חיפה 11.07.25

אימו אידה סיפרה על בקשתה שיסיים את המילואים, ‰ אסולין ז"ל למד בעירוני א' ונפל ביום שני בגיזרת בית חאנון המפגש האחרון איתו, ושיחת הטלפון שלא השיב לה רס"ל בנימין אסולין מחיפה נפל בעזה "אמא אני הולך להציל את המולדת ואם אמות, אני אמות כגיבור"

יניר אלפיה חמישה חיילים נפלו ביום שני בלילה בגיו זרת בית חאנון בעזה, בהם רס"ל במילואים ו � מחיפה. ארבעה מהנ 28 בנימין אסולין בן פלים הם מגדוד נצח יהודה ולוחם מילואים מהחטיבה הצפונית באוגדת עזה. הנופלים ) מירושלים, 20 הם סמ״ר מאיר שמעון עמר ( ) מירושלים, רס"ל 20 סמל משה נסים פרש ( ) מחיפה, סמ"ר 28 במיל' בנימין אסולין ( ) מירושלים וסמ"ר 20 נועם אהרון מסגדיאן ( .) 21 משה שמואל נול מבית שמש ( רס"ל אסולין ז"ל למד בתיכון עירוני א' ובבית הספר נפרדו ממנו בכאב: "אנו מרכינים ראש עם היוודע דבר נפילתו של רס"ל בנימין אסולין בוגר מחזור נ"ג ) ואחיה הצעיר של רכזת מגמת 2015( רפואה מירית ויצמן. בנימין היה נער שקט, מופנם וערכי. בשנותיו בבית הספר ניכרו בו צניעות, יושרה ולב פתוח. כל מי שפגש בו זכר את הנוכחות השקטה, את האדיבות ואת החום האנושי שהקרין". אמו של רס"ל אסולין, איידה, סיפרה ו � : "לפני שב ynet לכתב ליאור אל חי ב -

י � בל 12 איזה פקקים, שלוש וחצי שעות. ב- - לה צלצלתי אליו, אבל הוא לא ענה. צלו צלתי בלי סוף, אחר כך היה תפוס. עכשיו אני יודעת שזה כבר לא היה הוא, אלא מיו שהו שראה שאני מצלצלת ולא רצה לענות. בשתיים בלילה נכנסתי למיטה לישון. שתי דקות אחרי שהנחתי את הראש, דפיקות בדלת. אמרתי 'זהו, בני נהרג'. קראתי לבו עלי, פתחנו את הדלת וראינו את הנציגים של הצבא". אחד הלוחמים בכוח שהגיע לזירה בבית חאנון אחרי האסון, סיפר על הרגע שבו ראו את הטלפון הנייד של רס"ל אסולין מצלצל ועל הצג היתה אמו. ראש העיר חיפה יונה יהב: "בנימין, בנם של שלום ואיידה, נפל בקרב ברצועת עזה כשהוא בשירות המילואים שלו, לצד ארבו עה מחבריו", מסר. "בנימין מגלם בעיניי את כל הטוב והנאצל שיש בנו: בחור צעיר, עם שאיפות וחלומות, שעוצר את חייו ומתגייס להילחם למען המדינה - תוצאה של החינוך הערכי לתרומה ולנתינה שספג בביתו ובו סביבתו. אני מתפלל שבנימין וחבריו יהיו החללים האחרונים במלחמה הזו".

עיים אמרתי לו 'בני, מותק שלי, אתה שמוו נה חודשים במילואים בעזה, מספיק. מספיק, תחזור הביתה, עשית את שלך. תחזור הביו תה בשלום'. הוא ענה: 'אמא, אל תדאגי, אני הולך להציל את המולדת שלנו, ואם אמות, אני אמות כגיבור'. אמרתי לו שאני לא רוצה לשמוע אותו מדבר, שיחזור הביתה. בכל פעם שהייתי מצלצלת אליו הוא היה שואל: 'אמא יקרה מה שלומך?', והייתי אומרת לו שאני בסדר". עוד סיפרה: "הוא היה עייף מאוד. חזר הבית ורצה רק לישון. לפני שחזר לצבא, ביקשתי לנקות את המכונית שלו שהייתה מלאה באבק. רציתי שיחזור חזרה למילואים במכונית נקייה. הוא לא רצה לתת לי את הקוד, ואמר לי, 'לא צריך אמא', אבל התו חננתי". חיבוק אחרון על המפגש האחרון סיפרה: "הוא חיבק אותי ואת אבא שלו ואמר להתראות. צלצו לתי אליו לראות שהוא הגיע והכול בסדר. הוא אמר לי בשיחה האחרונה שלנו: 'אמא,

אידה האם: "לפני שבועיים אמרתי לו 'בני, מותק שלי, אתה שמונה חודשים במילואים בעזה, מספיק. מספיק, תחזור הביתה, עשית את שלך"

צילום: פרטי | בנימין אסולין ז"ל

18

11.7.2025 ˆ ידיעות חיפה