חיפה 18.11.22

תרבות / י ורם מארק-רי יך /

/ י ומן תרבות /

תמונות מתוך התערוכה צילום: | דניאל רולידר

החיים הם גם הצגה יפתח קליין, מחזאי ובמאי, סקר את חייו לאחור, ויצר מחזה אישי, "ערב שקופיות", שמעניק הצצה לחיים של כולנו. על הילדים, השגרה והחיים, כשעל הכול רובץ ענן גדול של כובד, ,26.11 , ריחוק וזרות. במוצ"ש הבא בתיאטרון חיפה. צילום: שרון שטרן | מתוך המחזה

תמונות מהחצר האחורית הצלם דניאל רולידר תיעד את קהילת מבקשי מקלט האריתראים בשכונת הדר ‰ התוצאה: תערוכה בשם "בהדר הולכים לשום מקום" ששופכת אור על קבוצה סגורה ולא מוכרת שחיה בתוכנו

סבא טוביה עם הסימפונית צילום: אורית פניני | צפיר

500 גרים בן בשכונת הדר בחיפה מבקשי מקלט אריתראים. המדינה 700 ל אינה יכולה לגרשם עקב חוקים בינלאומיים המעניקים הגנה לפליטים, אך גם אינה מא - שרת את בקשותיהם למקלט. לכן, גישתם לשירותי בריאות ורווחה מוגבלת. הצלם דניאל רולידר, צילם וראיין את חברי הקהילה. רובם פחדו לדבר בפנים גלויות פן הממשל באריתריאה יפגע ביקיריהם שנשא - רו מאחור. על מנת לאתגר את ההיבט החד צדדי שמאפיין את הצילום הדוקומנטרי, רולידר הדפיס את התמונות ומסר אותן למ - צולמים, אשר בחרו לכתוב עליהן מחשבות, רגשות ומסרים, או לצייר על פניהם ולהסתיר את זהותם. היצירה המשותפת, ששופכת אור על מציאות חייהם המורכבת בישראל נאספה לכדי תערוכה שנקראת "בהדר הולכים לשום מקום", אותה יציג דניאל במסגרת פסטיבל PHOTO IS : RAEL הצילום הבינלאומי 23.11 במרכז ענב בתל אביב בין התאריכים .3.12- עד ה איך הגעת לפרויקט הזה? "שמעתי מחברה שיש קהילה של מחפשי מקלט בחיפה, ומאז זה נשאר לי בראש שמ - תישהו אעשה איתם משהו. שנתיים אחרי זה ראיתי קול קורא בעירייה של חממת האמ - נים שקורא לאנשים לעשות פרויקטים עם הקהילה, והגשתי את הבקשה". למה בחרת להתמקד באריתראים מחיפה דווקא? "כי לא ידעתי שהיא קיימת. אפילו אנשים

מהם תנאי החיים שלהם? ממה הם מתפרנסים? "בעיקר באיזור שוק תלפיות ומסדה, הם עובדים לרוב בעבודות של ניקיון, אתרי בנייה. אם יש בעל עסק נחמד אולי הם יקבלו עוד דברים". מה היחס של החברה אליהם? "מההתרשמות שלי, אין אירועים של הת - עמרות בקהילה, גם כי הקהילה קטנה בהרבה מתל אביב והיא לא מורגשת. לדעתי היחס בחיפה יותר טוב מתל אביב. שם יש בתי ספר נפרדים לילדים של מבקשי המקלט וליל - דים ישראלים. פה בחיפה הילדים מעורבבים בבתי הספר". למה בכלל הם מתגוררים בחיפה? "לכל מבקש מקלט יש רשימה של מקומות שמותר לו לגור בהם ומקומות שאסור. יכול להיות שלא היה להם אישור להגיע למקו - מות אחרים. זה המון עניין של התגלגלות, מספיק שהיתה משפחה אחת שקראה לקרו - ביה ונוצרת קהילה" למה נתת לחלק מהמצולמים לכתוב ול ־ צייר על התמונות שצילמת? "רציתי לתת למצולם להגיב לאימג'. אם היו תמונות בלי זהות ברורה של אדם, הבא - תי לאנשים אחרים בקהילה שיכתבו. היו כל מיני מסרים - אנשים כתבו שהם מיואשים ושהמצב של הפליטות הוא בודד ובלתי נסבל, אבל היו גם אנשים שהביעו הערכה למה שיש להם, אימהות שרשמו איחולים לבנות שלהן"

כאן לא יודעים שזה קיים. גדלתי בטבעון, וחיפה מבחינתי היא בית. לא רציתי לעשות פרויקט כללי על פליטים, לכן בחרתי את הקהילה האריתראית". מה מייחד את הקהילה הזו משאר מבקשי המקלט? "יש למשל הבדלים בשפה, מבקשי מקלט מסודן למשל יודעים ערבית ומצליחים לה - שתלב יותר טוב בעבודות וכו'". באיזו חוויה הם נתקלים כאן? מה הקשיים שלהם? "הקושי הכי גדול שלהם הוא שאין להם תקווה. האורח חיים שלהם מכריח אותם לעבוד נון סטופ בעבודות עם שכר מיני - מום או פחות. הם לא יכולים להוציא רישיון, בטח שלא לקנות בית. כל מה שהם עושים זה לעבוד בשביל לשרוד. קושי בולט הוא שפה יש להם גישה לאלכוהול וסמים לעו - מת אריתריאה שם זה אסור. אבל הקשיים שלהם יכולים להתבטא גם בדברים הכי "פשוטים", למשל ילדים לא יכולים לעשות רב – קו ולקבל הנחת תלמיד. ההורים צרי - כים לשלם עליהם מחיר מלא".

התזמורת הסימפונית חיפה חונכת את "מוזי", סדרה לכל המשפחה. לקונצרט הראשון נבחר טוביה צפיר, שבעשורים האחרונים יצא לקריירה מחודשת, בתור כוכב ילדים ששמו "סבא טוביה". , באולם קריגר. 21.11 , ביום שני

ילד עם תודעת מבוגר בגלריה של אורנים תעלה בשבוע הבא תערוכת ציוריו של אליהו אריק בוקובזה, 'הצייר הוא מהגר'. בוקובזה, בן להורים ממוצא טוניסאי שהיגרו לצרפת ומשם לישראל, מצייר סוג של אלטר אגו, דמות שמשלבת את מי שהוא זוכר את עצמו כילד יחד עם תודעה של מבוגר. צילום: רן ארדה | ציור של בוקובזה

"הם לא יכולים להוציא רישיון, בטח שלא לקנות בית. כל מה שהם עושים זה לעבוד בשביל לשרוד"

46

18.11.2022 ˆ ידיעות חיפה