חיפה 1.03.24

תרבות

/ נטע פלג /

מאז הלך לעולמו האמן הבינלאומי משה נובק, משמשת דירתו ברחוב שמשון, מעין מוזיאון, וילדיו שרוצים לשמר את פועלו עורכים במקום סיורים בחינם ‰ עכשיו הם מחפשים את הגוף או המוסד שירכז את האוצר הלאומי היקר אצלו, לטובת הקהל דרוש: בית ליצירותיו של האמן החיפאי משה נובק ז"ל

צילום: נטע פלג | הבן רוני נובק

צילום: הדס מועלם | נובק ז"ל עם יצירותיו

היה אמן רב תחומי אייקוני משה נובק מהחשובים שיצא מחיפה. הוא הציג עשרות תערוכות יחיד ברחבי ישראל ובעולם בתל חומי אמנות רבים בהם שטיחי קיר אמנול תיים על נושאים תנ"כיים. אולם כל אלו והעובדה שהיה יקיר העיר חיפה, מנכ"ל המוזיאונים הראשון של העיר (שכונן את איחוד שבעת המוזיאונים שהיו מופרדים עד אז), לא הועילו למשפחת נובק בכל מיהתה לקדם את נושא שימור יצירותיו. "בתקופת יונה יהב הציעו לנו שהמוזיאונים יאחסנו את היצירות ולא הסכמנו, רצינו שהם יוצגו במוזיאונים או במבנים של העירייה", אומר בנו רון. "בשנים האחרונות אין שום התקדמות עם זה. הכי היינו רוצים שיהיה בית נובק במבנה מסוים. אנו קוראים לעירייה, למשרד התרבות או לכל מוסד אחר שקשור לתרבות וחינוך להרים את הכפפה, אחרת יהיה אובדן למורשת ישראל, מדינה שאיננה משמרת את שורשיה לא תשרוד".

נפגשנו עם רון בבית נובק המרהיב אשר חדריו מלאים ביצירותיו של משה והוא כמל עין מוזיאון פרטי קסום אשר אפשר להלך בו ל � , גידל את י 17 שעות. בבית ברחוב שמשון דיו ויצר את רוב יצירותיו. עד לפני שנתיים וחצי עוד התגוררה בבית תקווה, אשתו ואימם של רון ושירלי אשר בימיה האחרונים ביקל שה מילדיה לשמר את העבודות. בסופי שבוע האחים עורכים פה סיורים ללא תשלום. תעשיית הפלסטיק "החזון שלנו הוא לשמר את היצירות ואת המסורת האמנותית של בית נובק, אבל אנל חנו לא נוכל לעשות זאת בכוחות עצמנו כי זה דורש הרבה עלויות כלכליות כמו הארנונה שאנחנו משלמים על הבית", אומר רון. "אנו פונים לעירייה, למשרד התרבות ולאוצרי מוזאונים שיעזרו לנו לכוון את היצירות למקומות שבהם הן ישמרו. אחרת הן יכולות להיזרק לפח". בסלובקיה, 1930 משה נובק נולד ב- , והתגורר ברחוב 4 הגיע לישראל בגיל נורדאו בחיפה. הוא התחנך בכפר הנול ער בן שמן, למד צורפות, שירת בארגון ועם פרוץ מלחמת 1945 ה"הגנה" בשנת השחרור התגייס לחטיבת גבעתי. בשנת שימש כמנהל אגף "ציפויי מגן" 1950 במפעל "דשנים וחומרים כימיים". הוא היה בין יוזמי ובוני שיכון בנק לאומי לישראל ברחוב שמשון בחיפה. מאז שנת

ת � נמנה עם האבות המייסדים של ה 19633 עשייה התרמו-פלסטית של ישראל. יזם וסייע בהקמת מפעל בתעשייה הקיבוצית "פלסים" במרחביה, פלרם ברמת יוחנן ונוספים בתנועה הקיבוצית. נובק השתתף בתערוכות יחיד ברחבי העולם, עבודותיו הוצגו ונמכרו בגלריות ובמכירות פומביות, ומצויות באכסדראות ואולמות, באוספים פרטיים בארץ וברל חבי העולם ואצל ראשי ממשלות ונשיאי ישראל לדורותיהם. הוא גייס משאבים לארגון תערוכות בשלושת בתי החולים שבעיר, תרם לבתי החולים שטיחי קיר, לכרמל, בני ציון ורמב"ם. "אבא האמין שאומנות צריכה להיות מוצגת במוסדות ציבור, מה שלא היה נהוג בימים ההם, אז הוא התחיל מלהציג את היצירות שלו בבתי חולים ויצר תערוכות כאלו גם לאל מנים אחרים", אומר רון. בשנות השבעים שימש נובק כיועץ, מתל כנן ומבצע תערוכות וירידי הפקה והוצאה לאור של ספרות מקצועית ואמנותית. אחר כך נגע בפרסום ושיווק ועבד במשרדי פרל סום בהם פרסום שפי המוכר. שטיחים לעם נובק עסק בהרבה מאוד טכניקות: פיל סול תבליטים ועיסות נייר במעין חומר סודי שרקח, פיסול בברונזה וקרמיקה, ותחריט וקליגרף. הוא היה אומן זכוכית,

צייר, אומן חיתוך וצריבה בלייזר, עסק גם בצורפות, גילוף וכאמור נעיצת שטחי קיר אמנותיים. בית נובק מחולק לחדרי נושאים. החדר הראשון מציג את עבודות הפפיר שמוטיב חוזר בולט ברובן - פרצוף ללא עיניים, כי לפרשנותו של נובק אי אפשר לדעת מה יילד יום. החדר הבא מראה את יצירות הזל כוכית והחימר היושבות על רצפת החדר כשחקני שחמט, פיסול מונומנטלי שמל שקף את עולם השחמט כסמליות לאדם, הכלים הולכים לפי חוקים מסוימים, ואין לדעת איך המשחק יסתיים. במתחם עבודות צורפות רואים עבול דה שהייתה מיועדת למלכה נור, שהייתה אמורה להגיע לביקור בחיפה אולם הביקור התבטל בזמנו בגלל פיגוע. בחדר השלישי מתגלים שטיחי הקיר הענקיים שהקנו לנול בק את תהילתו הבינלאומית. "אנחנו רוצים שתהיה הכרה גדולה יותר במורשת האמנותית של אבא, במקום שיודע לשמר אמנות כי אם זה תלוי בנו, זה ייזרק בסופו של דבר. גם כסף למחסנים לא יהיה לנו. הקמנו את בית נובק באופן זמני כדי שלא לזרוק את היצירות או לפנול תם למחסן", אומר רון, "אבי הוא מראשוני האמנים היהודים והישראלים שעסקו באמל נות מודרנית. היו לו תערוכות בכל העולם, הוא חי ולחם בשביל הארץ, ינק את התרבות מהוריו הציוניים, כל זה באו לידי ביטוי ביל צירות שלו".

"אבא האמין שאומנות צריכה להיות מוצגת במוסדות ציבור, מה שלא היה נהוג בימים ההם, אז הוא התחיל מלהציג את היצירות שלו בבתי חולים"

32

1.3.2024 ˆ ידיעות חיפה