חיפה 07/01/22

צילום: נחום סגל | האבא יובל

מתוך ספר המחזור

צילום: נחום סגל | הקבר הטרי

סא"ל ארז שחיייני

שהוא ייפול עם מסוק. חן לא היה איש של טיסה. הא היה איש של ערכים. הוא הגיע להיות טייס בגלל הערכים שלו. בגלל האהבה שלו לארץ בגלל הציונות שלו. זה לא היה בתוכניות שלו להיות טייס. "הייתי רוצה שיזכרו ממנו את החיוך שלו ואת הערכים שלו. אדם שכולו טוב ששאף לעזור לזולת תמיד חשב על כדור הארץ, חיות ועל האנשים, ויכול היה לעשות טוב בעולם". "זה היה חן" בבית הספר ליאו באק הציבו פינת זיכ ־ רון בכניסה עם תמונה ונר זיכרון. מנהלת החטיבה, דפנה יעקובוביץ' אמרה: "נורא עצוב בבית הספר. חן היה גאוות ליאו באק, נער מדהים משכמו ומעלה, תלמיד מצטיין, הכל מאיות. הוא היה ילד מאוד מאוד צנוע, אהוב, אהוד וערכי. הוא היה פעיל מאוד בבית הספר ובמועצת התל ־ מידים. תמיד ראה את עזרת הזולת, הת ־ נדב הושיט יד ועזר לכולם. אין מישהו שלא זוכר אותו מהמורים. לא הופתענו שהוא סיים קורס טיס. זה היה חן". בספר המחזור חן נראה מחייך לצד ארב ־ עת חבריו הטובים מהשכבה: שני היובלים, גל, וגלעד. ליד תמונתו המחויכת נכתב: חן "סוודר" פוגל ספלינטר. השמיד את שרדר בעזרת מבוכה אין סופית כאשר הוא צועק לידו באוטובוס...בעונה הבאה: תורם שנה מחייו לחוגי סיירת. הפך לנינג'ה כדי שיהיה לחדשות בקנדה מה לשדר..." גלעד, חבר טוב: "ערב לפני האסון דיברנו על מתי הוא הולך להשתחרר, וכמה עוד נשאר לו בצבא. למחרת שמעתי על ההתרסקות ושלחתי לו הודעה"

דעתי. לא רציתי לחשוב על האופציה. ואז למחרת בבוקר קמנו וגילינו". לזכור את החיוך שלו יום שבת הייתה הפעם האחרונה שהוריו ראו אותו כאשר ביקר בביתם בשכונת אחוזה. הוא נפרד מהם כמו תמיד עם חיוך. אביו ירון: "חן היה ילד אינטליגנטי, נבון, חכם, חברותי. הוא אף פעם לא החזיק נשק. הוא היה טייס והיה צריך להחזיק אקדח והוא תמיד התחמק מלהחזיק אותו ביד. כשהיה נער נסענו לקנדה לשנתיים בשביל הדוקטורט של אשתי, והוא כל כך התגעגע לארץ. אחרי שנה הוא חזר לארץ לחודשיים ולמעשה למרות שאשתי קי ־ בלה הצעה להישאר בקנדה הוא אמר לנו שהוא כל כך אוהב את הארץ שהוא רוצה לחזור, אבל אם נחליט להישאר אז הוא יישאר איתנו כי הוא אוהב אותנו וזה הח ־ זיק אותנו עוד. מאז, חן הלך והתפתח. הוא היה בחו ־ גי סיירות בקק"ל, עשה שנת שירות באופקים ואז התגייס. הוא היה כל כך ערכי שהוא אמר שהוא יתחיל מהטוב כי זימנו אותו לקורס טיס למרות שהוא רצה סיירות. הוא אמר 'אם אני אפול מקורס טיס אני אלך לסיירות', אבל כמובן שהוא סיים קורס טיס. מאז הוא היה כל כולו בצבא, סגן מפקד טייסת ועבודה מבוקר עד לילה. "תמיד היו לנו חששות אבל יותר חששנו מנסיעות ומתאונת דרכים. לא חשבנו לילך, החברה: "היית לי כמו מתנה מאוד־ מאוד מיוחדת. זכיתי בך כל כך. נתת לי המון ביטחון, המון אהבה. היו לנו המון חלומות"

הזאת לא הושלמה ולא שבה לבסיס בש ־ לום. אתה ושחייני נשארתם מאחור". מדריך סיור בקק"ל חן פוגל נולד וגדל בחיפה. למד בבית הספר הפתוח, אחר כך בבית הספר לאומנויות ברעות במגמת אומנות. אחרי ששב עם הוריו מקנדה המשיך את לימו ־ דיו בבית הספר התיכון ליאו באק. נער מוכשר, מלא הומור שאהב לנגן בגיטרה, אהב לטייל לאורכה ולרוחבה של הארץ, אהב מאוד את הארץ. היה חניך ואחר כך מדריך בקק"ל. חברו הטוב גלעד סיפר ל"ידיעות חיפה": "חן היה צנוע בצורה קיצונית. הוא בחיים לא היה מנדב מידע על עצמו, היינו צריכים לדובב אותו. הוא היה סלחן ואיש של שלום, הוא לא היה לוקח דברים קשה, תמיד רגוע ועם הומור. גם בתוך הצחוקים בתור נערים הוא תמיד היה מקבל דברים בצורה בוגרת ולא ילדותית. הוא הכי אהב לטייל והיה מחובר לטבע. אהב לצייר ול ־ נגן בגיטרה. היינו חבורה מגובשת, מעין גרעין של שישה חברים טובים והמעגל כל הזמן גדל. אני גר היום באיטליה וב ־ מקרה הגעתי לארץ לחופשה של שבוע. יום לפני האסון נפגשנו באופן ספונטני בתל אביב. דיברנו על מתי הוא הולך לה ־ שתחרר, וכמה עוד נשאר לו בצבא. למ ־ חרת שמעתי על ההתרסקות ושלחתי לו הודעה. אבל גם כשלא קיבלתי תשובה, הייתי בטוח שהוא בסדר. לא העליתי על האם אירית: "קשה לחשוב שלא תיכנס יותר בדלת עם החיוך המקסים שלך והחיבוק האוהב. שלא נשמע את קולך, את סיפוריך, את נוכחותך"

לנו המון חלומות. אני לא יכולה לשאת את הכאב הזה. אני מתגעגעת כל כך. אם היית כאן אני יודעת שהיית מנסה לעטוף אותי, לא היית סובל שאני בוכה. אתגעגע אליך כל כך". אמר: "פוגל, קשה 193 מפקד טייסת לי להאמין שאני עומד כאן וסופד לך. אין מילים שיוכלו לתאר את מה שקורה בפנים. סערה פראית ושקט נוראי בעת ובעונה אחת. הדבר הראשון שעלה במוחי כשהתיישבתי לכתוב לך היה ערב גיבוש בטייסת שעשינו ביום חמישי האחרון. ביקשתי מכל אחד שישתף באירועים משמעותיים שהשפיעו על חייו. ישבת מולי מלא חן וסיפרת את סיפור חייך בפשטות האופיינית שלך. סיפרת על התקופה שגרתם בקנדה. שיתפת כמה לא התחברת לארץ הזרה וכמה ייחלת לחזור לישראל לחזור הביתה. סיפרת על שנת השירות ועל הטיול ברומניה שבי ־ גרו אותך בבת אחת ולימדו אותך עצ ־ מאות ועבודת צוות. המשכת וסיפרת על אבא ואמא ועד כמה אתה מעריך אותם. דמויות לחיקוי. סיפרת גם על לילך ועל האהבה החזקה. "פוגל, היית אדם נדיר, ערכי, צנוע ישר. לא ממהר לכעוס כן ממהר לסלוח. שמת את טובת האחר לפני טובתך האישית. מלח הארץ. יצאתם לטיסת אימון כמוה כבר טסתם מספר פעמים. אימון חשוב המתרגל את אנשי הצוות בתפעול המ ־ סוק, בניית תמונה ימית תחת אילוצים שונים ממש כמו שקורה במציאות. הטיסה האב ירון: "הייתי רוצה שיזכרו ממנו את החיוך שלו ואת הערכים שלו. אדם שכולו טוב ששאף לעזור לזולת. תמיד חשב על כדור הארץ"

DORON-SO @yedioth.co.il דורון סולומון: tali.libman@gmail.com טלי ליבמן: neta.mag1@gmail.com נטע פלג: yorammr@gmail.com יורם מארק רייך: nadav.shaha@gmail.com נדב שהרבני:

חיפה 26 בעלי המלאכה כתובתנו: 04-8746080 :' טל 054-3337202 : לפרסום orit-z@yedtik.co.il

ידיעות תקשורת בע"מ מו"ל: סיגל רגב עורכת ראשית: ליאתשרון מנכ"לית:

יש לכם מידע מעניין? אל תהססו לכתוב לנו:

אין להעתיק, להפיץ, לשכפל, לצלם, לתרגם, לאחסן במאגרי מידע, לשדר בדרך כלשהי (בכתב, © בדפוס או במדיה אחרת)–ובכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר–חלק כלשהו של העיתון (לרבות טקסט, איורים, צילומים, תמונות, מפות, גרפיקה), הן בגירסה טקסטואלית והן בדפים מעוצבים, לרבות באמצעות הקלטה והקלדה, ללא אישור מפורש בכתב מהמוציאה לאור, ידיעות תקשורת בע"מ

11

ידיעות חיפה ˆ 7.1.2022