חיפה 12.01.24

/ דורון סולומון /

המחאה נגד הממשלה התחדשה ביום שבת האחרון. אמנם לא במעוזה הרגיל בקפלן, אלא צפונה משם, בחיפה, עם אלפים שצעדו לאורך שדרות מוריה וקיימו עצרת בצומת חורב. בין הנואמות בעצרת הייתה הסופרת צרויה שלו, שקראה להשבת החטו־ פים, השמיעה ביקורת חריפה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו וגם טענה שיש לחזור להפגנות המחאה בתל אביב, וב־ שאר המוקדים בארץ. ואז היא עלתה להתקפה חריפה במיוחד: "לפני שנה יצאנו לרחובות ולכיכרות למחות נגד ההפיכה המשטרית שאך זה הוטחה בפרצופינו. חודשים ארו־ כים הזהרנו וביקשנו, זעקנו והתרענו, התפללנו והתחננו ולא שעו לנו. היכן הייתה ההססנות המפורסמת של נתניהו כשכפה עלינו את ההימור המסוכן הזה, כשהפקיר אותנו לתוצאותיו האיומות? כמה היסס מול חמאס ואילו עלינו, אז־ רחי ישראל, התנפל כאחוז אמוק, ועוד התיר לשותפיו לעשות בנו ככל העולה על רוחם. אנחנו, אזרחי הארץ הזאת, היינו האתנן שנתן להם כדי שיאפשרו לו להישאר בשלטון". מלחמה גורלית בדבריה בעצרת קראה שלו לנתניהו 'לשחרר את העם מלפיתתו': "אפילו עכשיו אחרי האסון המחריד אליו הוביל אותנו, נתניהו אינו מוכן להרפות. לא מן המדינה ולא מן ההפקרות", אמרה. "האתנן הוא יומיומי. אפילו בעיצומה של מלחמה גורלית שעדיין איננו רואים את סופה. "אבל גם אנחנו לא נרפה מן הקריאה - שחרר את המדינה שפעם אהבת. תראה מה עוללת לה", תקפה בחמת זעם, "במ־ קום לשמור עליה כעל היקר שבאוצרות החלשת אותה במריבות מיותרות, פגעת ביודעין בביטחונה למרות שידעת כמה רבים מבקשי רעתה, עד שהפקרת אותה לגרועים שבאויבים. "בתום השנה הנוראה בתולדו־ תינו אנחנו קוראים – לך! עזוב אותנו!"

שלו מוסיפה כי עוד לא היתה שעה בתולדותינו, שבה היה צורך דחוף יותר בהחלפת השלטון. "נתניהו הוא האח־ רון הראוי להנהיג את העם בזמן הזה. נתניהו מסכן את קיומנו. חובה עלינו למחות ולהתנגד בכל האמצעים הבלתי אלימים העומדים לרשותנו בטרם ימיט עלינו שואה נוספת. חובה עלינו לקרוא להפלת הממשלה ולקיום בחירות עכ־ שיו", זעקה, תוך כדי כך שהיא מתכוונת, כאמור, שיש להחזיר את המחאות בתל אביב, בחיפה ובשאר האזורים בהן היא התקיימה עד למלחמה. רסיסים מתנפצים לעצרת בחורב הגיעה שלו מביתה בש־ כונת דניה. אחרי שנים בהן התגוררה בירושלים, ואף נפצעה בפיגוע אוטובוס , החליטה לעבור לחיפה עם 2004 בשנת בן זוגה, הסופר איל מגד. איפה תפסה אותך "השבת השחו־ רה"? "הייתי במיטה עם קורונה באותה שבת. בשעה הראשונה עוד קיוויתי שמדובר בהזיית חום. כמו כולנו הייתי המומה ומזועזעת. כבר במוצאי שבת התחילו להגיע בקשות לראיונות מכלי תקשורת בחו"ל. מאז אני מתראיינת בכל מקום אפשרי וכותבת מאמרים לעיתונים בחו"ל כדי להסביר את הצד שלנו. בה־ תחלה הייתה כלפינו אמפתיה אבל מאז לדאבוני המצב הולך ומידרדר וצריך שוב ושוב להזכיר מה קרה כאן. "אין לי קרובים בין הנפגעים והמפונים אבל ברור שאני מרגישה קירבה ואבל ושותפות גורל מלאה עם כל מי ששילם את המחיר הכבד. נענית לכל פנייה לע־ זרה. בכתיבה או בכל דרך אחרת". מה היו התחושות באותה שבת ומה השתנה בזמן שחלף? "בשבת המחרידה ההיא הכל התנפץ ומאז רק נשבר לעוד ועוד רסיסים. חל־ חלה וזעזוע ותדהמה ואי אמון. ובעצם עוד לא ידענו כלום כמעט על ממדי האסון. עוד היינו תמימים. עד היום זה בלתי נתפס, ההפקרה הזו שהולכת ונמשכת. בעיקר כלפי החטופים". עד כמה את עוקבת אחר הח־ דשות ומעורבת בנעשה?

"סבתא שלי חוותה פוגרום בילדותה ובעקבותיו נשבעה לעלות לארץ. היא הגיעה לכאן .1912- ב מזעזע שקצת יותר ממאה שנה אחר כך התחולל כאן הפוגרום הזה"

שלו. פעילות מאחורי הקלעים לשחרור צילום: | החטופים שרון צור

האוסטרית או לאפות עוגות לחיילים, או להשתתף במפגשים של יהודים וע־ רבים". את בקשר עם משפחות חטופים? מגיעה לעצרות והפגנות? "אין לי קשר ישיר עם המשפחות של החטופים. דיברתי בכיכר החטופים בח־ נוכה, בעצרת של נשים עושות שלום, וכמובן שקראתי לעשות הכל כדי לשח־ רר אותם בדחיפות עליונה. הייתי פעי־ לה מאחורי הקלעים במאמץ של אנשי תרבות לסייע לשחרור הילדים דרך קשרים בינלאומיים". תנו להן לזעוק קריאתה של שרה נתניהו למשפחות החטופים, שלא להשמיע קול זעקה, מעוררת את כעסה. "הדברים ששרה נתניהו אמרה הם בלתי נסבלים, כמו

הרבה ממה שקורה כאן", היא אומרת. "ברור שהמשפחות צריכות לזעוק. ברור שזו המשימה הכי חשובה והכי קריטית כרגע. לדעתי זו הייתה המשימה הכי דחופה מהרגע הראשון. נחוצה כאן תעו־ זה ויצירתיות ואנחנו לא עושים מספיק. זה יהיה פצע נורא בלב של המדינה הזו אם ניכשל במשימה הקדושה של שח־ רורם". המחאה מתחדשת אך נתניהו לא ממהר להתפטר. "ההיאחזות של נתניהו בשלטון גם אחרי האסון המחריד שקרה במשמרת שלו ובאחריותו המלאה היא בושה וח־ רפה, אבל זה כמובן לא מפתיע. המ־ חאות צריכות להתחזק עד שהוא לא יוכל להיראות בשום מקום. לא יעלה על הדעת שיישאר בשלטון אחרי שהוביל אותנו לאסון הזה. אני מאמינה שהוא יילך איכשהו. או שכמה מחברי

לטענת הסופרת הידועה, ההפקרות בממשלה נמשכת: "ביזת התקציב, המתקפות על הרמטכ"ל, השיקולים הפו־

"אני עוקבת מאוד באינטנסיביות. מעו־ רבת במה שאפשר. מרגישה שאלה ימים קריטיים ואסור להר־ 64 פות. אני כבר בת וזו התקופה הכי גור־ לית שחייתי בה. חשוב לי לעקוב ולעשות כל מה שביכולתי. אם זה להתראיין לטלוויזיה

ליטיים המזוהמים. לא כשנראה שסיומה של המלחמה מפחיד אותו יותר מאשר המחיר הנורא שתגבה הימ־ שכותה המיותרת. לא כשהוא עלול לנצל את המלחמה הגורלית הזו כדי להציל את נפשו".

שלו. "אם ניכשל בשחרור החטופים זה יהיה פצע בלב צילום: | " המדינה אלעד גרשגורן

חיפה

מרכז גרפי, גרפיקה: אורית קוסטנטינו / עורכת גרפית ראשית: דוד ראט / עריכה: דורון סולומון / סגן עורך: יניר אלפיה / עורך: שמעון וייצמן מנהל פרסום: יעל אטיאס / רכזת מנהלה: אורית זילברברג / מנהלת העיתון: ידיעות תקשורת / דפוס ידיעות אחרונות בע"מ הדפסה: שלום חכמון / מנהל הפקה ותפעול:

צילום: נחום סגל, | אייל בוצחק צילום: שרון צור, | צרויה שלו צילומי שער: צילום: נטע פלג | הפגנה בקמפוס

1990-2020 יעקב שחם: מייסד העיתון והעורך הראשון

4

12.1.2024 ˆ ידיעות חיפה