חיפה 22.11.24

הסיוט של הולכי הרגל

מצוקת החניה בעיר מאלצת נהגים להחנות על המדרכות ‰ תושבים מתריעים כי נשים עם עגלות ובעלי מוגבלויות בכיסאות גלגלים מסתכנים בירידה לכביש רכבים חוסמים מדרכות, הולכי רגל נאלצים לרדת לכביש

מדרכות חסומות צילום: | "ברחובות שלנו"

דורון סולומון

סכנת חיים סיגל, פעילת ארגון הולכי הרגל "ברחו־ בות שלנו", המתניידת בכיסא גלגלים ומ־ תגוררת בהדר מספרת: "פשוט אין אפשרות לעבור עם הכיסא לכל אורך הרחוב שלי. אני מרגישה שהרחובות בעיר שלי הכי לא נגישים בעולם". לריסה, תושבת רמת בגין: "כמה פעמים בשבוע אני לוקחת את הנכדים שלי בעגלה. אתה מבין כמה מחנים על המדרכות שאני מטיילת איתם? אין מקום שאפשר ללכת ישר. רק לרדת לכביש. פחד. שלחתי המון בקשות לעירייה לטפל בזה. כל יום זה קורה. וזה פחד מוות לרדת לכביש עם הנכדים לסכן אותם ואת עצמי. במיוחד ברחוב אידר כביש מאוד צר. לפעמים אני נאלצת לחזור אחורה כדי לחפש מעבר בין שתי מכוניות שיהיה לי רווח לעגלה." אמיר, אב לשתי בנות בנווה שאנן: "הת־ חושה היא שהמדרכות לא מיועדות להולכי הרגל קודם כל, אלא לרכבים, תשתיות,

פחים ורק אז, אם נשאר מקום להולכי רגל. בצמתים מרומזרים כמשל - רכב ברמזור אחד חוצה את הצומת. הולך רגל נדרש לח־ רמזורים כדי לחצות את אותה 4 או 3 כות הצומת". אייל, תושב נווה שאנן: "אני נאלץ להתמודד עם הבעיה הזו שנים. אני נכה והורה לתאומים. בכל מקום חונים על המדרכה. אין אכיפה ואני נאלץ לרדת לכביש. פשוט אי אפשר לזוז בש־ כונה. יש תחושה של הפקרות מוחלטת כולם חונים איפה שבא להם. פניתי לגורמים רבים וזה לא עוזר. אני מרגיש שזה לא מעניין אף אחד עד שחלילה יידרס איזה ילד". נכים וזקנים מנאר, תושבת המושבה הגרמנית: "חוסר אכיפה של בעיית החניה והזלזול בזכויות הולכי רגל הפכו לסיוט היום יומי של תושבי חיפה, במיוחד אימהות וילדים, נכים וזקנים. בעיר התחתית והמושבה הגרמנית הבעיה מוקצנת עוד יותר מחמת היעדר תשתיות

וריבוי מוסדות ציבור כמו בתי ספר וכנ־ סיות, שמשרתים את כל תושבי חיפה הע־ רבים שגרים בכל רחבי העיר, אך צורכים שירותים בעיר התחתית. אי אפשר ללכת על המדרכה ברצף, בעיקר כי מכוניות חו־ נות על ימין ושמאל תוך שמסכנים חיי אדם. בתור אמא לתינוקת עם עגלה ובתור בעלת מוגבלות בניידות, המצב פוגע בי אישית כפליים". כרמל גבעון, רכז פעילות 'ברחובות שלנו' בחיפה: "מזה שנים המדרכות בעיר חסומות באופן שמסכן את הולכי הרגל וכן את הנהגים, תוך שהעירייה אינה ממלאת את תפקידה באכיפת החוק ושמירה על בי־ טחון התושבים. אנחנו מבינים את הקושי של תושבים המתקשים למצוא מקום חניה, אבל אי אפשר להשוות אותה לסכנת החיים שהיעדר האכיפה יוצר. באשר לחניה, ראוי שעיריית חיפה תנהג כפי שפועלים ערים מודרניות, זאת באמצעות ניהול חניה: הס־ דרת מקומות חניה וחלוקת תווי חניה אזו־ ריים לדיירים".

עשרות מדרכות בחיפה נחסמות מידי יום על ידי רכבים ומאלצות הולכי רגל לרדת לכביש ולהסתכן בפגיעה מרכבים חולפים. הסכנה גדולה יותר היא לנשים שהולכות עם עגלות תינוק ואנשים עם מוגבלויות המתניידים עם כיסאות גלגלים. הסיבה לבעיה מורכבת: חיפה, עיר שרבים מרחובותיה אינם מתוכננים סובלת ממצוקת חניה קשה. בעלי רכבים אינם מוצאים חניות ונאלצים להחנות על מדרכות בשכונות השונות. הפתרון המיטבי הוא הקמת מער־ כי תחבורה ציבוריים יעילים בכל שכונה, דבר שיוריד את מספר כלי הרכב. במקביל יש להכשיר עוד חניות בכל רחוב, ולהגביל בנייה כך שלא יתווספו עוד רכבים. בפועל, העירייה אינה מספקת פתרונות ישימים לבעלי רכבים, ולא אחת ממהרת לקנוס רכבים שחונים על מדרכות. במצב הנוכחי גם בעלי הרכבים וגם הולכי הרגל סובלים.

שנים ‰ 5 משי פרץ שהתמודדה עם אוטיזם, פיגור שכלי ועיוורון מצאה את מותה באופן טרגי לפני כעת תובעים הוריה את המעון בו טופלה בטענה לרשלנות הבת נפטרה בנסיבות קשות והורים תובעים מיליון שקלים מהמעון 2.5

| משי פרץ ז"ל צילום: פרטי

דורון סולומון לבית המשפט המחוזי חיפה הוגשה תביעת מיליון שקלים על ידי 2.5 פיצויים על סך הוריה של משי פרץ ז"ל שמצאה את מותה שנים בנסיבות טרגיות. 5 לפני ההורים, פולינה ודוד פרץ, טוענים בת־ ביעה שהוגשה באמצעות עו"ד אלבר נאחס, כי המעון בו טופלה הבת, מעון "נווה רם", התרשל בשמירה על בתם. מכתב התביעה עולה כי משי פרץ ז"ל,

במעון הייתה שבוע קודם להבאתה לבית החולים, מה שעל פי התביעה עשוי להעיד על זלזול ורשלנות חמורים עד כדי רשלנות פושעת. עוד נטען כי הבת הועברה לבית החולים באיחור רב. ההורים טוענים עוד בתביעתם כי שבו והתריעו על נושא התרופות שניתנו לבתם, אך פניותיהם זכו להתעלמות המעידה לט־ ענת התביעה על זלזול חמור ועצימת עי־ ניים בנושא שהוביל בסופו של דבר לטענ־ תם, לפטירתה של משי ז"ל.

במותה, סבלה בין היתר מאוטיזם, 18 בת פיגור שכלי קשה וליקוי ראייה. היא התגוררה במעון "נווה רם" כנכה מוגב־ לת וסיעודית ללא יכולת לתקשר, וללא יכולת להתלונן על מצבה. לנוכח מצבה שבה וטוענת התביעה כי התחייבה השגחה ממשית עליה. הובאה 18.12.19 על פי התביעה, בליל משי באמבולנס מהמעון לבית החולים כרמל כשהיא מחוסרת הכרה ועל סף הנ־ שמה.

כך נטען כי משי הובאה לבית החולים בלי נתונים באשר למצבה בימים האחרונים. בכרמל הזעיקו את ההורים והסבירו להם כי מצבה של בתם קשה ויש לנתח אותה בהקדם עם סיכויים נמוכים להצלחה בגלל מצבה הקשה. במהלך הניתוח קרס גופה של משי ומותה נקבע בחדר הניתוח. ההורים טוענים בתביעתם בין היתר משי לא זכתה ללווי, מעקב וטיפול רפואי הולם מצד המעון, וכי בדיקה אחרונה שתועדה

18

22.11.2024 ˆ ידיעות חיפה