חיפה 1.09.23

אני גלי לוי: " זוכרת שאהוד מנור ליווה אותנו למסע לפולין. אבא שלי שירת בצבא עם אחיו הצעיר יהודה, ונתן לי למסור תמונה משותפת שלהם שצולמה ממש זמן קצר טרם מותו. הוא התרגש עד דמעות כשנתתי לו את התמונה, הסתכל עליי , 15 ילדה בת ופשוט עשה לי מחווה מרגשת עם הראש".

"כשהייתי בכיתה ג׳ עברה אביטל מגן: משפחתי דירה לנווה שאנן. מכיוון שלא היה כבר מקום בבית הספר שקרוב לביתי רשמו אותי לבית ספר בארי שמרוחק מביתי בכחמישה ק״מ וציידו אותי בכסף לכל השבוע כדי שאסע באוטובוס. היה לי חבל לבזבז את הכסף על נסיעות והעדפתי לקנות לעצמי כל מיני מותרות שהוריי לא הרשו לי. לכן כל יום הייתי יוצאת מוקדם והולכת וגם חוזרת את הדרך הארוכה הביתה ברגל, גם בחורף וגם בקיץ".

דיצה אלגר, שחקנית, במאית ומורה "לא אשכח את מאיר גן אור, מורה למשחק: לספרות ותיאטרון בתיכון מקיף בנשר. הייתי ילדה מאוד מופנמת ומפחדת מהעולם, סבלתי מהצקות וחרמות. מאיר גן אור זיהה את חוסר הביטחון הבסיסי שלי. בכיתה י' הופעתי בהצגה וקיבלתי הרבה מאוד מחמאות. מאיר הזמין אותי לבוא לסדנת תיאטרון בהנחייתו ושם ללמוד לאהוב את עצמי".

מור-לי הראל, סטודיו לפילאטיס מכשירים מודרני קלאסי ושיקומי: "זוכרת את ימי בית הספר כהישרדות מול הפערים החברתיים ומול הציניות של התלמידים ולפעמים גם המורים. פחות הרגשתי שמאמינים בי. זה חישל אותי ולימד אותי שאין דבר שלא ניתן להשיג ללמוד ולהחכים. ואכן גיליתי את 40 בגיל הפילאטיס והחלטתי שמכאן אני ממשיכה להעניק לעולם את כל האהבה והכוח שבי".

"לפני כחצי שנה אימן בסטוני, אשת עסקים: יצרה איתי קשר חברה מהתיכון באמצעות הפייסבוק וביקשה לשוחח איתי. מתברר

ד"ר קרן אסייג, מדענית ופוסט הייתי ילדה מבית מדהים דוקטורנטית: " בטירת כרמל. מצד שני תלמידה בריאלי יחד עם ילדי הכרמל. הדיסוננס יצר לי לא מעט קושי של השתלבות חברתית במקום שבו למשל רובם אתאיסטים, לעומתי שבאה מבית מסורתי. היו כמובן עוד ניגודים אחרים שגרמו לי להרגיש שונה. כמו היום שאני חלק מסגל האוניברסיטה ומרגישה לא שייכת בגלל דעותיי הפוליטיות".

שכילדה עברה חרם ובטיול השנתי בכיתה י' חילקו אותנו לקבוצות והיא נשארה בחוץ ואני לקחתי אותה לקבוצה שלי למורת רוחם של רוב הבנות. היום היא רופאה בכירה".

ידיעות חיפה ˆ 1.9.2023 33