היה בסוף הדרך". מהקיבוץ לחולון והייתה הבת 1944 במרץ 24 היא נולדה ב־ הראשונה שנולדה בקיבוץ גבת. במלחמת השחרור היא התייתמה מאביה, ושלושה חודשים לאחר מות האב נולד אחיה הצעיר, אשר, שנקרא על שמו. בילדותה למדה במגמה הומניסטית והתחביב האהוב עליה היה קריאה, שאותו הפכה למקצוע. "החלטתי להמשיך במקצו ־ עות שאני אוהבת, ואני חושבת שאני מע ־ בירה אהבה זו לתלמידים", סיפרה בעבר. אשר פרדו, אחיה הצעיר ובוגר תיכון קוגל בעצמו, מספר על אישה יוצאת דופן. "היא נולדה בקיבוץ גבת, אבל גדלנו בקיבוץ אייל. מאחר שלא הייתה תשתית מספיקה בשנות קום המדינה, עברנו להתגורר בכפר סבא. נגה למדה בבית הספר היסודי ברמת הכובש עד כיתה ו', ע � עזבנו את האיזור ו 1956 ובשנת 1962 ברנו למושבה כרכור. בשנת עברנו לחולון. "היא הלכה ללמוד באוניברסיטה העברית ספרות ולשון, ומיד לאחר מכן הפכה למורה. היא התחילה ללמד באשקלון, ובמקביל אחרי שנה או שנתיים קיבלה משרה בקוגל. לתקופה מסוימת גרה בתל אביב, שם

האח, אשר פרדו: "עם כולם הייתה מאוד חברותית, קשובה, מעולם לא הרימה קול, טיפוס מאוד נוח תמיד מוכנה לעזור"

עם היוודע דבר מותה, ספדו לה גם תלמידיה הרבים, שבגרו. "זכי ־ תי ללמוד אצלה ספרות בכיתות ט'-י'. היא הייתה מורה שדיב ־ רה איתנו כאחות בכורה. הבינה לצורכי התלמידים כיחידים וכקהילה כיתתית", כתבה אחת מתלמידותיה, ואחרים הוסיפו וסיפרו שהיא הייתה אחת המו ־ רות שלעולם לא ישכחו. יהי זכרה ברוך. ¿

צילום: באדיבות המשפחה ובית הספר

שי שגב

הכתבה בעיתון "ידיעות קוגל"

14

21.7.2023 ˆ ידיעות חולון, בת ים