חולון בת ים 25.08.23

מצוקת המטופל מוולפסון | חולון

) הוא קטוע רגל הרתוק לכיסא גלגלים, שמגיע לוולפסון באוטובוס שלוש פעמים בשבוע לטיפולי דיאליזה ‰ 65( יצחק הלל בדרך חזרה הוא מתקשה לעלות לאוטובוס, כי לטענתו נהגי מוניות מחנים בתחנת האוטובוס ‰ לדבריו, כשהעיר להם, קיללו והשפילו אותו ‰ כעת הוא תובע את התחנה ‰ תחנת וולפסון: המוניות החוסמות לא שייכות לתחנה, מדובר ב"חאפרים" "נהגי המוניות חונים בתחנת האוטובוס וחוסמים את הגישה לנכים"

פאוזי אבו טועמה

ארבע פעמים בשבוע יוצא יצחק הלל מביתו בתל אביב לקבלת טי־ פולי דיאליזה בבית החולים וול־

פסון בחולון. בחזרה, אחרי יום מתיש, הוא נאלץ להתמודד עם נהגי מוניות שחוסמים את הגישה לנכים כאשר הם חונים בתחנת האוטובוס, מה שמונע ממנו להשתמש בתח־ בורה הציבורית. "כל טיפול הפך אצלי לסיוט", הוא מספר השבוע. "לא מספיק שאני מתמודד עם מחלה וטיפולים קשים, אני גם מתמודד עם בעיה קשה וחמורה שפוגעת בהתניידות שלי". הדרך לבית החולים , סובל מבעיות רפואיות רבות בין 65 הלל, היתר אי ספיקת כליות, סכרת חמורה שב־ עקבותיה עבר ניתוח לקטיעת רגל, לחץ דם גבוה ומצב נפשי ירוד. עקב מצבו הרפואי הוא מוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כמי שסובל מנכות , ובשל מצבו 100% רפואית בשיעור של התפקודי הקשה ‑ טיפול בדיאליזה, קטיעת רגלו והעובדה שהוא רתוק לכיסא גלגלים ‑ הוא מקבל קצבת שירותים מיוחדים. בשלוש השנים האחרונות נאלץ הלל לה־ גיע שלוש פעמים בשבוע לבית החולים וולפסון, כדי לקבל טיפול בדיאליזה, ומאז החודש האחרון הוגדלה תדירות הטיפולים לארבע פעמים בשבוע. "מי שלא עבר טיפול מסוג זה לא יודע מה עובר על המטופל. זה טיפול קשה מאוד שמ־ תיש את הגוף והתפקוד אחריו קשה ביותר", אומר הלל. בעיה בתחנה לצורך ההגעה לוולפסון, הלל יכול לנסוע באוטובוס ישיר המגיע מביתו 19 בקו מספר עד לבית החולים, בעלות זניחה של חופ־ שי חודשי עם סבסוד לנכים, סכום המגיע שקלים בחודש. 100 לכ־ בבוקר 7:00 "אני יוצא לבד מהבית בשעה ומסיים את טיפול הדיאליזה סמוך לשעה ג � בצהריים. אז אני יוצא בכיסא הגל 12:00 לים ומגיע לתחנת האוטובוס על מנת לחזור הביתה". אלא שמתברר שלא רק טיפולי הדיאליזה מתישים את הלל, אלא גם בעיה נוספת בה הוא נתקל ועימה הוא מתמודד כמעט מדי יום. לטענתו, נהגי מוניות מתחנת המוניות "וולפסון" מחנים את רכביהם ממש במקום המונגש המיועד לעליית נכים לאוטובוס. "עקב התנהלות התחנה ונהגיה, אני נאלץ לשכור שירותי אמבולנס בעלות גבוהה ביותר של אלפי שקלים בחודש". הטיפולים מעייפים בתביעה שהגיש הלל בשבוע שעבר בבית

"עוגמת נפש והשפלה". יצחק הלל ליד בית החולים וולפסון

האוטובוס. שני נהגי מוניות תופסים את המקום באופן קבוע ולא מוכנים לזוז סנטי־ מטר אחד". קללות ואיומים הגרוע מכל, טוען הלל בכתב התביעה ‑ הוא ניסה מספר פעמים לפנות לנהגי המו־ ניות שעוצרים במקום האסור, "אך נתקלתי בתגובות מזלזלות. קללות וחוסר הסכמה לקבל את בקשתי לא להפריע ולמנוע ממני את הנגישות לאוטובוס. הגדילו אף לעשות ואמרו לי שאני אדם משועמם הרוצה לפגוע בפרנסתם". יתרה מכך, טוען הלל, הוא פנה לנציגי תחנת המוניות בבקשה שיסייעו לו ויורו לנהגים שלא לעבור על החוק, "אך גם ממנהלי התחנה קיבלתי תשובות שאני פוגע לנהגים בפרנסה ושאני 'חוצפן'. לצערי, כך אני סובל במשך שלוש שנים, אחרי שניסיתי לפתור את הבעיה בדרכי נועם". הלל מספר כי באחת הפעמים, אחד מנהגי המוניות התחזה לשוטר ופנה אליו ואמר לו "לעוף" מהמקום. "לנהגי המוניות לא אכפת מאדם נכה על כיסא גלגלים, למרות שהם בעצמם עוברים על החוק ומתנהלים כאילו מדובר בשטח פרטי שלהם. הם מקללים אותי, מאיימים עליי וזורקים אותי מהמקום. כל ההתנה־ לות הזאת מתועדת אצלי. הם צועקים עליי ואומר לי מי אני בכלל שאגיד להם להזיז את האוטו". התלונה נסגרה לטענת הלל, הוא התקשר אינספור פע־ מים לפיקוח העירוני של עיריית חולון וגם למשטרה, "אבל עד שהם מגיעים, אם בכלל

מגיעים, אני כבר הייתי מגיע הביתה. ניג־ שתי לתחנת בת ים והגשתי תלונה, ובסוף קיבלתי הודעת סירוב לחקור את התלו־ נה מאחר ולטענתם "מדובר באירוע אשר ההליך הפלילי אינו מהווה מסגרת מתאימה לבירורו". לא המשטרה אוכפת את החוק ולא העירייה. פניתי גם לקב"ט בית החולים". לדברי הלל, גם נהגי האוטובוסים מעדי־ פים להימנע מלהתעמת עם נהגי המוניות והם ממשיכים בדרכם ולא עוצרים במקום המונגש והמסומן עבור נכים. "רק נהג אחד החליט להתעמת והתעקש להיכנס למקום על מנת להעלות אותי. בסוף התברר לי כי הנהג קטוע רגל ולכן התעקש להעלות אותי. אני עומד בשמש הקופחת ובחורף הקר ולאף אחד לא אכפת. אני מגיע הביתה ובוכה כמו ילד קטן על מה שעברתי". הלל דורש מתחנת המוניות פיצוי כספי שקלים. "אני מבקש פיצוי בגין 36,400 של מלוא הנזקים שנגרמו לי בשל התנהלות זו ועבור עוגמת נפש שאני חווה והשפלה". תגובות מעיריית חולון נמסר בתגובה: "הפיקוח והשיטור העירוני אוכפים הן באופן יזום והן על פי פניות, עבירות חנייה במקום, ובכתו־ בת של בית החולים וולפסון נרשמו מאות דוחות חנייה, לרבות דוחות בגין חנייה בת־ חנת אוטובוס". מתחנת מוניות וולפסון נמסר כי המוניות שחוסמות את התחנה לא שייכות לתחנה, אלא מדובר ב"חאפרים" שמגיעים למקום וחוסמים אותו, חונים בצורה לא מסודרת ומפקיעים מחירים. "ביקשנו כמה פעמים מהעירייה להסדיר את המקום ונפגשנו עם ראש העיר, אבל מהנדס העירייה מתנגד". ¿

משפט לתביעות קטנות בבת ים, הוא טוען כי התנהלות נהגי תחנת המוניות פוגעת ביכולתו להתנייד בחופשיות ומייקרת את עלויות הטיפולים שהוא מקבל. "כידוע, תחנת האוטובוס מיועדת לעליית וירידת נוסעים בלבד", מצוין בתביעה. "נהגי האוטובוס מחויבים לעצור בצמוד למדרכה, אך בשל התנהלות תחנת המניות ונהגיה, אשר מחליטים לעצור שם ולהמתין לזמן בלתי מוגבל לנוסעים, נמנעת ממני הגישה לאוטובוס. נהגי האוטובוס אינם יכו־ לים לעצור בתחנה ואני נאלץ לחפש אלט־ רנטיבה אחרת, כמו הזמנת אמבולנס בעלות יקרה כדי לחזור הביתה". הלל מציין גם כי לאחר טיפולי הדיאליזה הוא נותר חלש ועייף, "ולכן איני יכול פיזית להמתין לאוטובוס שיעצור בצמוד למדרכה במשך זמן רב, עד אשר המונית של תחנת וולפסון תתפנה מתחנת האוטובוס. מדובר במצב לא ריאלי ולא אנושי, שאני ‑ אדם נכה, צריך להיות נתון לחסדי התחנה ונה־ גיה, אשר יואילו בטובם לפנות את תחנת "אני עומד בשמש הקופחת ובחורף הקר ולאף אחד לא אכפת. אני מגיע הביתה ובוכה כמו ילד קטן" "רק נהג אחד החליט להתעמת והתעקש להיכנס למקום על מנת להעלות אותי. בסוף התברר לי כי הנהג קטוע רגל"

18

25.8.2023 ˆ ידיעות חולון, בת ים