חיפה 11.07.25

חרם אכזרי ומודעת אבל | קרית ים

"הבן שלי הוחרם, הושפל ואז 'נקבר' בחיים על ידי חבריו לכיתה" מקרית ים, חרם חברתי, עד שחבריו לכיתה הפיצו עליו מודעת אבל בקבוצת 12 במשך שנתיים חווה ח', בן אמו הגישה תלונה במשטרה ואביו תוקף את מערכת החינוך: "הילד שלי נמחק מול ‰ הוואטסאפ של הכיתה משרד החינוך: "הנושא טופל בכובד ראש" ‰ העיניים שלהם, וכולם שתקו. זה מחדל מהחמורים שראיתי"

האב: "ההורים של אחד הנערים הביאו לי לפטופ וחשבו שהעניין נסגר. אמרתי להם לקחת אותו. לא משחדים אותי עם שטויות כאלו" "איפה היו המנהלת, היועצת, המורים? הבן שלי סבל במשך שנתיים, וזה לא קרה ביום אחד. כולם שתקו. פשוט לא נתפס"

מודעת האבל שהופצה בקבוצת הוואטסאפ

צילומים: מתוך עמוד הפייסבוק של אמיר ווסקו | , קורבן לחרם מזעזע 12 ילד בן

אדי גל 12 ילד בן משפחתו של ח', מקרית ים, הגישה תלונה בתחנת מש־ טרת זבולון לאחר שבקבוצת הווטסאפ של הכיתה הפיצו חבריו מודעת אבל הנושאת את שמו, שיא של חרם חבר־ תי מתמשך שהוא סובל ממנו כבר שנ־ תיים. הילדים המעורבים ככל הנראה מתחת לגיל האחריות הפלילית, אך אביו של הילד, מ', מקווה שהחקירה תרתיע ותבהיר שמדובר במעשה חמור: "אני לא מחפש להעניש את הילד או הילדים שהיו מעורבים", הוא אומר בשיחה ל"ידיעות המפרץ", "אבל איפה הייתה המערכת? איפה מנהלת בית הספר? איפה המחנכת? איך ייתכן שילד עובר חרם כזה ואף אחד לא עשה כלום?". את המקרה חשף יו"ר האופוזיציה בעיר, אמיר ווסקו, שפירסם פוסט חריג בעוצ־ מתו, לאחר שקיבל פנייה כואבת מאמו של הילד, "מדובר בילד מקסים, שקט ורגיש, שספג פגיעות קשות מילדים אח־ רים. הפעם זה חצה כל גבול. הפיצו עליו מודעת אבל. כן, קראתם נכון, מודעת אבל, בזמן שאביו מגן על כולנו. הגע־ תי אליהם. ראיתי ילד שבור. כאב לי". לדברי האב המקרה התפוצץ כשהוא עצמו היה במילואים, וכששב הביתה הבין את גודל הפגיעה. "הבן שלי היה חבר בקבו־ צת הווטסאפ של הכיתה. באיזשהו שלב הוא לא אהב מה שילדה מסוימת עשתה, והוא אמר שהוא לא רוצה קשר איתה. הוא לא קילל, לא העליב, רק הביע עמדה. בעקבות זה הוציאו אותו מהקבוצה. ממה שהבנתי, חבר טוב של אותה ילדה הכין

את מודעת האבל שהופצה בקבוצה. הילד הזה גם התגאה בזה ואמר לחברים כמה קל לעשות דבר כזה. ילד אחר מהכיתה הראה את המודעה לאימא שלו, והיא התקשרה

יושב לבד בהפסקות, ואף אחד לא רואה. איך ייתכן שהצוות לא שם לב? שכו־ לם פתאום יודעים רק כשהמקרה מגיע לתקשורת? ברגע שהתפרסמה הכתבה, התחילו טלפונים: כן, טיפלנו, כן ראינו, כן שמענו. אבל איפה הם היו קודם?". איפה הייתה המערכת? לדבריו, בנו מלווה כיום על ידי שני חברים טובים, כמעט בכל שעה. "יש יל־ דים במדינה הזו ששמו קץ לחייהם בגלל חרמות. זה אמיתי. אבל המערכת לא יוד־ עת להתמודד. פתאום שולחים פסיכולוג, פתאום כולם רוצים לעזור. איפה הם היו כל הזמן הזה? איפה היו המנהלת, היועצת, המורים? הבן שלי סבל במשך שנתיים, וזה לא קרה ביום אחד. כולם שתקו. פשוט לא נתפס". למשפחה שלושה ילדים, וח' הוא הב־ כור. בעקבות המקרה הם שוקלים להע־ ביר את ילדיהם לבית ספר אחר. "האמון שלנו במערכת החינוך נשבר", אומר האב. "מקרה כזה קורה, ואיש לא נוקף אצבע. זה מחדל חינוכי מהחמורים שראיתי". ממשרד החינוך נמסר: "אנו רואים בחו־ מרה רבה את האירוע החריג. הנושא טופל באופן מיידי ובכובד ראש על ידי הנהלת בית הספר, הצוותים החינוכיים והורי הת־ למידים עם קבלת הפנייה. בתחילת השבוע התקיים שיח עם תלמידי הכיתה, במט־ רה לשמר סביבה בטוחה, תומכת ומכילה גם במהלך חופשת הקיץ. שני התלמידים יקבלו ליווי מקצועי מטעם הצוות הייעו־ צי והחינוכי. מטעמי צנעת הפרט לא נוכל להרחיב מעבר לכך".

מעורב במעשה, מחשב נייד כמעין פיצוי. "אמרתי להם שייקחו אותו בחזרה. לא פותח אפילו את הקופסה. לא משחדים אותי עם שטויות כאלו. זה לא כסף, זה לא מתנה, זה ניסיון להשתיק. אני לא שם". לדבריו, מאז נודע הסיפור, החלו להגיע עדויות נוספות: "הבנתי שהילדה שבני הסתכסך איתה עשתה דברים דומים גם לילדים אחרים. אחיו הקטן של ח', שלומד באותו בית ספר, סיפר לנו שהוא

לאשתי וסיפרה לה מה קרה". מחשב נייד כפיצוי

האב מספר שבשבוע שעבר שלח לבי־ תם אחד ההורים, שבנו ככל הנראה היה

זו אחריות של כולנו ‰ / ד"ר מאיה קלמן הלוי (מכללת הגליל המערבי) רוזיטל מסרמן אזולאי (אוניברסיטת בן גוריון) / " - מילים שממשיכות להדהד והכאב בהן חד. חרם 12 "מודעת אבל על ילד בן חברתי אינו סתם קונפליקט בין ילדים, הוא פוגע בליבה של התפתחות רגשית: בצורך בשייכות, בביטחון ובמשמעות. תחושת דחייה ממושכת עלולה לעצב תחושת ערך עצמי גם בבגרותץ. חרם הוא לא מקרה פרטי הוא תופעה חברתית שמתרחשת במרחב של כיתה, משפחה וקהילה. לכן ההתמודדות לא יכולה לה־ סתכם בענישה נקודתית. היא דורשת ראייה רחבה ומענה לכל המעגלים. : גם בחופשה, חיי החברה לא נפסקים. כשילד נראה עצוב, בודד, נסגר, להורים חשוב להקשיב, לשאול, לפנות לגורמים מקצועיים. ילד שנפגע לא צריך להישאר לבד וגם לא ההורה. מהצד השני, אם אנחנו מגלים שהילד שלנו אולי פוגע באחר, חשוב לעצור, להקשיב, לא למהר להתגונן. : חרם לא מתחיל פתאום. חשוב למפות דינמיקות, לזהות לצוותים החינוכיים שוליים, להנכיח שיח רגשי יומיומי. שינוי חברתי צומח מהתבוננות, שיח, דו־ גמה אישית ובחירה מודעת לראות, לא להתעלם. כי זה לא רק הילד ההוא. זה על כולנו.

9

ידיעות חיפה ˆ 11.7.2025