חיפה 20.05.22

הפסיכיאטר המחוזי של "כללית" ד"ר חזנוב, ל"ידיעות חיפה" "תלמידים מליאו באק נתקפים בחרדות בגלל החזרה ללימודים בזום" לפי ד"ר ויקטור חזנוב עבודותפינוי האסבסט ופינוי התלמידים לכיתות לימוד בזוםמחזיריםחלקמהתלמידים לתקופת אחוז בהפרעותאכילה 300 הקורונה ולחרדות ‰ לטענתו תופעותהפוסטטראומהמקורונהאצל ילדים גרמו לעלייהשל

דורון סולומון

ועכשיו אומרים להם שיעזבו את המסכים. זה מבלבל". עד כמה צריכים לערב ילד בחדשות? "מחקר של המועצה לשלום הילד שאל בני נוער מה הבעיה המרכזית שלהם. 100 ילדים אמרו שחושפים אותם יותר מדי לתקשורת. אני מסכים עם זה. צריך פחות לחשוף אותם לחדשות ומסכים, יותר סדר יום ופעילות בריאה". אז לא לעדכן ילד במה שקורה? "מקסימום שעתיים ביום של חדשות או מסכים וגם בהפסקות. בוודאי שלא מסכים שעה לפני שינה כי זה פוגע בצמיחה לגו ־ בה. בנוסף, לסנן תוכן כך שיתאים לגיל הילד. לוודא שהם לא נחשפים לחומרים לא מותאמים בניידים שלהם. הילד לא מספיק זהיר כדי שלא להיכנס לקישורים לאתרים ונושאים שלא לגילו". ראינו בקורונה מתים. יש פיגועים. לה ־ סתיר מהילד נושא של מוות? יודע מה זה מוות ויש 7-8 "ילד בגיל להסביר לו כי אנשים מתים ממחלות ויש מלחמות. להסביר בשקט ולהסביר שיש מוות ממגפה ואין לו מה לדאוג. כשמס ־ בירים לילד ברוגע ולא בהיסטריה הוא יקבל את זה. החרדה של הילד קשורה לח ־ רדה של ההורים. אם הילדים יגיבו בחרדה לאירועים שונים כך יגיב גם הילד. אם ילד שואל על נושאים שונים, בשום פנים ואופן לא להתעלם, אלא להסביר על כל מה שהוא שואל ברוגע. לא להתעלם כי הדמיון של הילד מפותח מאד". מתי יש לפנות לשירות פסיכולוגי? "כשמרגישים שילד במצוקה, שההתנהגות שלו משתנה, שינויים בשינה ובאכילה. אז יש לפנות לרופא המשפחה שמכיר אותו הכי טוב. הרופא יוכל להפנות לאן שצריך אם יימצא לנכון. לצערי יש כיום תת־ אבחון בגלל חוסר מודעות אך גם בגלל מחסור בזמינות שירותים".

"הילדים חשופים יותר מדי לתקשורת". צילום: | ד"ר חזנוב נחום סגל

הפסיכיאטר המחוזי של מחוז חיפה בכ ־ ללית, ד"ר ויקטור חזנוב, מתייחס בראיון ל"ידיעות חיפה" לתופעת הפוסט קורונה בקרב ילדים, וכיצד ניתן להתמודד איתה. ד"ר חזנוב קורא לרשויות כמו גם להורים, לשים לב לסימנים של ילדים הנמצאים במ ־ צוקה ולפעול בהקדם לקבלת טיפול. לדב ־ ריו, הקורונה לא הסתיימה ואת השלכותיה והשפעותיה על ילדים ניתן לראות היטב במרפאות השירות הפסיכולוגי. ד"ר חזנוב: "יש להבחין בין השפעות נגיף הקורונה, כדוגמת עייפות, לבין השלכות המגפה, כמו דיכאון, חרדה, והפרעות אח ־ רות. נתוני השירות הפסיכולוגי החינוכי 43 מצביעים על עלייה ב- 2021 מדצמבר אחוז בטיפול בילדים בסיכון לאובדנות. זהו נתון ארצי ואין לנו פילוח מחוזי רלוונטי לחיפה. נתון מדאיג הרלוונטי למחוז חיפה נוגע לנושא הפרעות אכילה. על פי נתון אחוז בתחום הפרעות 300 זה, יש עלייה של אכילה בקרב מתבגרים במחוז חיפה. נתון זה בהשוואה לשנה 2020-21 מתייחס לשנים ." 2019 לפני הקורונה מה להפרעות אכילה וקורונה? "הפרעות אכילה הרבה פעמים הולכות ביחד עם דיכאון שרשם עלייה בשל הסגרים והבידוד בקורונה. הפרעות אכילה רשמו עלייה בין היתר בגלל שכל המשפחה הייתה יחד בבית, כמו בסיר לחץ והיה מתח גדול מאד. הפרעות אכילה התפתחו גם כי במקום לצאת לשחק בחוץ, במקום פעילות פיסית בריאה, המתבגרים נשארו בבית ונתקעו מול המחשבים והטלוויזיה. ראינו עלייה משמעותית בפניות בנושא זה למרפאות, אך עם תחילת השנה כבר מתחילים לחזור לשגרה". ד"ר חזנוב מציין כי יש קשר בין חרדה, דיכאון, מסכים, וגם שיעורי זום.

"הפרעות אכילה רשמו עלייה בין היתר בגלל שכל המשפחה הייתה יחד בבית, כמו בסיר לחץ והיה מתח גדול מאד" משמרות וינקו את האסבסט כמה שיותר מהר" "יש לעשות הכל כדי שתלמידים לא יחזרו לזום. מצידי שיעבדו (בבית הספר) ארבע

מה מלחיץ ילדים? "הילדים לחוצים כי עדיין לא חזרו לשג ־ רה מלאה מאז הקורונה. יש כאלו שלא חזרו לפעילותשל קבוצות נוער וחוגים. יש פערים שנצברו בלימודים ומערכת החינוך מנסה להכניס ולצמצם פערים כי לא לימדו שום דבר בשנה שעברה. עומס הלימודים גורם ללחץ. עכשיו מנסים לדחוס חומרים של שנ ־ תיים בשנה אחת. זה מלחיץ את התלמידים". מה עושים עם לגבי מסכים? "אחת הבעיות שנוצרו בקורונה היא ההתמכרות למדיה. גם ככה הדור הזה מכור לתקשורת וירטואלית. כמות הילדים שלא יכולים לעזוב את המחשב עלתה. בקורונה אמרנו להם לא לצאת ולהידבק למסכים,

"רק בשבוע האחרון נתקלתי בחרדה מח ־ זרה ללימודי זום. בבית הספר ליאו באק יש עבודות לפירוק אסבסט. בשל עבודות אלו הודיעו להורים ותלמידים כי חלק מהשי ־ עורים יעברו ללמידה באמצעות זום. יש לי לא מעט תלמידים מליאו באק שממש רוע ־ דים מהכוונה לחזור לזום בגלל אותו מבצע הסרת אסבסט. זה מכניס אותם ללחץ, מחזיר אותם לתקופת הקורונה ומחזיר חרדה". מה אתה מציע? "יש ללמוד בכיתות ולעשות הכל כדי שתלמידים לא יחזרו לזום. זה הזוי לחלוטין לחזור לזום. מצידי שיעבדו (בבית הספר) ארבע משמרות וינקו את האסבסט כמה שיותר מהר".

שני תלמידים מחיפה זכו בתחרות בינלאומית שהגישו חיבוריםמכל העולם בנושאאנטישמיות 700 הזוכיםמתוך 20 טלי מלייבסקי ואביב אולטאנו מליאו באקהם בין

מכן כתבנו חיבורים בנושא. החיבורים נש ־ לחו לתחרות ואני המשכתי בחיי. לא ציפי ־ תי בכלל לשיחת טלפון מאורית ברד, רכזת התוכנית, שהודיעה לי שהחיבור שלי נבחר להתפרסם בספר. כמובן שאני מאוד נרגשת מההזדמנות ומקווה לייצג את ליאו-באק וישראל בכבוד". אביב: "הייתי ברומניה כבר עשרות פע ־ מים מכיוון שיש לי משפחה שגרה שם אבל מעולם לא טסתי למטרה שכזו". ברד: "אני גאהלהוביל את הפרויקט הזה שיש לו חשי ־ בות אדירה לאור העובדה שאנחנו חווים היום המון אירועים אנטישמיים בכל העולם. השתתפות בכזה פרויקט רק יכולה לעשות טוב ולהשפיע על בני נוער בארץ ובעולם".

החיבורים שנשלחו אליה דרך המייל. הם הוגשו עד סוף חודש פברואר והזוכים הוכ ־ רזו במרץ. נושאים של החיבורים היה מאבק באנטישמיות, זהות יהודית וגזענות. "תמיד השתתפתי בכל התוכניות לזכר השואה", מספרת טלי, תלמידת י"א, "כשהייתי קטנה, זה היה קשה וזה היה מע ־ צבן, למה צריך להזכיר משהו נוראי כל כך? המשכתי בכל התוכניות מתוך מחויבות למשפחה, ועם הזמן הכעס התחלף בעצב, בהבנה, ובכאב, כאב שאי אפשר וגם אסור להדביק עליו פלסטר ולהתעלם. בתיכון שנה ליהודים 1700 השתתפתי בפרויקט בגרמניה במסגרתו יצרנו סרטון בו דנו בסוגיות רלוונטיות ליהדות העולם, ולאחר

נטע פלג טלי מלייבסקי ואביב אולטאנו טוטמן מתי ־ הזוכים, בתחרות 20 כון ליאו באק הם בין ל � ת 700 חיבורים בינלאומית בה השתתפו מידים יהודים מכל העולם. בסוף החודש הם יסעו עם מורתם, אורית ברד, לרומניה, לה ־ שקת ספר המאגד את חיבורי הזוכים. התחרות התקיימה עבור בית הספר היהודי 500 'לאודרעות' בבוקרשט, בו לומדים כ- ילדים ונוער עד גיל י"ב, בינהם גם תלמי ־ דים לא יהודים המגיעים לדברי ברד, בגלל החינוך האיכותי שבבית הספר, כשכולם נדרשים ללמוד שם לימודי עברית וחגי יש ־ ראל . ועדה חינוכית רומנית בדקה את כל

צילום: פרטי

"מתרגשת מאוד". מלייבסקי

14

20.5.2022 ˆ ידיעות חיפה