חולון בת-ים 26.07.24

רת לעדכן בכל בעיה, בכל דבר שהטריד את התושבים, היה אכפת לה מכולם. תמיד ידעתי שהיא נשמה ענקית אבל אחרי מותה הסיפורים עליה הדהימו אותי. ההחלטה לקרוא לאמפי על שמה עברה בוועדת השמות, וראש המועצה הנוכחי, סהר פינטו, שהיה אז חבר מועצה, לא תמך והסביר שמדובר בשנת בחירות וזה לא ראוי. לכן גם לא התקדמנו עם הצבת השלט. "אחרי הבחירות נפגשתי עם נציג ממחלקת הנדסה באמפי, ביקשתי מידע כדי לקדם את הזמנת השלט, רציתי לדעת איזה גודל להזמין ואיזה חומר לרכוש, הוא נתן את כל המידע אבל הסביר שזה דורש את הסכם ראש המועצה החדש. לא הבנתי מדוע, הרי ההחלטה אוש־ רה, אבל כיבדתי, פניתי לראש המועצה פינטו והייתי בטוחה שזה עניין טכני, לצערי גיליתי שזה מעבר לכך". האכזבה "פשוט מנפנפים אותנו" במשך חודשים ארוכים משפחתה של פילוסוף לא הצליחה להשיג פגישה עם ראש המועצה פינטו ולאחרונה קיבלו שיחה מפתיעה. "התק־ שרה מזכירה מהמועצה שטענה כי כעת לא ניתן להציב את השלט כיוון שהאמפי בשיפוצים. מדובר באמפי חדש לחלוטין, יש עבודות שטרם הסתיימו, אז איך כבר משפצים? וממילא הע־ בודות בפנים והשלט בחוץ, אז כיצד זה קשור? ביקשנו פגישה ושוב התעלמו מאיתנו, אנחנו משפחה שכולה שהבטיחו לה משהו, שההחלטה התקבלה כחוק, ופשוט מנפנפים אותנו. בכל פעם שאני מקבלת הודעה עם עדכון על אירוע באמפי אני נקרעת לגזרים, מדוע השם של בתי לא מופיע שם". "היום בעלה ממשיך לנהל את הקבוצה 'חולי ניקיון' ועץ המוצצים ניצב בלב המועצה, גם תושבים מגדרה ארגנו מרוץ לזכרה, אבל ההנ־ צחה שכל כך הגיעה לה לא מתממשת. זה המי־ נימום שאפשר לעשות עבורה. מדוע לא לכבד את ההחלטה?". "אני לא מגיעה ממקום של פוליטיקה, זה לא מעניין אותי. ביום שקברו את שרי קרעו חלק ממני, מאותו רגע אני מחכה להסרת הלוט בא־ מפי, לרגע בו אראה את שמה מתנוסס שם כפי שהובטח לנו, זו בקשה כל כך צנועה והגיונית ואני מבקשת שלא יוסיפו עוד מעמסה לכאב שלנו". תגובת המועצה מחבקים את המשפחה ממועצת גדרה נמסר: "המועצה מוקירה ומעריכה את פועלה של שרי פילוסוף ז"ל. ההחלטה על הנצחתה התקבלה בקדנציה של ראש המועצה הקודם, וטרם כונסה ועדת השמות בקדנציה הזו. כאשר הוועדה תכו־ נס תועלה לדיון מדיניות ההנצחה הכוללת והנצחתה של פילוסוף באופן ראוי ומכבד בפרט. גדרה מחבקת את משפחת פילוסוף. לצד הנצחה ראויה ומותאמת זו גדרה איבדה בשבעה באוקטובר ובמלחמת חרבות ברזל מטובי בניה ובנותיה אשר גם הם יזכו לה־ נצחה ראויה. ראוי לציין כי הטענות בכתבה מצויות בבדיקה אצל מבקר המדינה ולכן לא נוכל לפרט מעבר, מתוך שמירה על הליך הבדיקה". ¿

בתיה ברכה. "תמיד ידעתי שהיא נשמה ענקית, אבל אחרי מותה הסיפורים הדהימו אותי"

"ההחלטה להנציח אותה התקבלה כחוק, ופשוט מנפנפים אותנו. בכל פעם שאני מקבלת הודעה עם עדכון על אירוע באמפי אני נקרעת לגזרים"

היו לכן שיחות על הסוף? "ממש לא. היא אפילו לא אמרה לקובי מה היא רוצה שהוא יעשה אחרי שהיא תעזוב את העולם, לא השאירה הנחיות או צוואה. שרי האמינה בכל ליבה שהיא תצא מזה, היא היתה משו־ כנעת שהיא לא תמות. היא קראה ספר בשם 'מתה להיות אני' על אישה סי־ נית שנאבקה במחלת הסרטן וכשהיא היתה בקריסת מערכות היא עלתה לשמיים ופגשה את אביה שאמר לה שאנחנו גורמים את המחלות לעצמ־ נו ושהנשמה היא למעשה אור טהור ונקי, והאישה הזאת חזרה לחיים וש־ רדה. שרי הכריחה את כולנו לקרוא את הספר והוא הכניס בה ובנו המון תקווה, כי היא היתה משוכנעת שגם אם יקרה לה משהו היא תחזור לחיים, היא היתה מלאת אופטימיות עד הרגע האחרון. זה הכניס גם בי תקווה. , הייתי עושה 24/7 "טיפלתי בה לה מסאג'ים ומביאה לה בקבוקי מים חמים אבל היא התמודדה עם כאבי תופת, זה חוסר אונים נורא לראות את הבת שלך נגמרת לנגד עיניך".

ההבטחה להנצחה "זה כל כך ריגש אותי" למרות כל האופטימיות שרי נפטרה ובימי השבעה הקשים קיבלה 2022 במאי משפחתה קרן אור שבחודשים האחרונים נלקחה מהם באכזריות. "כל חודשי המח־ לה הייתי מאוד מאופקת, לא רציתי ששרי תראה כמה קשה לי. רק אחרי שהיא נפ־ טרה הכל צף, עד היום אני סוחבת כאבי ראש כרוניים, התמודדתי עם נימול בר־ גליים, התקפי חרדה וקשיים רבים. את משלמת מחיר מאוד יקר כשאת מאבדת את הבת שלך. "בימי השבעה לא הבנתי מה קורה סבי־ בי, לא עיכלתי שזה הסוף. ראש המועצה דאז, יואל גמליאל, הכיר אותה במסגרת עבודתה בעירייה, הוא בא לנחם אותנו וסיפר כי בכוונת המועצה לקרוא לאמפי שעדיין היה בהקמה על שמה וזה כל כך ריגש אותי. היא עשתה המון עבור המו־ עצה וזו דרך נפלאה להנציח אותה. שרי היתה כל כך מחוברת לגדרה, גם כשסיימה את תפקידה הרשמי תמיד היתה מתקש־

המרה, לקח להם זמן לגלות שזה סרטן בלבלב", מספרת האם, "למ־ רות שאנחנו מאוד קרובות לא הייתי מעודכנת בפרטים, שרי וקובי חששו לספר לי וכל הזמן תירצו את המצב בהסברים, אמרו שאחרי הניתוח היא תרגיש יותר טוב, הם חששו לספר לי את האמת. רק כשהם הבינו שזה סופני ואין מנוס הם נאלצו לספר לי". במשך שנה וחצי פילוסוף נאבקה במחלה כשלצידה בן זוג תומך ומשפ־ חה שלא עוזבת אותה. "מהרגע שהבנו מה המצב קובי יצא לפנסיה מוקדמת והקדיש את חייו לטיפול בשרי ובבית, הוא סעד אותה במסירות עילאית. ממצב שאשתו הייתה עושה הכל כי הוא בבסיס, הוא לקח על עצמו את כל הטיפול בבית ובמשפחה, דאג לכל מה שהם צריכים. בשלב מסוים הם ביקשו שאעבור לגור איתם כדי שהוא יוכל לצאת לפרנס את הבית, לא היססתי, מכרתי את מה שהיה לי ומה שנשאר תרמתי או אחסנתי. קובי ישן לצד הילדים ואני לצד שרי כשבמקביל היא המשיכה לנהל את הקבוצה".

21

ידיעות חולון, בת ים ˆ 26.7.2024