חיפה 21.06.24

האקדמיה מורידה את הכפפות

על מה מפטרים? שלילת קיומה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית הסתה לטרור תמיכה בארגון טרור, ותמיכה במאבק מזויין של מדינת אויב

בעקבות יוזמת החקיקה בכנסת להטיל סנקציות קשות על התבטאויות נגד המדינה מתריע פרופ' אורי סיון מפני פגיעה אנושה באקדמיה ומתקפה בינלאומית המציגה אותה כעושה דברו של השלטון * לטענתו יש כבר חוק בנושא ותפקיד המדינה לאכפו נשיא הטכניון במסר לממשלה: "לא נבלוש ולא נפטר אנשי סגל בגלל שהביעו דעה"

דורון סולומון במוסדות להשכלה גבוהה בישראל מתמוו דדים בימים אלו עם חרם אקדמי של חוו קרים ומוסדות ברחבי העולם, וזאת לנוכח התעמולה הפרו-פלסטינית המורגשת היטב בקמפוסים בארה"ב, אנגליה, צרפת ומדיו נות נוספות. במסגרת החרם האקדמי, הנהלות בישראל מתבשרות על הפסקת שיתופי פעולה בינו לאומיים עם חוקרים מטעמם, תקציבי מחקר נעצרים, מעמדה של האקדמיה בישראל נפגע וחוקרים מדווחים על תחושת בידוד אקדמי. בעוד ההנהלות מכוני המחקר והאוניברו סיטאות בישראל מתקשות להשיג תקציו בים, ומתמודדות עם המשך המלחמה, היעו דרות מלימודים של חיילי מילואים, וחשש מתסיסה בקמפוסים, נבחרי הציבור בכנסת ישראל מקדמים חקיקה שעלולה להחמיר את המצב. במכתב יוצא דופן בחריפותו, כתב השבוע נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון לכלל אנשי הסגל והסטודנטים, ותקף את כוונת הכנסת לקדם חקיקה הנוגעת למוסדות האקדמיים. נשיא הטכניון מציין כי ביוזמת יו"ר אגודת הסטודנטים הארצית, (שאגודת הסטודנטים בטכניון אינה חברה בה), ויו"ר הקואליציה, בחוק 15 הוגשה הצעקת חוק לתיקון סעיף להשכלה גבוהה. הפחדה והשתקה לפי הצעת זו, על מוסד אקדמי לפטר לאלתר מרצה או חוקר "המתבטא או פועל באופן שיש בו אחד מאלה: (א) שלילת קיומה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקו רטית, (ב) הסתה לטרור, (ג) תמיכה בארגון טרור, תמיכה במאבק מזויין של מדינת אויב או של יחידים, נגד מדינת ישראל".

להיחקר ולהישפט על ידי גופי אכיפת החוק ורשויות המשפט ולא על ידי מוסדות אקדמיים בפיקוח המל"ג ושר החינוך". "לקוי מאורות" נשיא הטכניון מזהיר מהשלכות החקיקה המוצעת, וטוען כי זו תחזק את ההתקפות נגד האקדמיה הישראלית, ואת אלו הקוו ראים לנתק את הקשרים המדעיים איתה. "מתקפות אלו מציגות אותנו כזרוע של השלטון ומבצעי דברו, דבר שאין לו אחיזה במציאות. עצמאות המוסדות האקדמיים וחוו פש הדיבור מהווים לכן כלי מרכזי במאבקנו בחרם ובבידוד. אם תתקבל הצעת החוק היא תשמוט את הקרקע תחת רגלינו, ותשחק ליו דיהם של אלו החותרים לבודד ולהדיר אותו נו". נשיא הטכניון מזכיר כי בהצעת חוק קודמת ניסתה ח"כ לימור סון הר-מלך, לכפות על הטכניון לקחת על עצמו תפקידי אכיפה דוו מים. במקרה הנדון קבעו הסנאט והוועד המו נהל של הטכניון כי "הטכניון לא יהווה גורם אכיפה הבולש אחר הבאים בשעריו, לא ינקוט סנקציות אקדמיות כאמצעי ענישה פלילי החורג מהדין המשמעתי ולא ייתן יד לרדיפה. בלשון חוקתו וברוח ערכיו, שעריו של הטכו ניון יישארו פתוחים בפני כל ומבלי להפלות איש מסיבת גזע, דת לאום, מין או הגין הבעת דעה פוליטית". שי גליק מנכ"ל ארגון "בצלמו" אומר בעו קבות מכתבו של נשיא הטכניון כי מדובר בליקוי מאורות. לדברי גליק, בטכניון נתלשו שלטי של חטופים אך לא נמצא מי עשה זאת, לוחם המילואים נתנאל סייגלר שארגן הפגנה נגד סטודנטים מסיתים הוזמן לוועדת משמו עת, סטודנטים שנעצרו על אירועי הסתה שבו ללימודים, וכעת נשיא הטכניון מצהיר כי לא יפטר מרצים תומכי טרור. "הדבר מעיד על ליקוי מאורות", טוען גליק.

צילום: רמי שלוש הטכניון | פרופ' סיון

לכל אזרח, ושאכיפתה משוחררת מהצורך לקיים הליך משפטי סדור. "מטרתה של החקיקה, הפחדה והשתקה של חברי הסגל האקדמי באמצעות סנקו ציות שגופים ואזרחים אחרים אינם נתונים להן", טוען פרופ' סיון המתריע כי החקיקה תפגע בנשמת אפה של האקדמיה – חופש הביטוי המאפשר ביקורתיות, הצבת שאו לות והטלת ספק. "הצעת החוק כופה על המוסד האקדמי תפקידי שיטור, שפיטה וענישה באמצעות סנקציות כלכליות על המוסד, שמטרתן להכווין את התוצאה לרצונה של המועצה להשכלה גבוהה והעומד בראשה. אכיפת חוקי המדינה אינה מתפקידיה של האקו דמיה במדינה דמוקרטית. אנו מתנגדים לעבירות על כל חוק, אך אלה צריכות

עוד על פי ההצעה, מרצה שפוטר לא יהיה זכאי לפיצוי פיטורין וישללו ממנו את מעו נקי מחקר. ההצעה גם מטילה סנקציה על המוסד האקדמי, "המועצה להשכלה גבוהה תפחית מהסכומים שיש להעבירם מתקציב המדינה למוסד שהפר את הוראות סעיף זה". פרופ' סיון: "זו הצעת חוק תמימה, לכאורה, שהרי מוסכם על כולם שחופש הביטוי אינו מתיר הסתה לטרור ותמיכה במאבק מזויין נגד מדינת ישראל. אלא שהאיסור על אלו כבר מופיע בחוק המאו בק בטרור וכל אזרחי ישראל כפופים לו ממילא". לדבריו של נשיא הטכניון, הצעת החוק היא למעשה חקיקה מיוחדת לאקדמיה המו צרה את חופש הביטוי בה מעבר לזה הנתון

"הטכניון לא ינקוט סנקציות אקדמיות כאמצעי ענישה פלילי החורג מהדין המשמעתי ולא ייתן יד לרדיפה"

אוניברסיטת חיפה המובילה בישראל בתחום לימודי הקיימות, דורגה לראשונה Times Higher Education בעולם במדד אימפקט העולמי של 95- במקום ה האוניברסיטאות 100 אוניברסיטת חיפה: בין המובילות בעולם בתחום הקיימות

נתוני אוניברסיטת בחיפה במדד העולמי:

שוויון ‰ והוגנות מגדרית: 17 מקום שלום, ‰ צדק וחוזק המוסדות: 32 מקום

דורון סולומון אוניברסיטת חיפה דורגה לראשונה במדד Times Higher Educa� האימפקט של האוניברסיטאות המובילות 100 בין tion בעולם, והראשונה מבין אוניברסיטאות המחקר בישראל, במדד היוקרתי, הבוחן את ההשפעה של המוסדות האקדמיים על קיימות חברתית, כלכלית וסביבתית. מדורגת 2024 במדד האימפקט לשנת הכללי מבין 95 אוניברסיטת חיפה במקום ה ו � אוניברסיטאות בכל הע 2000 למעלה מ

: להיות מוסד משפיע, 21 סיטאות במאה ה שלוקח חלק בפתרון האתגרים הגדולים של . המיקום הגבוה שלנו 21 האנושות במאה ה במדד האימפקט הוא מקור גאווה לאקדמיה הישראלית כולה, והוא בעיקר עדות לכך שאנחנו לא 'מגדל שן', אלה מגדלור של ערכים שפועל ומשפיע על החברה הישראו לית כולה ועל המרקם החברתי והסביבתי בצפון המדינה בפרט". מדד האימפקט מדרג אוניברסיטאות על י � יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא, ב 17 פי ניהם- מאבק בעוני ובאי שוויון ועוד.

לם, עלייה מהדירוג שלה בשנה שעברה, אז בעולם. בין 101-200 דורגה באשכול שבין ב � , אוני MIT האוניברסיטאות המדורגות רסיטת פנסילבניה, אוניברסיטת מנצ’סטר ועוד. פרופ' גור אלרואי, נשיא האוניברסיו טה שייכנס לתפקידו באוקטובר: "העלייה הקבועה שלנו במדד האימפקט, מהמקום בתוך 95 בעולם ועד למקום ה- 400 ה שלוש שנים בלבד מעידה על החשיבות הרבה והעבודה המאומצת שעשינו כדי לעו מוד במשימה החשובה ביותר של אוניברו

צילום: אוניברסיטת חיפה

חינוך ‰ איכותי: 68 מקום

מובילה בקיימות

10

21.6.2024 ˆ ידיעות חיפה