חיפה 23.08.24

צילום: אפי שריר | הצפון בוער

צילום:דנה קופל | מראות הרס בעוטף

"טיפול מיידי הוא קריטי לסיכויי החלמה טובים יותר, ותורי ההמתנה עלולים לגרום לנזקים בטווח הארוך לאנשים פגיעים יותר"

בהתנהלות לרבות בנושאים כלכליים". איך ומתי נוכל להתאושש מהאירוע ולחזור ל'שגרה'? "אחד המפתחות להתאוששות והתמוו דדות מיטבית עם המצב הוא קיומה ובו נייתה מחדש של הקהילה, שתסייע ביציו רת שגרה חדשה וחוסן. "בריאות הנפש אינה עומדת בפני עצמה ויש חשיבות להקשר החברתי. סיוע לאנו 7.10 שים להתמודד ולהתאושש מאירועי מצריך לא רק מרפאות בריאות נפש, אלא גם סולידריות חברתית רחבה ותמיכה הדדית. התרחשו בהקשר של 7.10 "אירועי חברה מפולגת בה הסולידריות נפגעה. כדי להתמודד עם אתגרי בריאות הנפש חייבת להיות הנהגה מעוררת השראה שתכיר, תיתן תוקף ותיקח אחריות על תחושת ההפקרה שרבים כל כך חוו, תוך התנצלות כנה ואמיתית. למרבה הצער המציאות רחוקה מכך וישנם מנהיגים שרק מחמירים את הכאב והפילוג. לא ניתן לחשוב אפילו על 'חזרה לשגרה' בלי לסיים את המלחמה, להשיב את החטופים, וליצור תחושת ביטחון בסיסי כי כדי להתחיל בשיקום שלנו כחברה, קהילה ומדינה". מה כל אחד מאיתנו יכול לעשות? "יש תופעה בשם צמיחה פוסט טראומטית שמתארת שינוי חיובי וצו מיחה בעקבות ההתמודדות עם אירועי דחק קיצוניים וטראומטיים. הדרך ארוו כה אבל אפשרית. סיכוי לכך יהיה רק אם ניקח אחריות, כל אחד לפי יכולותיו ובתחומו לנסות ולהניע שינוי חיובי וליצור שיח מכבד ומכיל במקום האלים ומפלג שהורגלנו אליהם. בריאות נפש קהילתית זו לא משהו שאפשר לשבת באופן פאסיבי ולחכות שמשהו אחר יביא או יצור, אלא משהו שאנו כאנו שים, חברי קהילה ואזרחים צריכים ליו צור ולבנות. ביחד".

להפרת השגרה והיעדר מסגרת לימוו דים חברתית, וחשש שיתפתו לבריחה באמצעות חומרים ממכרים ושעות מסך אינסופיות". "אחד האתגרים הגדולים והמורכו בים הוא המספר העצום והמגוון של אירועים אליהם נחשפנו כולנו, כולל צעירים. כך למשל סרטוני הזוועה שהופצו ונראו על ידי רבים, 7.10 של ויכולים לגרום טראומה. בנוסף, צעיו רים מהעוטף שנחשפו בגיל צעיר לזו וועות וחוו בעצמם אובדנים, תוך איבוד הבית והקהילה. צעירים מהצפון שפונו מבתיהם ונאלצו למצוא שגרה חדשה במקום זר לזמן לא ידוע כשהישובים שלהם מותקפים על בסיס כמעט יומי. הם חיים באיום מתמשך, ללא ודאות וללא סיום שנראה באופק. לכל אלו יש השפעה מיידית על חייהם בדיוק שהם ו � נמצאים בשלבים קריטיים בהתפתח תם". הדרך ארוכה וכואבת איך האירועים משפיעים על משפ־ חות? "היחידה המשפחתית עומדת בפני אתגרים עצומים. המשפחות שחוות את הקושי הגדול ביותר הן בראש ובראשונה כמובן אלו שאיבדו בני משפחה. הן מתאו בלות וצריכות למצוא את הרצון והיכולת להמשיך בחייהן עם חור בלב וההשלמה ההדרגתית כי בן משפחה אחד או יותר לא ישובו עוד. המחשבות על מה שעברו יקיו ריהם בהתקפה הברברית או כשנחטפו והיו בשבי מייסרת כמו גם לפעמים תחושות אשמה שניצלו." "למשפחות שחוו פציעה יש לפעמים דרך ארוכה וכואבת של שיקום והתמודדות עם נכויות ארוכות טווח. יש משפחות המתו מודדות עם בן או בת משפחה המשרתים זמן רב בצבא, וחוות דאגה גדולה וקושי

בויות שהוכחו כיעילות. הטיפול צריך להיות רציף, תואם לצורכי הפונה, רגיש תרבות וניתן לניטור". תופעת 'אשמת הניצולים' אלו פגיעות רגשיות חוו תושבי הד־ רום והצפון? "להיעקר מהבית ברגע אחד ולנסות לבנות חיים ושגרה במקום לא מוכר, זה אתגר בפני עצמו. לעשות את זה תחת אש בזמן מלחמה הופך אתגר כזה לקשה הרבה יותר. בדרום קהילות שלמות איבדו ביום אחד אנשים היקרים להם שנחטפו, נהרגו או נרצחו, איבדו בתים ועבודה שהוקמו במשך שנים, נחשו פו לזוועות והתמודדו עם תחושה של הפקרה ולעיתם גם 'אשמת ניצולים'. תחושת האמון והביטחון הבסיסית של רבים כאזרחים במדינה נופצה ברגע אחד. "בתוך התמונה העגומה הזו חשוב להו כיר בדוגמאות הרבות של אלטרואיזם, תעצומות הנפש וסולידריות שהתגלו ועד כמה הן קריטיות כשבאים לבנות ולבסס מחדש אמונה באנושות". אילו אוכלוסיות נפגעו הכי הרבה ? 7.10- מה "תשומת-לב מיוחדת צריכה להינתן לתתי-אוכלוסיות שבסיכון ומתן מענה לצרכיהם הייחודיים. מחקר שהתפו רסם לאחרונה של הומיה (ההכשרה הלאומית לטיפול בטראומה) ובחן אלף נקודות זמן שונות, מצא רמות 3 איש ב גבוהות של חרדה, דיכאון וסימפטומים של פוסט טראומה בקרב נשים (בהשו וואה לגברים), מיעוטים (ערבים ואחו רים בהשוואה ליהודים), ואנשים שחוו אובדנים טראומטיים, נאלצו להתפנות וחווים קשיים כלכליים. "אוכלוסיית סיכון נוספת היא אוכו לוסיית הצעירים שרבים מהם פגיעים

מודד עם האתגרים". ניתן לסייע לכל כך הרבה אנשים שנפגעו נפשית? "לא רק שניתן אלא שזו גם החובה המוסרית שלנו כחברה ושליחות כאנו שי מקצוע. זה לא אתגר קל ובלי קשר למצב העגום של המערכות הציבוריות בישראל, שום מערכת בריאות בשום מקום לא הייתה יכולה להיות מוכנה להתמודד עם אירועים בסדר גודל חסר תקדים כמו אלו שנאלצנו להתמודד איתן בשנה האחרונה. "שום סיוע נפשי וגופני לא ישכיח או יעלים את החוויות הטראומתיות ואת תחושות הכאב, אובדן והפקרה. התמוו נה הקלינית מורכבת ומשתנה והסיוע צריך להיות גמיש ומותאם לשינויים אלו. כך למשל המיקוד היה בהתחלה על עזרה ראשונה נפשית, סיפוק צרו כים ראשוניים, הרגעה, סיוע ליצור רצף אירועים, תמיכה חברתית וגיוס משאבים פנימיים. ככל שחולף הזמן עולה הצורך לתת יותר מקום למציאת משמעות וגיבוש זהות מחודשת עם דגש על אינטגרציה של האירועים לתוך נרטיב החיים". מה המשמעות של מערכת המתוחה עד קצה יכולותיה. איפה נראה את המצוקה? "המשמעות היא שבמקום לקבל טיו פול מיידי ויעיל, נראה רשימות המתו נה שהולכות ומתארכות. טיפול מיידי הוא קריטי לסיכויי החלמה טובים יותר, ותורי ההמתנה עלולים לגרום לנזקים בטווח הארוך לאנשים פגיעים יותר". "הנחמה היחידה אולי, שניתן לראות במצב הנוכחי היא ההזדמנות לתקן, לבנות מחדש ולשפר את הקיים. צריך ולנסות לנצל את האסון כדי להתקדם ממערכת מיושנת למערכת המספקת מענה מהיר ויעיל שמתבסס על התערו

"יש משפחות המתמודדות עם בן או בת משפחה המשרתים וחוות דאגה גדולה וקושי בהתנהלות לרבות בנושאים כלכליים" זמן רב בצבא,

DORON-SO @yedioth.co.il דורון סולומון: nadav.shaha@gmail.com נדב שהרבני:

חיפה 26 בעלי המלאכה כתובתנו: 04-8746080 :' טל 054-3337202 : לפרסום orit-z@yedtik.co.il

ידיעות תקשורת בע"מ מו"ל: גיא בן יהושע עורך ראשי: ליאת שרון מנכ"לית:

יש לכם מידע מעניין? אל תהססו לכתוב לנו:

אין להעתיק, להפיץ, לשכפל, לצלם, לתרגם, לאחסן במאגרי מידע, לשדר בדרך כלשהי (בכתב, © בדפוס או במדיה אחרת)–ובכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר–חלק כלשהו של העיתון (לרבות טקסט, איורים, צילומים, תמונות, מפות, גרפיקה), הן בגירסה טקסטואלית והן בדפים מעוצבים, לרבות באמצעות הקלטה והקלדה, ללא אישור מפורש בכתב מהמוציאה לאור, ידיעות תקשורת בע"מ

7

ידיעות חיפה ˆ 23.8.2024