חיפה 03.11.23

מכבי חיפה זו דרך חיים

רחל ("רחל מאופקים") ודוד אדרי היו 20 לכודים במשך שעות עם חמישה מחבלים בתוך ביתם באופקים עד שחולצו ‰ על ידי כוח ימ"מ בנם, קצין המשטרה, אביתר, שהיה מעורב בחילוצם, משחזר את רגעי האימה, ומספר על ההערצה של כל בני המשפחה למכבי חיפה, השחקן האהוב על רחל, והשקית עם הצעיפים והחולצות של הקבוצה שנמצאה על הרצפה הספוגה בדם

ספורט

מדינה במלחמה

הגבורה והאהדה

ו � בעצם כולנו לא מ "אני מפוזר, צאים מנוח. התחלנו להתעסק בענייני מס רכוש, ביטוח לאומי, אין לנו בית לחזור אליו", מספר השבוע פקד אביתר , בנה של רחל, המכונה "רחל 37 אדרי, מאופקים", שתפסה כותרות והפכה בן לילה לסלב ומושא הערצה. גם השבוע, כמה שבועות אחרי הדרמה שהתחוללה בביתם באופקים, אביתר הנו רעש מתקשה למצוא את המילים. אבל גם בכל האנומליה הזאת יש רגעים של שפיות וחזרה לשגרה כלשהי. בחיפוש שעשו בבית יומיים אחרי נמצא פריט סנו טימנטלי. שקית עם חולצות וצעיפים של מכבי חיפה, הקבוצה האהודה על המשפחה. "עם כל הבלגאן בסלון, אפילו מצאנו את י � האל 15 החולצה עם שלושת הכוכבים, פויות של הקבוצה", אומר אביתר. מכבי חיפה ומשפחת אדרי זה סיפור אהבה של עשרות שנים. כולם בעניין. האבא דוד, האמא רחל, האחות הגדולה חנית והאח הקטן טל. "מאז ומתמיד כולו נו אוהדים של מכבי, זו דרך חיים", מספר אביתר, "נכון שאנחנו מאופקים אבל מאז שאני זוכר את עצמי מכבי היא חלק מרכזי ב � אה 90 מאוד בחיי המשפחה. משנות ה - תי לשחק כדורגל בשכונה, חלמתי להיות ב � , הערצתי את עטר, בניון, קטן, ו 4 מספר רקוביץ' אבל האליל שלי היה אריק בנאדו. תמיד חלמתי להיות כמוהו. "אין לאיש במשפחה הסבר למה אבא ואמא היו אוהדי מכבי אבל מבחינת שלושת האחים האהדה לקבוצה הייתה מוחלטת". המרחק מאופקים מקשה עליו בשנים האחרונות להגיע לסמי עופר. "בתקופת נישואיי התגוררתי בחדרה מה שאפשר לי להגיע למשחקי הבית בסמי עופר. אחי הקטן טל הוא היותר שרוף. הוא מגיע למו שחקים וטס עם הקבוצה למשחקים בחו"ל. שנינו מגיעים לרוב משחקי החוץ של הקו בוצה בדרום, בטרנר, באשדוד, גם לבלוו מפילד. בכל מקרה, גם אבא ואמא וגם כל אחד מהאחים לא מפספסים משחקים של הירוקים המשודרים בטלוויזיה. בשנים האחרונות פיתחה המשפחה קשר מיוחד עם חלוץ הקבוצה דין דוד, שהוא גם השחקן האהוב על רחל, שהיה בין הראשונים שהו תקשר לאחר ששמע את סיפור ההישרדות. (ראה מסגרת). השבת השחורה האבא דוד, פנסיונר כיום, עבד כנהג

יצחק גולדשטיין

"אחי הקטן טל הוא היותר שרוף, מגיע למשחקים וטס עם הקבוצה למשחקים בחו"ל. שנינו מגיעים לרוב משחקי החוץ של מכבי בדרום" שלי הפכה לסמל של הניצחון על המחבלים, סמל של תקווה ושל שמחה" "לצערי או לשמחתי, אני לא יודע איך להגדיר את זה, אמא

בית המשפחה. הרגעים שאחרי

החולצה של מכבי חיפה שרדה

משאית כל השנים. רחל, עבדה בשקם בצאלים. אביתר, גרוש ואב לילדה שב להתגורר באופקים לאחר גירושיו, הוא קצין משטרה במשטרת אופקים. השבוע הוא חזר לאותה שבת שחורה: "הייתי אצל הבת זוג שמתגוררת כק"מ מבית ההורים. ברגע ששמעתי את האזו עקה צלצלתי להורים וביקשתי מהם שייכנסו למיגונית כי אין להם ממ"ד. אחרי כמה שניות אמא התקשרה אליי וסיפרה שהיא שומעת יריות. עוד לא תפו סתי את גודל האירוע ואמרתי לה שמדוו בר בקסאמים. היא התווכחה איתי וחזרה ואמרה שאלה יריות, אבל לאחר כמה שניות התנתקה השיחה". או אז אביתר התחבר לקבוצת הווטסאפ המשטרתית והבין שמדובר באירוע אחר לגמרי. "לקחתי מיד את הנשק ואת כל הציוד וטסתי ברכב לבית של ההורים שלי שם התחברתי לכוחות שנלחמו בשכונה".

חזה שנגלה לעיניי היה מחריד. כל החזית של הבית הייתה מחוררת בכדורים כשהו שוטרים מנהלים קרב עם מחבלים בתוך הבית. הבנתי שאני הולך לראות את הגוו פות של אבא ואמא שלי, לא חשבתי בכלל

אנשי 06:55 - שם גם התברר לו כי ב חמאס השתלטו על בית הוריו. "כשהו געתי זיהיתי בסביבת הבית בין עשרות הגופות שהיו מוטלות שכנים של ההורים שלי ושוטרים שנורו ע"י המחבלים. המו

3.11.2023 ˆ ידיעות חיפה 20