חיפה 21.4.23

1945-2023 יעקב שחם ז"ל

צילום: פרטי

צילום: דורון גולן

צילום: אוניברסיטת חיפה

צילום: חברת המוזיאונים

אבנר מכטינגר

פרופ' גבי וימן

ליאור פרי

"דעתן, עקשן, אבל הגון" את יעקב שחם הכרתי בתחי ־ לת שנות התשעים, כשעבדתי במקומון המתחרה "קול חיפה". הצטרפתי אליו. לא 1996 בשנת היה קל לעבוד עם שחם, אבל העבודה איתו הייתה מאתגרת. ככל שחלפו השנים למדתי להכיר מתחת למעטה הקשוח והאטום, אדם עם לב זהב. למ ־ שנה, 20 רות פער הגילים של היינו חברים והוא היה עבורי סוג של אב או אח בוגר. לשחם לא היה לא תואר אקדמי, אבל הוא היה חכם יותר מכל פרופ ־ סור שפגשתי. הייתה לו חוכמת חיים, וחשיבה חדה ומהירה. כשהוסמכתי כעורך דין, שחם היה הלקוח הראשון שלי, וטי ־ פלתי גם בענייניו ובמשפחתו. נכון, לא היה קל לייצג אותו כעורך דין, כפי שלא היה קל לעבוד איתו בעיתון. אבל הוא היה דעתן, עקשן, לפעמים בלתי נסבל, אבל הוגן. הוא היה יכול להתפוצץ מעצבים, לצ ־ רוח, ואחרי חצי דקה להירגע ולהמשיך הלאה. לפעמים יצאנו לאכול משהו. הוא היה מומחה בכל דבר שהוא אהב, בעיקר באוכל. אוי ואבוי למסעדן שניסה לדחוף לו דג לא טרי. מבט קטן בעיניים של הדג, והוא היה קורא למנהל שיבוא. אי אפשר היה לסדר אותו. הייתי איתו גם בחו"ל, גם זו לא הייתה חוויה לא פשוטה. מאז שאשתו האהובה מאירה נפטרה מסרטן, משהו בו כבה. גם הפרישה מאימפריית הת ־ קשורת שהוא בנה בעשר אצ ־ בעותיו, לא עשתה לו טוב. הבריאות התרופפה. לפני כמה חודשים עוד לקחתי אותו ל"בני הדייג". הוא התקשה ללכת מהאוטו למסעדה. אבל כמה שהוא נהנה. לפני חודשיים כבר לא היה לו כוח לצאת מהבית. הבאתי חומוס, פול וסלט טא ־ בולה ואכלנו אצלו. מאז הוא לא יצא מפתח ביתו. תכננו שאביא לו טייק אווי מבני הדייג, אבל הוא ביטל ואני הבנתי שאם שחם מוותר על דג מושט ענק שמגיע אליו עד הבית, המצב באמת לא טוב. זה היה לפני כחודש. השבוע הוא נגאל מייסוריו.

"אסור היה לריב איתו"

"לב חם מתחת לנוקשות" שנים, 50 הכרתי את שחם לפני כשחזר ממלחמת יום הכיפורים בה נלחם ברמת הגולן. זה היה בפרסום "שפי" שם צמחה ידי ־ דות בלתי אפשרית, בין שניים שונים כל כך: שחם הצעיר המ ־ חוספס והנוקשה שבא משכונת מצוקה ואני בן הכרמל, סטודנט באוניברסיטה. אבל הייתה זו חברות אמיצה, אמיתית, שנמש ־ כה עד יום מותו. בעוד שאני פניתי לחקר תקשו ־ רת באקדמיה, פנה שחם לתקשו ־ רת מעשית ועשה בה חיל. הצל ־ חתו בפרסום שפי הביאה אותו להיות לשותף במשרד ומשם להקמה אמיצה של "ידיעות חיפה" המקומון הקטן שבניהולו התקיף והתחרותי של שחם ניצח את מתחריו והפך למוביל בחי ־ פה. אבל שחם לא הסתפק בהצ ־ לחה כעורך של "ידיעות חיפה". הוא היה לחבר במליאת רשות השידור, חבר במועצת הרשות השנייה לרדיו ולטלוויזיה ועוד שורה של תפקידים בכירים. בכל אחד מגופים שכיהן בהם הוא הטביע חותם אישי ברור: קו תקיף, לא פשרני, מלחמה עיק ־ שת על עקרונות ויכולת עמידה גם מול גופים ואישים רבי כוח. שחם היה כשמו, איש של שחם: נוקשה, לעיתים בוטה, תקיף, נחרץ, לא מוותר. הוא היה קשה עם חבריו, עם משפחתו, עם עו ־ בדיו ועוד יותר עם מתנגדיו או מתחריו. אבל מתחת לנוקשות התחרותית, היה גם לב חם. הוא ידע לסייע בגלוי ובסתר, למי שנזקקו לכך, כך, לדוגמה, הקים את קרן המלגות של "ידיעות חיפה" אשר מדי שנה סייעה ומסייעת לסטודנטים מצטיינים בחוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה. עם השנים באו הצרות הר ־ פואיות, אובדן בת הזוג מאירה, ולבסוף גם הפרישה מהעבודה. המעגלים החברתיים שלו הצט ־ מצמו אבל יענקל'ה שמר לעצמו חוג אחד של חברי אמת קרובים, איתם היה נפגש, מארח לארוחות מעולות ולשיחות ארוכות. תנוח על משכבך בשלום, הרי בחייך לא היה לך רגע של מנו ־ חה.

לדבר על יענקל'ה בלשון עבר זה בלתי נתפס עבורי, למרות שידעתי מזה שבו ־ עיים שאלו ימיו האחרונים. יענקל'ה היה עבורי חבר במלוא מובן המילה ויש חברים מעטים כמותו. אדם חכם מאין כמוהו, האיש שהבין תקשורת יותר מכל אחד אחר. לא פלא שהפך את "ידיעות חיפה" לעיתון המוביל בחיפה בפער ניכר מאחרים. את מה שהוא הבין שנה, אחרים בענף 30 לפני הבינו בשנים האחרונות. בילינו פעמים רבות בחו"ל עם הנשים שלנו ועוד חברים טובים. לא היתה לו סבלנות רבה מדי לסיורים, טיולים וקניות, תמיד היה פורש לאחר זמן קצר מאיתנו והולך לקרוא ספר בחדרו במלון. בכל פעם שהלכנו לאכול, תמיד במסעדות בשר משו ־ בחות הוא היה מדבר עם בעלי המקום ויודע טוב מהם על כל מאכל שיצא מהמט ־ בח, איפה גידלו את הבשר, מאיפה הוא נקנה ומה מחירו. לא פעם הוא "פתח שולחן" לחבריו הטובים ביותר במ ־ סעדות הנחשבות ביותר. הוא לא הותיר דבר ליד המקרה כולל מיקום הישי ־ בה סביב השולחן. אסור היה לאחר, אפילו לא לשר האוצר בזמנו משה כחלון חברו הקרוב מזה עשרות שנים. סביב השולחן היו תמיד החברים איתם גדל בקריית ים, עימם הוא שמר על קשר באופן קבוע. יענקל'ה היה למעשה האיש החזק בחיפה, זה שאסור לריב איתו. זה שידע להיות בוטה לעיתים אבל מאידך בתוכו, היה רך כתינוק. חבר טוב שלו אמר שהוא סוג של ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד. היה לו ידע כללי מטורף, הוא ידע לדבר כמעט בכל נושא ועשה זאת טוב מכולם. לעולם לא אשכח אותך חבר יקר שלי. נוח על משכבך בשלום.

"חובב אמנות מושבע". שחם

מחוכמתו, מחברותו, מהשרצים שידע לטגן, ומהכתף שנתן למי שהוא חש שזקוק לה. וכן, גם מהדברים הקשים שאמר אם לא נחה דעתו מדעתך. והרי בלעדי הוויכוחים יענקל'ה לא היה יענקל'ה. מאז מותה של מאירה בדידותו גברה ולבסוף הגעגוע והבדידות הכריעו אותו". 30 שמעון סבג, יו"ר עמותת "עזר לחבר" החיפאית: "לפני כ־ שנה הכרתי את שחם והפכנו חברים. יעקב היה דמות דומי ־ ננטית. דעתן ונחוש להגיע למטרה, וסייע רבות לעמותה שלנו, ייעץ ותרם ציוד רב.המשרד ששימש אותו רבות היום משמש אותי בעמותה, כשתמונתו נוכחת במשרדי". הימים האחרונים בשנים האחרונות הוא סבל מבעיות בריאות. מאז פרש מה ־ עיתון הוא הירבה לשהות בבית ואהב לטפל בגינה הצמודה לבית המרווח בקיסריה ברחוב בו מתגוררת משפחת נתניהו. חלק מחבריו ומכריו התנתקו ממנו אחרי שפרש מעיתונות אבל זה לא הטריד אותו והוא אפילו הבין וקיבל את זה שרבים מהם חיפשו את קירבתו בשל מעמדו בתקשורת. מנגד נשמר הקשר עם קבוצה קטנה וסגורה של חברים טובים שכללה את גבי וימן, יואב זיו, משה כחלון, אבנר מכטינגר, ועזרא, חבר ילדות מק ־ רית ים. אותם חברים ליוו אותו עד יומו האחרון. לפני שבועיים הוא חש ברע בעקבות זיהום ברגל והשתכנע ללכת לרמב"ם למרות שלא האמין ברופאים ותמיד עשה הכול כדי לא להגיע לבתי חולים. הפצע אמנם טופל אבל מצבו הח ־ מיר בשל קריסת מערכות, והוא אושפז מורדם ומונשם במשך שבוע עד שנפטר. למחרת נערכה הלוויה בבית העלמין בקיסריה שם נטמן ליד אשתו מאירה ז"ל.

צילום: פרטי | עם חברים. שחם

חלק מהחברים התנתקו ממנו אחרי שפרש מעיתונות, אבל זה לא הטריד אותו והוא אפילו הבין וקיבל את זה שהם חיפשו את קירבתו בשל מעמדו בתקשורת

21.4.2023 ˆ ידיעות חיפה 10